ירדנה ארזי שרה לעפרה חזה: "סגירת מעגל"
18 שנה לאחר פטירתה של עפרה חזה, ירדנה ארזי - מי שהייתה יריבתה המיתולוגית - מבצעת שיר לזכרה: "יש פה הזדמנות לסגירת מעגל מתוך הרבה כבוד, הערכה וגם געגועים". האזינו ל"געגוע של מנגינה" בהשמעת בכורה ב-ynet
ירדנה ארזי שרה לעופרה חזה: 18 שנה אחרי פטירתה של הזמרת עפרה חזה, ירדנה ארזי, מי שהייתה היריבה שלה לאורך שנים רבות, שרה לזכרה שיר שכתב מנהלה המיתולוגי של חזה, בצלאל אלוני.
"הרגשתי שיש פה הזדמנות לסגירת מעגל מתוך הרבה כבוד, הערכה וגם געגועים", מסרה ארזי ל-ynet בעקבות היוזמה של רשת כאן ג' והליקון לציון 18 שנה לפטירתה של חזה באלבום "קול הנשמה - שרים עפרה חזה, אמני ישראל מבצעים גרסאות חדשות לשיריה של חזה".
"זה המפגש המקצועי הראשון שלי עם בצלאל אלוני. הוא התרחש ביוזמת גברי מזור, והייתה לנו הזדמנות להפגיש בין הגעגוע הגדול שלו לעפרה, שהייתה בת טיפוחיו, לבין הרצון שלי להקדיש לה מחווה אמנותית.
אני חושבת שהמפגש בין בצלאל לעפרה היה גורלי והוא הביא את שניהם לפסגות מקצועיות מעוררות הערכה. היא הייתה שגרירה של מדינת ישראל ועשתה הרבה כבוד גם למורשת הפרטית והמשפחתית שלה. אני מרגישה הזדהות גדולה עם המילים שיצאו מלבו של בצלאל אלוני: בקסם, ברוח, בכאב, באמונה, בגעגוע של מנגינה שהולכת וחוזרת אל כולנו".
את השיר תבצע ארזי לראשונה במסגרת סיבוב ההופעות החדש שלה "נוגעת בעשבי הזמן", שבו היא חוזרת ללהיטיה הגדולים מכל השנים.
המאבק בין שתי הזמרות הגדולות החל אי שם בשנות ה-80 כשבקדם אירוויזיון 1983, נקודה אחת הפרידה בין המקום הראשון - "חי" של חזה, למקום השני - "שירו שיר אמן" של ארזי.
זה היה האות לפתיחתה של מלחמה רבת שנים, רוויית סערות ושלהוב יצרים, ששיאה היה שנתיים מאוחר יותר כשמעריצה של עפרה חזה ירתה באקדח צעצוע מלא דיו לעבר שמלתה של ירדנה ארזי.
"געגוע של מנגינה"
מילים ולחן: בצלאל אלוני
דלת נעולה, דלת פתוחה,
אך השירים עוד בתוכנו מתנגנים.
את כבר לא בסביבה
את כבר לא מחייכת
הזיכרונות עוד נושרים כמו טיפות
בתוך צלילים
של מציאות אחרת.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה
בין נקודות הזמן שלנו.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה
בגעגוע של מנגינה,
שחוזרת והולכת
אל כולנו.
דלת נעולה, דלת פתוחה,
רק בראשי כל חייך מתנגנים
במילים או בשתיקה
כמו במרחק הליכה
אל פינה מדוברת
שבכלל לא הייתה
בתוך צלילים
של ידידות מוארת.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה
בין נקודות הזמן שלנו.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה
בגעגוע של מנגינה
שחוזרת והולכת
אל כולנו.