למען הים: הצצה לתערוכת צילומים בינלאומית בת"א
40 צילומי טבע תת ימי מוצגים בתערוכת "קשת צבעי ים" הפתוחה לציבור ומשותפת למוזיאון הטבע הלאומי בפריז ומוזיאון הטבע בת"א. צלמי טבע מישראל וצרפת, תיעדו את יחסי הגומלין בעלי החיים לשוניות, במטרה להגביר את המודעות העולמית לחשיבות של שוניות האלמוגים
שיתוף פעולה בין מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב למוזיאון הלאומי לטבע בפריז הביא ליצירת תערוכה חדשה המתמקדת בחיי האלמוגים ובעלי החיים הימיים. התערוכה המוצגת ברחבת הכניסה למוזיאון הטבע ופתוחה לציבור ללא תשלום.
בתערוכה "קשת צבעי הים" מוצגים 40 צילומי טבע מרהיבים משמורות הטבע הימיות בישראל וצרפת, בהם ניתן לראות מקרוב את יחסי הגומלין בין בעלי החיים לשוניות האלמוגים. התערוכה מושקת לכבוד ציון השנה הבינלאומית לשוניות האלמוגים והוצגה בקיץ במוזיאון הטבע בפריז. 10 צלמים מישראל ו-11 צלמים מצרפת לוקחים חלק במיזם שהופק בשיתוף המכון הצרפתי והמשרד לאקולוגיה סולידרית בצרפת.
ניבן מנומר (Gymnothorax undulatus) המכונה גם מורנה, מצאה מחסה לילי בתוך שרידי הקונכיה של צדפת ענק בשמורת האלמוגים, בעומק של ארבעה מטר באילת. במהלך צלילות ליליות נתקל הצלם במורנות רבות. המורנה הספציפית הזאת הייתה מסקרנת במיוחד בשל הבית הזמני המעניין שהיא תפסה לעצמה במשך מספר לילות ברציפות. תמונה זו צולמה כחלק מפרוייקט מתמשך המתעד את "חיי הלילה" ופורטרטים ליליים של רבים מדיירי השונית הפחות מוכרים, בשל היותם פעילי לילה.
לוויתן גדול-סנפיר (Megaptera novaeangliae) הוא אחד מעשרת מיני לוויתני המזיפות. באורך של כ- 15 מטרים ומשקל של 30-40 טונות, הם יוצאים למסעות נדודים ארוכים בין אזורי הקטבים, היכן שהם ניזונים על סרטנים קטנים שנקראים קריל (krill), לבין האזורים הטרופיים היכן שהם מגיעים בחודשי החורף כדי להתרבות. הלוויתנים נודדים מדי שנה למרחק של כ- 10,000 קילומטרים.
הלוויתנים נושמים אויר, בדיוק כמו בני האדם, והם נושפים את האויר מריאותיהם, בנשיפה האופיינית, עם תום הצלילה. הם מסוגלים לעצור את נשימתם בצלילה למשך 20 עד 30 דקות ומגיעים לגיל של 50 שנה. ניתן לזהות את הלוויתנים על פי סנפיר הגב הייחודי לכל אחד. בקלדוניה החדשה, במהלך החורף בחצי הכדור הדרומי, מתמלא האוקיינוס בשירתם של הזכרים שמנסים למשוך את תשומת הלב של הנקבות.
כריש הלוויתן (Rhincodon typus) הוא הדג הגדול ביותר בים ומגיע לאורך של למעלה מעשרה מטרים ומשקל של למעלה מ-20 טונות. למרות גודלו העצום, אופיו שלו ורגוע והוא אינו מסוכן לאדם.
כרישי הלוויתן ניזונים בעיקר מפלנקטון ע״י סינון מי הים. לכל פרט יש דגם צבעים וכתמים ייחודי שמאפשר זיהוי של כל כריש, ממש כמו טביעות האצבע של בני האדם. כרישי לוויתן נמצאים בימים הטרופיים ברחבי העולם והם לרוב מתבודדים. הצלם עומרי מואסי פגש את כריש הלוויתן באורך של 7 מטרים במפרץ אילת, קרוב לגבול עם מצרים ממש על פני המים.
תחנות ניקוי נחשבות לאתרים פופולאריים בשונית האלמוגים, בהן דגים מגיעים לקבל שירותי ניקוי מדגים וסרטנים נקאים. הנקאים אוכלים את הטפילים שעל גבי הדגים והדגים יודעים להעריך את שירותי הניקוי הללו, ולא טורפים את הנקאי.
כאשר דג מגיע לתחנת הניקוי, הוא פותח את פיו כדי לסמן לנקאי שהוא נזקק לשירותיו. בתמונה זו, דקרן אדום-פה (Aethaloperca rogaa) מקבל שירות ניקוי מסרטן ממין דיירית נקאית (Urocaridella antonbruunii) בעומק של 17 מטר בהריסות ספינת הסטי"ל באילת.
המבנה המסועף של השונית הנפרש כמו תחרה עדינה נוצר ברובו על ידי בעלי חיים קטנים הנקראים אלמוגי-אבן. שונית מסועפות, אגם נסאדיו, קלדוניה החדשה
האלמוגים, המשתייכים למערכת ה cnidarians כמו המדוזות ושושנות הים, יוצרים את מחרוזת השוניות שהן המבנה הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ.
התמונה מדגימה היטב את הייחודיות של שוניות האלמוגים במפרץ אילת והיא מגוון המינים הגבוה. בשל כך ניתן לדמות את השונית לנווה מדבר ימי. באופן פרדוקסלי, השונית המגוונת מתפתחת בסביבה ימית אוליגוטרופית בה ריכוז הנוטריינטים במים נמוך. השונית צולמה בעקבה, מפרץ אילת בעומק של שישה מטרים.
חיי השיתוף בין אלמוגי האבן לבין חד-תאים פוטוסינתטיים החיים ברקמתם, יחסי הגומלין המתקיימים בין יצורי השונית ותהליכי מיחזור של חומרי מזון מאפשרים זאת. התמונה מציגה מבט על בלט אלמוגים יחד עם מקבץ של חסרי חוליות ודגים החיים בסמיכות.
אלמוגי ססגונית רכים, אלמוגי אבן מסועפים, שושנת-ים החיה בשיתוף פעולה הדדי עם דגי שושנון ולהקה של דגי פזיות ים-סוף יוצרים מארג עשיר וססגוני השובה את העין.
כמו התמנון והדיונון, ה"נאוטילוס" (Nautilus macromphalus) הוא רכיכה המשתייכת לקבוצת הראש-רגליים. הוא חי בעומק שבין 20 ל- 600 מטר. הקונכייה של הנאוטילוס בנוייה מדורים מדורים המסודרים בספירלה בעוד שבעל החיים ׳מתגורר׳ במדור האחרון של הקונכייה.
הנאוטילוס נע דרך ע״י הזרמת סילון מים דרך הזרבובית הנמצאת תחת פיו. הנקבה מטילה 1-6 ביצים לבנות באורך של כ-3 ס"מ. תקופת הדגירה היא 11 חודשים בטמפרטורה של 22-24 מעלות והוא חי בין 6 ל -15 שנים.
שיתוף פעולה בין אקווריום נומאה לבין המוזיאון הלאומי לטבע בת"א סייע בהגדלת הידע אודות חיה זו, שקשה מאוד להתבונן ולחקור אותה בטבע. ישנם מספר מינים של נאוטילוס בעולם, אך המין הנראה בצילום (Nautilus macromphalus) הינו מין אנדמי (מין הנמצא אך ורק באזור הזה ולא במקום אחר בעולם) ומצוי במקלדוניה החדשה.
צב ים בעל ראש גדול בקלדוניה החדשה. צבי הים מחלקים את חייהם בין אזורי האכלה ואזורי רבייה, ומטילים ביצים כל שלוש או ארבע שנים. כארבעה שבועות לאחר ההזדווגות במים הפתוחים, עולה הנקבה ליבשה, שם האוויר היבש עוקץ את עינייה וגורם לה להראות כבוכה.
היא חופרת קן, ומטילה בו כמאה ביצים בתוך פחות מ -40 דקות ואז מכסה את הבור בחול. כחמישים יום לאחר ההטלה, כ- 30 אחוז מהביצים בוקעות. מין היילוד בצבי הים נקבע על ידי טמפרטורת ההדגרה של הביצים: בין 26 מעלות ל-29 יבקעו צבונים ממין זכר; ואילו בין 30 ל-33 הצבונים יהיו ממין נקבה. צבי הים נפגעים מאוד מזיהום פלסטיק והם מין מוגן באמנת וושינגטון / CITES.
פרת הים (Dugon dugon) היא יונק ימי המתגורר על מצע של צמחייה ימית. לפרת הים יכולת לעצור את נשימתה לזמן קצר בלבד והיא יכולה לחיות למעלה מ -70 שנה. הנקבה יולדת כל 3 עד 7 שנים ומניקה את הגור עד שמונה עשר חודשים.
בקלדוניה החדשה נמצאת אוכלוסיית ה-Dugong השלישית בגודלה בעולם. פרת הים הוא מין בסכנת הכחדה והיא מוגנת באופן מקומי וכן על ידי אמנת וושינגטון / CITES.
מלפפון הים , קרוב משפחה נוסף של קיפודי וכוכבי הים, בשמורת חוף אלמוג באילת. מלפפוני הים משחררים את תאי הזרע והביצית אל גוף המים מנקב הנמצא בקדמת גופם.
הרמת החלק הקדמי של הגוף בזמן שחרור תאי המין מסייעת לפיזור התאים לזרם המים ומגדילה את סיכויי ההפריה. באופן מדהים, מרבית הפרטים באוכלוסיה ישחררו את תוצרי הרבייה שלהם באופן מסונכרן ומדוייק שנה אחר שנה.
לדברי היזמים, "השוניות המהוות מקור מזון עיקרי למיליוני בני אדם (דרך הדייג) באזורים הטרופיים, חשיבותן הכלכלית לתיירות, הגנה על חופים, מקור למציאת חומרי טבע להפקת תרופות חדשות; ובעיקר - היותן בעלות מגוון המינים הגבוה ביותר בסביבה הימית הנתון היום בסכנת הכחדה (תופעת ההלבנה המביאה למוות של אלמוגים) עקב שינויי האקלים ועליית טמפרטורת מי הים.
לדברי יוזמי התערוכה, "שונית האלמוגים באילת היא השונית היחידה בישראל ואחת משוניות האלמוגים הצפוניות ביותר בעולם. שוניות האלמוגים במפרץ אילת מכילות כ-150 מינים של אלמוגי אבן ומאות מינים של דגים. המגוון הביולוגי למטר רבוע בשוניות אלו הוא מהגבוהים ביותר שתועדו בעולם כולו", הם מציינים. "בזכות שטחי הטריטוריות הצרפתיות שמעבר לים והאיים ברחבי האוקיינוסים, צרפת היא המדינה הרביעית בעולם בהיקף שוניות האלמוגים שבשטחן, עם 55,000 קמ"ר של שוניות אלמוגים".
התערוכה מוצגת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רחוב קלאוזנר 12, תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
