עלייה במספר צבאי הנגב בערבה
פקחי רשות הטבע והגנים סיימו את המבצע השנתי לספירת צבאי הנגב בערבה והשנה נספרו 1,242 פרטים לעומת 1,113 אשתקד. "הספירה מעידה שהאוכלוסיה ככל הנראה יציבה. אנחנו אפילו רואים עליה באזור הנחלים הגדולים", אומרים ברשות ומציינים כי עדיין ישנם איומים על עתיד הצבאים בטבע עקב פיתוח תשתיות, חקלאות, כבישים והפעלת שדה התעופה "רמון"
במהלך השבוע האחרון סיימו פקחי רשות הטבע והגנים את מבצע הספירה השנתי של צבי הנגב בערבה. בשנת 2017 נספרו 1,113 צבאים. ואילו השנה נספרו 1,242. עבור חובבי הטבע מדובר בחדשות טובות המעידות על יציבות המערכת האקולוגית. זאת לאחר שבעשור האחרון חל גידול עקבי באוכלוסיית הצבאים. בשנת 2009 עמדה אוכלוסיית הצבאים על 652 בלבד.
עתידו בסכנה בישראל
צבי הנגב, המוגדר כמין שעתידו בסכנה, הוא אחד משלושת מיני צבאים הקיימים בישראל בהם צבי ישראלי וצבי שיטים. צבי הנגב שוכן באזורים מדבריים פתוחים, בנגב ובערבה, מהנגב המערבי וחוף ים המלח ועד אילת, במישורים ומדרונות ההר.
לצבי, כיונק גדול, חשיבות בשמירה על המערכת האקולוגית - אוכלוסייה גדולה ויציבה של צבאים אוכלת צמחים ומפיצה את הזרעים של הצמחים, כולל עצי השיטה שכל כך חשובים למערכת האקולוגית במדבר, המעצבים את נוף הצומח ומשפיע על הרכב המינים.
הנתונים השנה ואשתקד כוללים את ספירת צבאי הנגב, ללא הצבאים החיים בשטחים הפתוחים בחי בר יטבתה וצבאי השיטים שמספרם מצומצם על מספר פרטים בודדים.
300 צבאים נמנו בשנת 1964 בנגב
ספירת צבי הנגב החלה בשנת 1964. מטרת הספירות היא לתת אינדיקציה בשטח האם השמורות אכן מגנות על הצבאים ועל מצב המערכת האקולוגית. "הצבי הוא אינדיקטור שמעיד על טיב השטח - אם אוכלוסיית הצבאים גדולה ובריאה זה מעיד שיש להם אוכל, טורפים, שהמערכת האקולוגית מתפקדת בצורה נכונה", מסביר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות.
בשנת 64' נמנו כ- 300 צבאים בכל שטח הנגב. באוכלוסיית הצבאים חל גידול בקצב של כ-7 אחוז בשנה ומספרם הגיע בשנת 1985 עד לכ- 1,100 צבאים.
ד"ר טל פולק, האקולוגית של רשות הטבע והגנים בערבה, הסבירה כי "הספירה מעידה שהאוכלוסיה ככל הנראה יציבה. אנחנו אפילו רואים עליה באזור הנחלים הגדולים, בעיקר בנחלי קצב וחיון. מדובר במין רגיש שמאוד יכול להיות מושפע משינויים במרחב.
העובדה שהצבי שומר על אוכלוסיה יציבה, יחסית מאוד גדולה לעומת שנים קודמות, היא סימן טוב". יחד עם זאת ברשות מציינים כי בחלק מהאזורים ישנו חשש ממשי לעתידם של הצבאים לאור לחצי בנייה ופיתוח תשתיות מואצים באזורים המצמצים מאוד את מרחבי המחייה שלהם.
כיצד ישפיע שדה התעופה החדש על הצבאים?
באזור נחלי קצב וחיון חל קיטון במספר הצבאים שנספרו. צוער הסביר כי "יש להתעמק ולשים דגש כדי לבחון את ההשפעות והאיומים השונים על מצב אוכלוסיית הצבאים באזור ולפעול בהתאם. לדוגמא, מצפון לשמורת עברונה משלימים בימים אלו את הקמת שדה תעופה רמון וגדר הגבול עם ירדן.
אנו צופים כי הפעלת שדה התעופה והגדלת נפח תנועת הרכבים על כביש 90 תביא לתנועת אנשים רבה ולפגיעה בקישוריות של השמורה לשמורת החי בר שמצפון. בנוסף על כל זה, מתוכננים שטחי חקלאות בצמוד לשמורת עברונה ולהערכתנו תהיה לכך השפעה שלילית על מצב הצבאים באזור.
לפנייה לכתב/ת 
