תושב מזרח ירושלים שזוכּה מתכנון פיגוע באילת דורש פיצויים

חליל נמרי. זיכוי מוחלט(צילום: חיים הורנשטיין)

חליל נמרי, תושב מזרח ירושלים שזוכּה ב-2017 מאישום שלפיו תכנן פיגוע תופת במלון באילת, דורש כעת פיצויים בגין מעצרו והוצאות ההגנה שלו. "הכרעת הדין מדברת בעד עצמה", צוין בבקשה לפיצויים שהוגשה לשופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע שזיכו את נמרי.

נמרי, כיום בן 24, נעצר ב-2015 לאחר שפקיד המלון באילת זיהה אותו בטעות כאדם שהגיע לסיור במקום ושאל על אודות החדרים במקום. הוא נלקח לחקירת שב"כ, שבמהלכה הודה כי תכנן לבצע פיגוע במלון. ואולם, זמן קצר לאחר מכן הבחין אותו פקיד באדם האמיתי שהגיע לסיור במלון, אשרף סלאיימה ממזרח ירושלים. הפקיד התקשר למשטרה, הודה בטעותו וגם סלאיימה נלקח אז לחקירה.

במקום להודות בטעות ולשחרר את נמרי, בשב"כ טענו כי השניים תכננו יחד לבצע פיגוע. בשל כך הוגש כתב אישום גם נגד סלאיימה, שעדיין מתנהל בבית המשפט לאחר שהפרקליטות סירבה לחזור בה מתיק זה.

הביקורת הקשה על השב"כ 

הרכב השופטים בראשות השופט אריאל ואגו זיכה את נמרי לחלוטין בנובמבר בשנה שעברה. בהכרעת הדין צוין כי לא ננקטו ההליכים המקובלים לצורך זיהוי חשוד: לא נערך מסדר זיהוי שהיה חושף את השגיאה, והאליבי שמסר נמרי לא נבדק. בנוסף, החוקרים לא טרחו לעיין כראוי בסרטוני מצלמות האבטחה במלון, שבהם נמרי לא הופיע.

בנוסף מתחו השופטים ביקורת קשה על השב"כ: "על השב"כ לבדוק עצמו היטב, שמא שיטות החקירה, שמביאות אמנם לא פעם לחשיפת מעשי טרור מסוכנים, עלולות להביא גם חפים מפשע להודות במעשים שלא עשו".

נמרי הגיש בקשה להחזר הוצאות ופיצוי על מעצר בהתאם לסעיף 80 לחוק, שקובע כי אם בית המשפט ראה שלא היה יסוד לאשמה - רשאי הוא להורות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם את הוצאות ההגנה שלו ופיצוי על מעצרו בסכום שיראה לנכון.

עו"ד אסתר בר ציון

את הבקשה, שבה נטען כי אירעה פגיעה בשמו הטוב של דמרי, במשפחתו ובפרנסתו, הגישו עורכי הדין אסתר בר ציון ו-ויקטור אוזן. "אין מחלוקת כי הודאתו הודאת שווא, כאשר מי שהיה במלון וערך את הסיור הוא אשרף", נכתב בבקשה. "נמרי מסר גרסת חפות ברורה אשר אחזה אף טענת אליבי, ומשלא נבדקו טענותיו קמה לו עילת פיצוי ברורה. מאשימה סבירה אמורה לפעול כשליח הציבור וחובתה לבחון את הראיות, לאתר מחדלי חקירה ולתקנם, ולהבטיח שזכותו של חשוד לא תקופח והאמת תצא לאור - דבר שלא קרה במקרה שלפנינו".

בפרקליטות מסרו בעקבות הגשת הבקשה כי "בחומר הראיות שעמד בפני התביעה בעת הגשת כתב האישום, היו די ראיות לכאורה שהיה בהן להביא כל תובע סביר להגשת כתב אישום". עוד נכתב כי "השאלה העיקרית שצריכה להישאל היא האם אין כאן חוכמה שלאחר מעשה".

בפרקליטות טענו עוד כי התארכות המשפט היא אשמתו של נמרי: "שקריו גרמו להתארכות בלתי רגילה של המשפט, ולכן אין הצדקה לחייב את המדינה במתן פיצויים בנסיבות אלה".