הממונה על שוק ההון: אין פסול במעבר בין המגזר הפרטי לציבורי ולהיפך

שלושה חודשים אחרי הסירוב המתוקשר של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון דורית סלינגר להופיע בפני חברי ועדת החקירה לבחינת האשראי שניתן לטיקונים, הגיע היום (א') לוועדה הממונה החדש, משה ברקת.

בפתיחת הישיבה פנה יו"ר הוועדה ח"כ כבל לברקת ושאל כיצד הוא מתייחס לתופעת ה"דלת המסתובבת" (בכירים בפיקוח שעוברים לעבוד בחברות שעליהם פיקחו).

ברקת השיב "המעבר מהשוק הציבורי לשוק הפרטי וחזרה לשוק הציבורי הוא חיובי. הידע לא התקבל בעצמו הידע שהתקבל מהשוק הפרטי לא מתקבל עצמו, צריך לייבא אותו. אני חושב שאני מביא ידע מכל אחד מהמקומות האלו במעבר האישי שלי. אם אנחנו רוצים לבדוק את משרתי הציבור איך הם פועלים - בואו נשים ביקורת עוד יותר הדוקה. אני מהבודדים שראה את כל מערכת הרגולציה הפיננסית".

בנוגע להלוואות שנתנו הגופים המוסדיים לטייקונים אמר ברקת "עיקר הפעילות של המוסדיים בשנים הבעייתיות זה פעילות באג"ח שם חשובים הסחירות והנזילות לא פחות מנזילות האשראי. זה שונה מהותית מתהליך של הלוואה. ככלל האשראי של המוסדיים שניתן על ידי אג"ח הוא לא תוצאה של יחסים עסקיים כמו בבנקים".

"הכסף הפנוי במערכת המוסדית מצא את מקומו קודם כל באזורי הנוחות, בישראל ולא בחו"ל אצל הקבוצות הגדולות במשק. מאוחר יותר השוק מתבגר והיום מסתכלים על אשראי שניתן עם התניות פיננסיות ואף בטוחות". הממונה על שוק ההון הוסיף "היה פה ארביטרז' רגולטורי מסוים. לוקח מספר שנים להחיל הסדרה מקיפה אבל המסר לשוק עובר כשהרגולטורים מתערבים והשוק מרוסן. ההסדרה נעשית תוך כדי תנועה ותוך כדי גידול בשוק הזה."

תספורת של מיליארדים

ברקת, שנכנס לתפקידו לפני כשבועיים, זומן לדיון שהתקיים בכנסת בבחינת התנהלות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון.

בסוף חודש יולי האחרון אמורה היתה להופיע בפני הוועדה הממונה הקודמת, סלינגר אולם ברגע האחרון, כאשר כל חברי הוועדה והמוזמנים יושבים כבר באולם הישיבות, היא החליטה שלא להיכנס לחדר.

משה ברקת(צילום: אוראל כהן)

אמנם עיקר עבודתה של הוועדה היא בחינת האשראי שנתנו הבנקים, אך הוועדה מבקשת לבחון גם את האשראי שנתנו גם הגופים המוסדיים – חברות הביטוח, הגמל והפנסיה.

עד כה הופיעו בפני הוועדה, שלמעשה החלה את סדרת הישיבות שלה בתחילת אוקטובר, ראשי בנק הפועלים ובנק לאומי.

תפקיד הוועדה הוא לבחון את התנהלות הגופים הפיננסים באשראי שניתן לטייקונים ולא הוחזר, או הגיע בסופו של דבר להסדר חוב, תוך מחיקה של מאות מיליוני שקלים מחובם. בין היתר מדובר בחובות עתק שהשאירו אחריהם טייקונים כדוגמת, לב לבייב, יצחק תשובה, יוסי מימן, נוחי דנקנר, אילן בן דוב, אליעזר פישמן, בני שטיינמץ ועוד.

היקף החובות של לווים גדולים לבנקים, המוגדר בסיכון, עמד נכון לסוף חודש מאי 2017 על 22 מיליארד שקל. זאת בנוסף למיליארדי שקלים שמחקו הבנקים ללווים הגדולים בשנים האחרונות.

מספרים אלו אינם כוללים תספורות במיליארדי שקלים נוספים שהסבו הטייקונים לציבור הרחב בעקבות הסדרי חוב בהלוואות שקיבלו מהציבור (באמצעות אגרות חוב שהנפיקו), אם במסגרת השקעות של הציבור הרחב ישירות בשוק ההון ואם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל.