הוועדה למינויים בכירים אישרה את מועמדות פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל
הוועדה מסרה כי "לא מצאה פגם בפרופ' אמיר ירון מבחינת טוהר מידותיו וגם לא מצאה פגם מבחינת טוהר המידות שבשיקולים שעמדו בבסיס ההמלצה למנותו". מינויו יובא לאישור הממשלה
הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים אישרה את מועמדותו של פרופ' אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל.
מהוועדה נמסר, כי "לצורך בדיקת הנושאים שבתחום סמכותה פרסמה הוועדה בראשות השופט (בדימוס) אליעזר גולדברג הודעה לציבור לפיה מוזמן כל אדם שבידיו עובדות העשויות, לדעתו, לסייע לבדיקת הוועדה, לפנות אליה לכתובת שנמסרה. הודעה זו הביאה לשתי השגות על המינוי, שאין עניינן בטוהר המידות. כן קיבלה הוועדה את תשובותיו של פרופ' ירון לשאלון שהכינה ואת קורות חייו, ובנוסף הופיע המועמד בפני הוועדה והשיב לשאלותיה.
נתניהו וכחלון הודיעו: פרופ' אמיר ירון ימונה לנגיד בנק ישראל
פלוג: "הסולידריות שמאפשרת העלאת מסים הלכה לאיבוד בגלל הפוליטיקאים"
"במדינה מתוקנת מאיישים תפקידים מספיק זמן מראש"
"לצורך גיבוש עמדתה זימנה הוועדה גם את ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל היוצאת, ושמעה את דבריה. גם מכתבו של ראש הממשלה אל יושב ראש הוועדה בו פירט את דבריו לגבי המועמד, אף הוא היה לנגד עיניה של הוועדה.
"לאחר בדיקת כל המידע החליטה הוועדה כי לא מצאה פגם בפרופ' אמיר ירון מבחינת טוהר מידותיו וגם לא מצאה פגם מבחינת טוהר המידות שבשיקולים שעמדו בבסיס ההמלצה למנותו לנגיד בנק ישראל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על הודעת הוועדה ומסר: "אני בטוח שפרופ' אמיר ירון יוביל את בנק ישראל באחריות ויסייע להמשך ההצלחה של כלכלת ישראל".
ראש הממשלה ושר האוצר יביאו את מינויו של פרופ' ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה.
"חובתנו לחפש תמיד את הכשרונות הגדולים ביותר"
בחודש שעבר הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר במסיבת עיתונאים על מינויו של פרופ' ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון הקדים שלושה מועמדים אחרים לתפקיד: פרופ' בן ציון זילברפרב, פרופ' אפרים צדקה ופרופ' מריו בלכר. ירון יחליף את הנגידה היוצאת, קרנית פלוג, לאחר שבתחילת יולי הודיעה כי תסיר את מועמדותה לכהונה נוספת.
במסיבת העיתונאים אמר נתניהו: "אני מוכר כמי שתמיד חשב שצריך לחפש כשרונות גדולים ברחבי העולם. חובתנו לחפש תמיד את הכשרונות הגדולים ביותר הנמצאים בשטח, ושמחתי שפרופ' ירון נענה לבקשת שר האוצר ולבקשתי לבוא ארצה. התפקיד הזה מחייב את היכולת לרתום את המוכשרים ביותר. פרופ' ירון יוביל את בנק ישראל באחריות, והמערכת שצלחה לפני עשור את המשבר הגדול, תמשיך בהנהגתו לעמוד ביעדים הללו. בראשות בנק ישראל צריך לעמוד אדם עם יכולת גדולה ועם עצמאות. פרופ ירון עונה על הקריטריונים הללו. אני מודה לקרנית פלוג על השירות המסור והמצוין שלך, מתוך הערכה עמוקה".
שר האוצר כחלון, אמר כי "היו מועמדים מצויינים, הייתה בחירה קשה ונעשתה עבודה יסודית ואחראית. כפי שמנה פה ראש הממשלה, התפקיד שלנו הוא להסתכל קדימה. לא נבחר בנגיד שיפתור את המשבר של 2008, אלא את המשבר של 2024. מישהו שיידע לעמוד באתגרים הללו, והוא האיש המתאים לעמוד במשימות".
כחלון אף הודה בדבריו לנגידה היוצאת: "תודה לקרנית פלוג על שלוש וחצי שנים של עליות ומורדות. תמיד יש מתחים, אבל מדובר בנגידה שעשתה דברים בדרכה ובאמונתה. אמנם לא תמיד בדרכי, אך בכל זאת מילאה את תפקידה, ואני מודה לה מעומק הלב".
איש אקדמיה, מתגורר בארה"ב
פרופ' אמיר ירון הוא מרצה לבנקאות ולמימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. הוא השלים את הדוקטורט שלו בכלכלה באוניברסיטת שיקגו ב-1994, ואת התואר הראשון והשני שלו סיים באוניברסיטת תל אביב. ירון הוא עמית מחקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), שם הוא אחד ממובילי קבוצת שוק ההון והכלכלה. הוא נחשב למוביל בעולם בתחום כלכלת פיננסיים.
ירון הוא אזרח ישראלי-אמריקני, נשוי ואב לשניים. תחומי העניין המחקרי שלו - לפי קורות החיים שלו - הם תמחור נכסים, השקעות, אסטרטגיות השבת סיכונים, מקרו כלכלה ומימון.
הנושאים שמלמד ירון כוללים כיום את תחום המימון הבינלאומי, מתודות אמפיריות במימון ותחום ההשקעות. ירון הוזמן על ידי ועדת פרס נובל להשתתף ב-2013 בטקסי חלוקת הפרסים, ובאמתחתו 24 מאמרים שפרסם בתחומי השקעות וסיכונים.
ירון שימש בשנים האחרונות כחוקר אורח בבנק המרכזי של פילדלפיה, בבנק ישראל, בבנק המרכזי של ספרד, במכון ללימודי כלכלה בינלאומיים בשבדיה ובקרן המטבע העולמית. הוא אף מכהן כדירקטור במכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה, כדירקטור בחברת קונטרולארד וכחבר בוועדה המייעצת בבית הספר וורטון למינהל עסקים.
מודל בנסל-ירון, אותו פיתח יחד עם פרופ' בנסל, המתמקד בסיכונים לטווח ארוך, נחשב לאחד המודלים המובילים בתמחור השקעות וזכה במספר פרסים יוקרתיים, ואף סוקר בוועדת פרס נובל בכלכלה בשנת 2013 כמודל שהשפיע רבות על מחקרי המשך רבים, וביניהם על מחקרו פרופ' פיטר הנסן, עליו זכה בפרס נובל בכלכלה.
לפנייה לכתב/ת 
