סנודן דיבר בכנס בת"א ממקום מחבואו ברוסיה: "רוצה לחזור הביתה"
האמריקני המבוקש, שחשף כי סוכנויות הביון עוקבות אחר עשרות מיליוני אזרחים, הופיע בשיחת וידאו מאובטחת באירוע פרטי בהשתתפות בכירים בעולם המודיעין. על החשש שישראל וארה"ב ישתפו פעולה ויביאו ללכידתו: "אזהר, אך עדיין אחיה את חיי"
אחד האנשים המבוקשים ומעוררי המחלוקת ביותר בעולם, אשר מסתתר ברוסיה, "הגיע" אמש (ג') לישראל: אדוארד סנודן, שחשף לפני יותר מחמש שנים מידע מסווג ביותר של סוכנויות הביון והריגול האמריקניים, דיבר לראשונה באירוע בתל אביב. דבריו של סנודן הועברו באמצעות שיחת וידאו מאובטחת בכנס סגור של חברת הייעוץ, התקשורת והאסטרטגיה "OH! אורנשטיין חושן" בהשתתפות בכירים בעולם המודיעין בהווה ובעבר, בהם המשנה לשעבר לראש המוסד רם בן ברק.
בשיחת וידאו ממקום מחבואו ברוסיה, השתתף סנודן בכנס בתל אביב ורואיין על ידי העיתונאי דרור גלוברמן. באירוע נכחו 250 משתתפים. בפתח דבריו אמר סנודן לקהל כי קיבל פניות רבות, בהם מפעילי BDS, שלא להגיע לארץ. "לא תופתעו, ביקשו ממני שלא לדבר בישראל. אני, כמו רוב האמריקנים נגד הכיבוש". לצד זאת, סנודן ציין כי ביטול האירוע היא הפתרון הקל. "אם שמעתם את הסיפור שלי – יש דבר אחד שאני יודע: מה שבטוח זה לא בהכרח מה שנכון".
בתשובה לשאלת ynet על החשש לחייו ועל האפשרות לשיתוף פעולה בין ישראל וארצות הברית על מנת לאתרו ולהביא ללכידתו, השיב: "אני לא יודע מה אנשים מנסים לעשות, אולי חברנו מהמוסד (בן ברק) יוכל לספר לנו. אני אזהר, אבל עדיין אחיה את חיי". הוא אף שיתף את באי הכנס כי הוא משתמש ברכבת התחתית במוסקבה.
"אם הם יפעלו נגדי הם רק יוכיחו את הטענה שלי. מה שקרה ב-2013 לא היה על מעקבים, זה היה על דמוקרטיה", הוסיף.
בדבריו בפני באי הכנס התייחס סנודן לשוק ההייטק הישראלי, תוך שהוא שם דגש על חברת NSO ולתוכנת הריגול "פגסוס" שפיתחה, שבאחרונה נטען כי היא מסייעת לממשלות לרגל אחר פרטים: "הם הגרועים שבגרועים שפוגעים בזכויות אדם. לישראל יש מרכז הייטק מתקדם, משהו שאתם מתגאים בו, אבל החברות האלה מסייעות לא לסגור את פרצות האבטחה, אלא למכור אותן".
איש הביון לשעבר סיפר כי במימד הישראלי, ישנו שיתוף פעולה הדוק בין המגזר העסקי לזה הממשלתי. לשם השוואה, בארצות הברית, לאחר חשיפת המסמכים ב-2013, חברות הענק האמריקניות ניסו להרחיק את עצמן מהממשל. "לא הייתי רואה את אותה התגובה בישראל", אמר.
סנודן אמר כי לדעתו זכויות הפרט ברחבי העולם עולות על זכותה של מדינה כלשהי להגן על עצמה. "אני אוהב את דגלי, אני אוהב את מדינתי, אני אמריקני ואני רוצה לחזור הביתה. אבל אני אוהב את העולם יותר".
בסיום דבריו, דיבר המשנה לראש המוסד לשעבר בן ברק. "סנודן הוא בחור צעיר ומאוד מוכשר שכנראה סובל מחוסר תשומת לב". בשלב זה התפרץ אדם מהקהל וקרא לעבר בן ברק כינויי גנאי. בן ברק המשיך ואמר: "המזל הגדול של סנודן שהוא בגד וגנב את המידע מהאמריקנים ולא מהרוסים. אי אפשר להריע לאנשים שבגדו במדינה שלהם".
סנודן חשף ביוני 2013 בפני העולם את תוכניות המעקבים של ארצות הברית ובריטניה, שזעזעו סוכנויות מודיעין ברחבי העולם ושינו את הדרך שבה ממשלות וארגוני ביון מתנהלים. מעשיו השנויים במחלוקת עוררו ויכוח נרחב בעולם כולו, אך בעיקר בחברה האמריקנית - בכל הנוגע לזכות של הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, ה-NSA, לחדור לפרטיותם של עשרות מיליונים מאזרחיה, בניגוד לסעיף הרביעי לחוקה האמריקנית, בטענה לנחיצות העניין כחלק מהמאבק בטרור.
לפני שהפך לאחד הנמלטים המבוקשים בעולם, שימש סנודן כאיש מחשבים בכיר בסוכנות הביון המרכזית, ה-CIA, ולאחר מכן כעובד בחברות חיצוניות, שסיפקו שירותי מחשוב ל-CIA ול-NSA. בתפקידו האחרון, בטרם חשף את הסודות הכמוסים של ארצות הברית, החזיק סנודן בהרשאות מנהל מלאות המעניקות גישה כמעט בלתי מוגבלת לכל נתוני ה-NSA. כחלק מכך, הוא היה אחראי לתפעול מערכות המחשוב שביצעו מעקבים על מאות מיליוני בני אדם, רובם ככולם, כך התברר מאוחר יותר, היו אזרחים תמימים.
לאחר שאצל סנודן התעוררו ספקות אתיים חמורים לגבי התנהלות ה-NSA, ומשכל פניותיו בנושא לממוניו עלו בתוהו, הוא עזב במאי 2013 את עבודתו ולקח עמו כ-1.7 מיליון מסמכים בדרגות הסיווג הגבוהות ביותר, שחשפו כיצד המודיעין האמריקני עוקב אחר מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, כיצד מאזינות סוכנויות המודיעין האמריקני למנהיגים פוליטיים ועסקיים ברחבי העולם, כיצד ארה"ב ובעלות בריתה חולקות מידע על אזרחיהן ואיך הן מצליחות לשמור על הכל בסוד במשך כל כך הרבה שנים. את המידע שלדעתו לא היה אמור לגרום נזק ביטחוני לארצות הברית, מסר לעיתונאים מהעיתונים "הגרדיאן" ו"וושינגטון פוסט".
בהקשר הישראלי, חשפו המסמכים כי ה-NSA ניהל מעקבים, האזין ויירט הודעות דוא"ל של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שר הביטחון לשעבר אהוד ברק ועוזרו יוני קורן. המעקבים בוצעו באמצעות התחברות ללוויינים המשמשים חברות תקשורת מרכזיות ומתוך הכמות האדירה של מידע העובר שם, בחרו בסוכנויות המודיעין אחר מי לעקוב.
כיום עומדים נגד סנודן כמה אישומים בגין עבירות על חוק הריגול האמריקני. המקלט המדיני שאותו הוא מקבל ברוסיה צפוי לפוג ב-2020. כבר עתה מחפש סנודן מדינה חדשה שתסכים לקלוט אותו ולספק לו מקלט מדיני.
הופעתו של סנודן אמש בתל אביב הייתה חלק מערב סגור למוזמנים שערכו הדן אורנשטיין ואיתמר חושן, העומדים בראש משרד הייעוץ. השניים סיפרו ל-ynet על ההחלטה לארח את סנודן באירוע: "בימים אלה, שבהם אנו מוטרדים קשות משאלות של פרטיות ואבטחת המידע האישי שלנו, אנו לא מכירים הרבה דיונים ציבוריים ראויים מזה, וגם לא דוברים ששילמו מחיר כה גבוה על העמדה שבה נקטו".
לפנייה לכתב/ת 
