שבדיה האחרת: "תוקפים את ישראל רק כדי לקבל תמיכה ממוסלמים"
היחסים עוד במשבר, אבל בזמן שהשבדים מנסים להבקיע מבוי סתום פוליטי ולהרכיב ממשלה חדשה - ובצל עליית הימין הקיצוני והאנטישמיות - שני חברי פרלמנט מציגים מקום לאופטימיות: "דעת הקהל לא נגדכם. תל אביב היא אחד היעדים הפופולריים", אומר ל-ynet רוברט האנה, בן ליוצאי עיראק והומו מוצהר
"ממשלת שבדיה הנוכחית לא הוגנת כלפי ישראל. הם רואים את הכל דרך פריזמה פוליטית וחושבים שאם הם יבקרו את ישראל הם יקבלו את תמיכת המהגרים המוסלמים. התפיסה היא שישראל היא גוליית והפלסטינים דוד, אבל בראייה היסטורית ישראל היא המדינה הקטנה שהותקפה פעמים רבות. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שבה המיעוטים משגשגים. האג'נדה בשבדיה היא שהפלסטינים נזרקו מבתיהם על ידי ישראל, אבל רוב השבדים בכלל לא יודעים שהיהודים בכלל הם אלה שנזרקו ממדינות ערב".
הדובר הוא רוברט האנה (33), חבר המפלגה הליברלית של שבדיה. השיחה איתו התקיימה לפני שבועות ספורים בבניין הפרלמנט בשטוקהולם. האנה הוא ממוצא אשורי – קבוצה אתנית דוברת ארמית חדשה (ניב צפון-מזרחי), בת הדת הנוצרית, שחיה באזור הסהר הפורה, בעיקר בצפון עיראק.
הוריו של האנה היגרו מעיראק לשבדיה, שם נולד, ולימים הפך לסופר ידוע, חבר פרלמנט פופולרי מטעם העיר גטבורג, השנייה בגודלה בשבדיה. הוא הומו גאה ונשוי באושר לגבר. האנה הוא משפטן שלמד באוניברסיטת וושינגטון, שם רכש חברים יהודים רבים לדבריו.
המערכת הפוליטית בשבדיה נמצאת בתקופה דרמטית. חודשיים לאחר הבחירות עדיין לא הורכבה ממשלה חדשה, בשל מבוי סתום בגלל תיקו בין הגושים: גוש השמאל, שנמצא כיום בשלטון, מול גוש המרכז-ימין.
בתום יום הבחירות הכריזו שני הגושים על ניצחון, וכי הם אלו אשר ירכיבו את הממשלה הבאה. במשך שבועיים ניסה ראש המפלגה השמרנית אולף קריסטרסון להרכיב ממשלה אך נכשל, והמנדט הועבר לראש הממשלה המכהן, מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית סטפן לופבן, אך גם הוא לא הצליח במשימה. המנדט הוחזר לשמרנים אך עד כה הם לא הצליחו, וקיימת אפשרות שיוכרזו בחירות חוזרות.
בניגוד לעבר, בבחירות אלו - נוסף על מנהיגי שתי המפלגות הגדולות המסורתיות - התמודד על ראשות הממשלה גם מנהיג מפלגת "השבדים הדמוקרטים" מהימין הפופוליסטי, ג'ימי אקסון. המפלגה רשמה הישג גדול עם קרוב ל-18% מהקולות, אבל בשל העמדות הקיצוניות שלהם "השבדים הדמוקרטים" אינם באים בחשבון כחברים בקואליציה.
מפלגות המרכז-שמאל מסכימות שאין להכניס לממשלה את מפלגת השבדים הדמוקרטים, שנחשבת למפלגה עם שורשים נאציים וקשורה ל"תנועת ההתנגדות הנורדית" (NRM) הניאו-נאצית. מזכיר המפלגה ביורן סודר אמר לפני ארבע שנים שהיהודים יוכלו להיחשב כאזרחים שבדים מן המניין, אבל לא יוכלו להיות באמת שבדים עד שלא יוותרו על זהותם ועל יהדותם. דבריו חוללו סערה במדינה, ולימים הוא טען שהם הוצאו מהקשרם.
ואולם, למרות העבר הבעייתי של המפלגה הקיצונית, בתוך גוש המרכז-ימין יש מי שסבורים שאין מנוס מלשאת ולתת עם "השבדים הדמוקרטים" על תמיכה פסיבית מבחוץ (גוש חוסם). "הכל פתוח ואיש לא יודע מה יהיה. זה יכול להתפתח לכל כיוון. זה יכול לקחת עוד ימים, שבועות או חודשים עד שתקום ממשלה", הסביר רוברט האנה.
סדין אדום בירושלים
ישראל עוקבת בעניין רב אחרי ההתפתחויות בפוליטיקה השבדית. הממשלה הנוכחית של השמאל נחשבת לאחת העוינות ביותר לישראל באיחוד האירופי, ועומדת מאחורי יוזמות שונות באיחוד לגנות את ישראל בכל הזדמנות. שרת החוץ השבדית מרגוט וולסטרום נחשבת לסדין אדום בירושלים, ומנהיגי ישראל מסרבים לפגוש אותה בשל שורה של התבטאויות.
אם תקום ממשלת מרכז-ימין בשבדיה, המשמעות המיידית היא שינוי במדיניות כלפי ישראל ופתיחת עידן חדש. "כל מפלגות המרכז-ימין הן הרבה יותר פרו-ישראליות", מסבירים גורמים מדיניים בישראל. חבר הפרלמנט האנה מסכים, ומעריך כי ממשלה כזו תזדקק לתמיכת "השבדים הדמוקרטים" הקיצוניים מבחוץ.
האנה אומר שהאנטישמיות בשבדיה עברה משני ממדים - השמאל הקיצוני ששונא את ישראל והימין הקיצוני - לשלושה ממדים, שכן נוספו קיצונים מוסלמים. הרדיקלים הימנים עוברים תהליך של שינוי בדעותיהם - הם לא תומכים ביהודים אבל יותר בעד ישראל, הוא מסביר. לדברי האנה, בתוך מפלגות המרכז-ימין יש התנגדות להכרה בפלסטין כמדינה עצמאית. יש גם קריאות לפיקוח על הסיוע השבדי לפלסטינים, ועולה השאלה לאן באמת הולך הכסף.
מפלגת השמאל תוקפת את ישראל כדי לזכות בתמיכת המהגרים מהמזרח התיכון, הוא בטוח. "הם לא היו הוגנים כלפי ישראל. הבעיה היא שהם רואים את היחס לישראל דרך הפריזמה של הפוליטיקה הפנימית בשבדיה. רואים בישראל גוליית ובפלסטינים דוד, אבל אם בוחנים את זה בראייה היסטורית, ישראל היא הקטנה שהותקפה פעמים רבות על ידי שכנותיה. העם היהודי הוא המיעוט היחיד במזרח התיכון שמשגשג".
האנה מדבר ארמית מדוברת, וכאשר אני משמיע לו תפילת קדיש הוא מזהה חלק מהמילים. משפחתו מגיעה מהעיר אל-קוש בעיראק, שם שוכן קבר הנביא נחום ובה חיו יהודים במשך אלפי שנים, אך כיום הקהילה נמחקה. "האג'נדה בשבדיה היא שהפלסטינים נזרקו מבתיהם, אבל הם בכלל לא יודעים שהיהודים הם אלה שנזרקו ממדינות ערב".
השבדים הגאים באים למצעד בתל אביב
האנה אומר שהוא מתבייש שיהודים לא חשים בטוחים בשבדיה. הממשלה לדעתו צריכה לעשות יותר בהגנה על היהודים ובפעולות נגד אנטישמיות. לפי דו"ח משטרתי, יש בשבדיה 3,000 קיצונים אלימים, מתוכן 2,000 רדיקלים מוסלמים והשאר אנשי שמאל ונאצים. המשותף לכולם - שנאה ליהודים. "המספר הגדול של רדיקלים מוסלמים הוא זה שעומד מאחורי העלייה באנטישמיות", אמר. "הם אלה שזרקו בקבוקי מולוטוב לבית הכנסת בגטבורג בחודש דצמבר האחרון. מי שתקף את בית הכנסת היו מהגרים מוסלמים שקיבלו מקלט וטענו שהם נרדפים על ידי הישראלים. זה מטורף".
האנה מדגיש ש"אני רואה את עצמי כפרו-ישראלי מובהק, אבל זה לא אומר שאני פרו-התנחלויות. יש לי ביקורת, אבל זה לא אומר שאני לא מגן על זכותה של ישראל להתקיים. הממשלה השבדית הנוכחית לקחה את הביקורת כלפי ישראל בטיפשות וניצלה את ישראל כדי להפוך ליותר פופולרית. לא הגיוני לשנוא מדינה אחת כשיש 100 מדינות הרבה יותר גרועות מכם".
האנה משבח את פעילות ההסברה של ישראל בשבדיה, ואומר שניכרת הצלחה בשינוי הדימוי של ישראל בעיני השבדים, בעיקר הצעירים. "ישראל מתמודדת עם הביקורת כלפיה עם יחסי ציבור על תל אביב ומצעד הגאווה, וזה מצליח. ישראל נחשבת כיום לאחד היעדים התיירותיים הפופולריים בשבדיה. הצעירים רוצים לנסוע לתל אביב, והשבדים הגאים מגיעים כל שנה למצעד הגאווה.
"בכלל, אני גם מרגיש שינוי בגישה הכללית כלפי ישראל. המזרח התיכון הולך לכיוון כאוטי יותר בסוריה, תימן ועיראק, וישראל נראית טוב יותר. צריך להבין שדעת הקהל בשבדיה היא לא נגדכם. האמת היא שלשבדים שמצביעים לסוציאל-דמוקרטים (מפלגת השלטון הנוכחית) בכלל לא אכפת מישראל. מפלגות השמאל בשבדיה חטפו את היחסים. רק המיעוט ששולט במדינה תומך בפלסטין".
"לא עושים מספיק במאבק באנטישמיות"
לארס אדקטוסון, חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הנוצרים הדמוקרטים ויו"ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-שבדיה, אומר שמפלגתו לא תשב עם השבדים הדמוקרטים בקואליציה, מכיוון שיש במפלגה אלמנטים של "עליונות לבנה" וניאו-נאציזם. "לצערנו, יש חברים ותומכים במפלגה שיש להם ערכים שאנו מודאגים מהם. אם נכונן ממשלת מיעוט עם מפלגות הימין – עמדתנו היא שצריכים להשיג תמיכה מהשבדים הדמוקרטים, ואם זה מבחוץ – זה בסדר. המפלגה הליברלית אמרה לא לכל קשר איתם".
אדקטוסון (63), מגיש טלוויזיה לשעבר, מדגיש כי היחסים עם ישראל הם אחד הנושאים החשובים עבורו ועבור מפלגתו, שרוצה לשקמם. "זאת בושה שבארבע השנים האחרונות אין לנו שר חוץ שהתקבל בברכה בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. צריכים לשקם את האמון, וזו תהיה עדיפות עליונה למפלגה שלנו.
"לא רק לשקם ולשפר את היחסים, אלא גם להיות קול פרגמטי בסכסוך ולהיות צד מועיל כפי ששבדיה היתה בעבר, עם גישה מאוזנת", הוא מסביר. "צריך להדגיש שיחסים טובים אומר שמדי פעם יכולים לבקר את ישראל אם היא נוקטת צעדים שאנו לא אוהבים. ידידים טובים יכולים לדבר גם אם לא מסכימים. יחסים טובים הם כנים וידידותיים".
- האם הממשלה עשתה מספיק כדי להגן על היהודים בשבדיה?
"המצב הולך ומחמיר. זה נורא שהיהודים לא חשים בביטחון ולא יכולים לענוד מגן דוד או ללכת ברחוב בלי שיטרידו אותם. זו בעיה רצינית. הממשלה היוצאת אמרה והצהירה את הדברים הנכונים וגינתה את ההתקפות בגטבורג, אבל לא נקטה מעשים מספקים כדי להתמודד עם האנטישמיות. לא הייתי שולל שינוי של החוק אם צריך, הוא לא מספיק אפקטיבי כדי להתמודד עם פשעי שנאה. צריכים גם לתת גזרי דין שיגבירו את ההרתעה.
"צריך לומר את האמת: החלק המרכזי של הבעיה נובע מההגירה מהמזרח התיכון. אנשים שבאים הנה חיו עשרות שנים עם תעמולה שלילית על ישראל ויהודים. הם באים לדמוקרטיה עם סטריאוטיפים. צריכים להבהיר למי שמגיע שלא נקבל בדמוקרטיה הפצת סטריאוטיפים אנטישמיים וקריאות נגד זכותה של ישראל להתקיים. צריכים לשקול לגרש מהגרים אם יפיצו שנאה אנטישמית, כמו בגרמניה".
אדקטוסון חושב גם שצריך "לחנך את האנשים בבתי הספר ובאוניברסיטאות וללמד אותם על ההיסטוריה של האנטישמיות. חשוב מאוד גם ליצור קשר עם החברה הישראלית כדי להשיג מידע ולהבין על מה מדובר. הייתי רוצה לראות שיתוף פעולה מסודר בין הממשלות וחילופי סטודנטים, מורים וסופרים. שיבואו לישראל ויראו את הדברים מקרוב ואז יגבשו עמדה. צריכים גם לנקוט צעדים כדי לשפר את המצב הביטחוני. כיום בתי הכנסת צריכים לשלם הרבה כסף לביטחון. הממשלה צריכה לקחת יותר אחריות ולתרום יותר משאבים לזה".
- איך קרה שהיחסים בין ישראל לשבדיה נהרסו?
"זה נובע מכך שהחלק השמאלי במפלגה הסוציאל-דמוקרטית הוא נגד ארה"ב, ובגלל העוינות לארה"ב גברה העוינות לישראל, במיוחד אחרי מלחמת ששת הימים. זה הוביל לשינוי. מנהיג הסוציאל-דמוקרטים אז, ראש הממשלה אולוף פלמה, הוביל את זה בכך שהיה למנהיג המערבי הראשון שהזמין את ערפאת לביקור. מאז שנות ה-60 הייתה דעה קדומה שמאלנית, הדיווחים היו לא מאוזנים ומוטים נגד ישראל. התקשורת דיווחה על המעשים של ישראל בלי להסביר את הסיבה.
"אני רואה עכשיו קצת שינוי לטובה. זה לא מספיק. אני רואה ויכוחים בשבדיה על כך שהתקשורת לא מאוזנת ועדיין מוטה. צריכים להציג את התמונה האמיתית, חשוב שיהיה קול אחר. יש בסיס לאופטימיות - כיום דעת הקהל בשבדיה מקבלת את הרושם שישראל מתפשרת על זכויות אדם, אבל צריכים להגיד את האמת - שיש דמוקרטיה שמכבדת זכויות אדם, גם כשמדובר בזכויות להט"ב".
מנכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, רוברט זינגר, אמר כי "הקונגרס היהודי העולמי מלווה באופן צמוד את הקהילה היהודית של שבדיה. עיקר הפעילות שלנו במדינה היא קידום מדיני ודיפלומטי אל מול בכירי הממשלה המקומית למען ביטחון הקהילה וכן למען מאמצים חינוכיים. אנחנו עדים ללא מעט מקרים ותופעות אנטישמיות במדינה, ואני קורא לגנותם בכל תוקף ולטפל בהם במלוא החומרה. יחד עם זאת, אני מאמין כי שבדיה כמו כלל אירופה איננה 'מקרה אבוד' כפי שניתן לשמוע מסביב. יחד עם הקהילה היהודית, הממשלה המקומית וצוותי הקונגרס היהודי העולמי נמשיך וניאבק על מנת למגר את התופעות האנטישמיות".
לפנייה לכתב/ת 
