ילד אסור, ילד מותר: כך הפכו מחלקות הנוער למסחטות כספים
השחקנים הצעירים משמשים כסחורה המשועבדת למועדונים, מי שרוצה לעזוב נדרש לשלם דמי השבחה של עשרות אלפי שקלים, ואם הקבוצה לא מעוניינת לשחרר השחקנים הופכים לשבויים. יו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ: "נקים ועדה שתבחן את העניין מחדש ותקבל החלטות"
מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה התמונה הבאה: עד גיל 15 אפשר להיכנס להסגר קטין כדי לעבור קבוצה במחצית העונה הבאה ללא תמורה; מעל גיל 15 ניתן להיכנס להסגר ולהמשיך לשחק בקבוצה עד לסיום העונה, אבל צריך לשלם דמי השבחה עבור השחרור; מעל גיל 17, אם מוגש הסגר קטין אסור לנער לשחק או להתאמן באף קבוצה. מדובר למעשה בפרישה, והמקרים האלה נדירים יחסית.בעקבות פנייתנו בנושא ליו"ר ההתאחדות, שינו זוארץ, הוא הבהיר: "נבחן את הנושא מחדש, נקים ועדה שתבחן את העניין ותקבל החלטות".
"הבן שלי עבר את גיל 15 והוא לא מסתדר עם המאמן שלו. ביקשתי שיעזוב את הקבוצה, אבל אז ביקשו ממני 60 אלף שקל. בקושי יש לנו כסף להעביר את היום. עכשיו הוא בבית, מטפס על קירות. אין לו ברירה, הוא גמר את הסיפור", כך מעיד א', אבא לשחקן כדורגל מבטיח מהפריפריה, שלאחרונה הוציא את בנו מהקבוצה אחרי שהבין כי לא יוכל לשלם את הסכום הקבוע בתקנון.
מבחינת ההתאחדות שחקן צעיר שייך קודם כל לקבוצה, והנחת היסוד היא שבלי הדרישה לדמי השבחה קבוצות יפסיקו להשקיע בשחקנים הצעירים, מה שיפגע גם בנבחרות. בתקנון יש סולם לתשלום דמי השבחה והוא מצטבר עם מספר תנאים: השחקן שותף בלפחות 25 אחוז מסך המשחקים ונמצא שנתיים במועדון, אם מדובר במעבר לקבוצה בליגה הלאומית (נוער או בוגרים) השחקן ישלם 70 אחוז מהפיצוי, ובמעבר לקבוצה מליגה נמוכה יותר 30 אחוז.
סכומי הפיצוי הם: 10,000 שקל על גיל 12־13, 20 אלף על גיל 13־14, 30 אלף על גיל 14־15, 50 אלף על גיל 16־17 ו־70 אלף על גיל 17־18. כלומר, ילד ששיחק במועדון מגיל 12 ורוצה לעזוב בגיל 17 יצטרך לשלם 180 אלף שקל עבור שחרורו.
תקנון הרישום בהתאחדות, הצמוד לחוק הספורט, מאפשר כאמור לקטינים להיכנס להסגר המונע החזקתם בכוח. עד גיל 15 ניתן להיכנס להסגר קטין באחת המחציות של העונה, על מנת לעבור במחצית שלאחר מכן. מדובר למעשה בשחרור חד־צדדי, אבל דווקא בקטגוריה זו התפתח שוק של ממש. סקאוטים, בעיקר של קבוצות גדולות, מאתרים שחקנים כישרוניים ושולחים אליהם הצעות מפתות, שיכולות להגיע ל־5,000 שקל בחודש, תחת הכותרת "דמי נסיעות".
רק לאחרונה ילד בן 13.5 עבר בין שניים מהמועדונים הגדולים בארץ, אביו קיבל מענק חתימה בסך 250 אלף שקל, והילד עצמו נשלח לפנימייה מסובסדת וקיבל 5,000 שקל מדי חודש.
התעשייה כל כך מפותחת שישנם סוכנים רבים המחתימים ילדים מעל גיל 12 על חוזים ומקבלים מהם מענקים שנתיים. "זה קורה בכל העולם, המועדונים הכי גדולים רוכשים שחקנים", מסביר בעלי מכבי פ"ת, אבי לוזון. "אין פה המצאה ישראלית, פיפ"א מסדירה את העניין. יש חשיבות רבה באיתור כישרונות צעירים".
מצד שני, שחקנים שחותמים על חוזים בקבוצות מתחייבים גם על דמי שחרור, סוג של החזר ההשקעה בהם, ולא אחת הורים מסתבכים אפילו בגיוס כספים בשוק האפור על מנת להחזיר את הכספים הללו במקרה שרוצים לעזוב. לוזון, למשל, מחתים את הטאלנטים שלו על סעיף שחרור של מיליון שקל.
החתול שומר על השמנת
הבעיה הגדולה מתחילה להיווצר אחרי גיל 15, אז ההורים כבר צריכים לשלם דמי השבחה אם הם רוצים שילדם יעזוב לקבוצה אחרת. בקטגוריה זו ניתן להיכנס להסגר רק במחצית הראשונה של העונה. הילד יכול להמשיך להתאמן ולשחק באותה שנה, אבל ברור שמעמדו יורד ולא אחת הוא מופלה לרעה לעומת יתר הסגל.
בניגוד למועדונים הגדולים, שבהם שחקנים בשולי הסגל ישוחררו אפילו ללא תמורה, בקבוצות קטנות מדובר בהכנסה. "הבן שלי רצה לעבור לקבוצה גדולה יותר,
אמרו לו שיביא 110 אלף שקל. הקבוצה הקולטת לא מוכנה להתערב, והילד גמור מזה כי אין לי כסף לזה", סיפר ג' מאזור ירושלים. "הילד שלי עבד של הקבוצה שלו, שמתעללת בו".
בקבוצות טוענים כי הם משקיעים באותם ילדים ולא ניתן לשחררם ללא תמורה. המנהל המקצועי של מחלקת הנוער בבני־יהודה, אייל לחמן, מסביר: "המועדונים מממנים מאמנים, ציוד ומגרשים, ברור שצריכה להיות החזרה להשקעה וזה קורה בכל העולם. שחרור ללא תמורה יגרום למועדונים לא להשקיע בנוער וזה יפגע בכולם. אני מציע קרבה לבית, שמחה, ולראות כמה שחקני נבחרת הגיעו דווקא מהליגות הנמוכות". אגב, רק לאחרונה שיחרר בית משפט השלום בת"א נער מבני־יהודה, שטען להתנכלות, ולמרות עמדת ההתאחדות והמועדון הוא עבר ללא תמורה לקבוצה אחרת.
אחד מסוכני השחקנים הבכירים סיפר: "הבעיה הגדולה היא שמי שמרכיב את ועדת הנוער בהתאחדות הם החתולים, כלומר אנשי המועדונים שצריכים לשמור על החלב של עצמם. הם אלו שקובעים הכל ומאשרים את זה בהצבעה. אם לא תהיה ועדה לא תלויה, עם היגיון בקריטריונים, שוק העבדים הזה יימשך". סוכן אחר הוסיף: "ההורים מאוד דומיננטיים, חלקם לוקחים משכנתאות ומסכנים את הבית שלהם כדי להגשים את החלום שלהם. המועדונים למעשה מוכרים את השחקנים להורים שלהם יותר מאשר למועדונים".
ג' מאזור הדרום סיפר: "הגעתי בקיץ לקבוצה שלא גדלתי בה ובפברואר אהיה בן 15. במועדון כבר הודיעו לי שאצטרך להעביר להם 30 אלף שקל אם ארצה לעבור. הם לא תרמו לי כלום, לא התאמנתי ונאלצתי לעזוב כבר עכשיו את הקבוצה כדי לא לשלם את הסכומים האלו. אני עכשיו יושב בבית גמור".
עו"ד יורם אורגד, המתמחה במשפט עסקי ומשפט ספורט: "הסגר קטין גורם לעיתים לשחקן לסיים את הקריירה שלו. אין מחלוקת כי יש למנוע מצב שבו האגודות הקטנות מממנות את פיתוח ואימון השחקנים לטובת הקבוצות החזקות, אבל הניצול לרעה של מנגנון דמי ההשבחה ושיעורם הלא־ריאלי, יוצר תופעות שבגללן המנגנון - שבבסיסו עומדות מטרות נכונות, הופך לכלי לחץ וסחיטה מצד האגודות אל מול הילדים והמשפחות. וכך, כאשר החתול הוא השומר על השמנת - ההתאחדות, ולמעשה בעלי ומנהלי הקבוצות הם אלה שקובעים את המחיר".
"אנו נתקלים בדמי השבחה חסרי פרופורציה", ממשיך אורגד, "הדבר הנכון לעשות הוא להתאים את דמי ההשבחה למציאות ולעקר את תופעות הסחיטה הכספית שהמנגנון יוצר. ההתחלה היא בהוצאת קביעת שיעור דמי ההשבחה מידי ההתאחדות והעברתה לידי ועדה חיצונית, שבה תהיה נציגות רחבה ככל האפשר לקבוצות, נציגי הורים, נציגי הרשות המחוקקת וכיו"ב".
תגובת ההתאחדות
מההתאחדות לכדורגל נמסר: "כדי לייצר מצב שבו קבוצות הכדורגל ישקיעו במחלקות הנוער כדי לקבל תגמול הולם בגין מעבר שחקנים, תוקן תקנון ההתאחדות ונקבעו סכומי מינימום למעבר קטינים בין הגילים 15 ל־17. סכומים אלו נמוכים משמעותית מסכומי הפיצוי שנקבעו על ידי פיפ"א. בדיקה השוואתית שערכה ההתאחדות בנושא בקרב חברות אופ"א העלתה כי המנגנון, לרבות סכומי פיצוי, קיים גם במדינות אירופה וסכומי הפיצוי בחלק לא מבוטל מהמדינות גבוהים מאלו הנהוגים בישראל. במהלך השנים ועל אף שמדובר בסכומי מינימום, קבע המוסד למעמד השחקן כי ניתן במקרים חריגים לקבוע סכומים נמוכים יותר, וכך גם נעשה בעבר. ההתאחדות לכדורגל בוחנת נושא זה באופן שוטף וככל שיש צורך בשינוי, הדבר נעשה".
לפנייה לכתב/ת 
