משרד הבריאות: עובד רפואי שלא יתחסן לחצבת - יועבר מתפקידו
משרד הבריאות העביר הבוקר הנחיות היערכות לכל צוותי הרפואה בישראל לאור מגפת החצבת הפוקדת את ישראל. כל עובדי הבריאות נדרשים להתחסן נגד חצבת בתוך 3 חודשים, ולא - יועברו מתפקידם. בתוך כך הפיץ המשרד נוהל המלצות מעודכן לחיסון האוכלוסייה
משרד הבריאות נערך להתפרצות החצבת במוסדות הבריאות: בחוזר מיוחד שהופץ הבוקר (ה') לבתי החולים וקופות החולים, הורה משרד הבריאות להתחיל במבצע חיסונים נרחב לרופאים, אחיות ושאר הצוותים הרפואיים המטפלים בחולים. החוזר קובע כי אין לאפשר לאיש צוות שאינו מחוסן לעבוד במחלקות ובמרפאות בתום מבצע החיסונים, ומפרט גם הגבלות בנוגע למבקרים במחלקות השונות. בנוסף, מפרסם המשרד הנחיות מפורטות לאוכלוסייה בנוגע לחיסוני החצבת.
מבצע החיסונים הנרחב לצוותי הבריאות יתקדם בהדרגה:
בשבוע הקרוב יחוסנו כלל העובדים המטפלים בחולים במצב של דיכוי חיסוני ובהם חולים במחלקות להשתלות מח עצם, המטואונקולוגיה ואונקולוגיה.
בשבועיים הבאים יחוסנו הצוותים ביחידות הפגים, השתלות האיברים, טיפולי הקרנות לחולי סרטן, יחידות לטיפול נמרץ וחדרי המיון.
בחודש הבא יחוסנו הצוותים בכלל מחלקות הילדים והמבוגרים וטיפות החלב.
בשלושת החודשים הבאים יחוסנו כלל צוותי הרפואה והבריאות בכלל המרפאות הראשוניות בקהילה (רופאי קופות החולים).
במקרה של עובד המסרב להתחסן, הוא יתבקש להצהיר על סירובו ולתעד אותו בחתימה על טופס סירוב. עובד לא מחוסן יועבר מתפקידו למחלקות שבהן הוא לא מסכן מטופלים.
עוד כתבות בנושא:
הוציאו את הילדה מהכיתה כי חשבו שהיא לא מחוסנת
אשדוד: מורה התגלתה עם חצבת, התלמידים מתחסנים
דו"ח משרד הבריאות חושף: זה שיעור התלמידים המתחסנים בבתי הספר
עוד על הכוונת: מבקרים, מלווים ותיירי מרפא
במקביל קובע המשרד כי תיאסר כניסתם של מבקרים ומלווים עם חום גבוה או פריחה למרפאות, מכונים ומחלקות אשפוז. לאזורים בסיכון גבוה, שבהם שוהים מדוכאי חיסון (השתלות איברים, מח עצם, אונקולוגיה, פגים וטיפות נמרץ), לא תותר כניסת מבקרים שאינם מחוסנים.
למחלקה שבה מאושפז מטופל החשוד או חולה בחצבת תיאסר כניסת ילדים ונשים בהריון.
המשרד מנחה גם בנוגע לסכנת ההדבקה מתיירות מרפא מאירופה, שם קיימת התפרצות משמעותית של חצבת, במיוחד באוקראינה, רומניה, גיאוגרגיה, יוון, סרביה ואלבניה. המשרד הורה כי לכל תייר מרפא המגיע לטיפול בישראל יש לוודא תיעוד קבלת שתי מנות חיסון או תיעוד מבדיקת דם כי הוא מחוסן נגד חצבת.
הנחיות מפורטות לאוכלוסייה
בתוך כך, פרסם המשרד הנחיות מפורטות לאוכלוסייה הכללית בדבר הצורך בחיסוני חצבת. על פי ההנחיות החדשות, חולים שנחשפו לחולה חצבת ולא היו מחוסנים כלל יקבלו חיסון סביל או חיסון פעיל, בהתאם לגילם ולמצבם הרפואי. בין אלה שיקבלו חיסון סביל (המכיל נוגדנים "מוכנים") - תינוקות שנחשפו לחולה עד גיל 5 חודשים, נשים הרות לא מחוסנות, או חולים בעלי דיכוי חיסוני חמור.
החיסון הסביל הוא חיסון המכיל נוגדנים מוכנים שמאפשרים למערכת החיסון להתגייס במהרה ולחסל את נגיפי החצבת. עם זאת, הנוגדנים המוזרקים לגוף מתפרקים במהירות, ואינם יוצרים "זיכרון חיסוני" - כלומר, אינם מספקים הגנה לפרק זמן ארוך.
בשאר המקרים שבהם הייתה חשיפה לחולה חצבת אצל אדם שחוסן במנה אחת, או שלא הייתה חשיפה, יקבל המטופל על פי גילו חיסון רגיל – המכונה גם חיסון פעיל, שבעקבותיו מכין הגוף בעצמו את הנוגדנים. חיסון זה יעיל יותר, כיוון שהנוגדנים יוצרים "זיכרון חיסוני" בגוף ונותרים לפרק זמן ארוך, כך שהם מאפשרים הגנה ממושכת מפני הווירוס.
מנזלת ושיעול ועד קריסת מערכות
נגיף החצבת, ובשמו הרפואי "נגיף רובאולה" שייך למשפחת הנגיפים "מורבילי וירוס", המסוגל להתקיים רק בגוף בני האדם. הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
המחלה מתבטאת לרוב בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), דלקות אוזניים, נזלת ושיעול.
אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים ייחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
אין תרופה לחצבת
מוות מנגיף החצבת מתרחש ב-1 על כל אלף נדבקים לא מחוסנים. הסיבוך המיידי והמסוכן מהמחלה, הגורם לתמותה, הוא דלקת ריאות. מצב זה מתרחש בשל תגובה חיסונית רבת עוצמה של הגוף המנסה להשמיד את הווירוס שמתחלק ומתפשט במהירות.
התופעה מתרחשת במערכת הנשימה, כאשר חלקי הריאות לוקים בדלקות קשות עד לכשל נשימתי. בתוך כך, מצטרפים חיידקים התוקפים אף הם את הריאות, וגורמים לזיהום משני מסכן חיים.
מאחר שאין כל מרפא למחלה, הדרך היחידה לטפל בחולה היא באמצעות אשפוז מיידי בטיפול נמרץ, וחיבור למכונת הנשמה או מכונת לב ריאה, עד להתאוששות של הגוף, שלצערנו לעיתים לא קורית.
אבל לנדבקים אורבת סכנה נוספת: במקרים נדירים הנגיף חודר לרקמת המוח, לעיתים גם שנים אחרי ההדבקה, כשהחולה לכאורה החלים לחלוטין, שם היא גורמת למחלה מוחית המכונה SSPE – דלקת נרחבת ברקמת המוח. דלקת זו מתחילה לרוב בכאבי ראש, עייפות, ותוך יומיים עד 6 ימים גורמת לשינויים במצב רוח, הפרעות חשיבה ותפיסה, עד לפרכוסים, דמנציה, ותרדמת. מוות מתרחש לרוב לאחר 6 עד 9 חודשים מפרוץ המחלה.
כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף 6 עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.
לפנייה לכתב/ת 
