"כבר לא מתכננים ערים שחייבות כלי רכב"
לדברי מנכ"לית משרד התחבורה, בכנס "70 שנות נדל"ן ישראלי", תכנון של שכונות חדשות כיום נעשה בשילוב של תכנון תחבורה ציבורית. "ראש־העין היא דוגמה לעיר שיש בה תהליך חיובי, אבל יש לנו דוגמאות לא טובות כמו חריש", אומרת טרנר-אייל
"אשתקד אושרו 127 אלף יחידות דיור והשנה כמעט 150 אלף - בהתחדשות עירונית, בתוכניות חדשות בדרום ובצפון ובהסדרה של יישובי מיעוטים. זה מגוון רחב ובכמויות שלא היו קודם. זה נובע מהתוכנית האסטרטגית של 2.6 מיליון יחידות דיור מאושרות עד שנת 2040 ובנייה של 1.6 מיליון יחידות". את הנתונים האלה מסרה דלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון במשרד האוצר, בפאנל בנושא "אתגרי הבנייה בישראל" בכנס "70 שנות נדל"ן ישראלי". כ־800 איש השתתפו בכנס, אותו ערכו קבוצת "ידיעות אחרונות" ומרכז הנדל"ן בראשון־לציון.
"אנחנו עובדים גם על נושא התעסוקה. בודקים מה אנחנו צריכים, איפה, למה וכמה, איפה יש לנו יתרון יחסי ומה הצרכים של ישראל לשנים הבאות", הוסיפה זילבר. "לראשונה, המשרד מסנכרן את התוכנית האסטרטגית עם כל המשרדים ואנחנו יושבים סביב אותו שולחן. אנחנו עושים 125 תוכניות מתאר לכלל היישובים כדי להתאים אותן לחזון שלנו, של שילוב תחבורה ציבורית עם התחדשות עירונית".
הטעויות של חריש
מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר־אייל, ציינה כי בתכנון שכונות חדשות משלבים גם תכנון של תחבורה ציבורית. "יש כיום הרבה יותר אנשים שנוסעים ברכבת וזונחים את הרכב הפרטי", אמרה. "ראש־העין היא דוגמה לעיר שיש בה תהליך חיובי, אבל יש לנו דוגמאות לא טובות כמו חריש, שזו בכייה לדורות". "כיום אנחנו יושבים יחד ולא מתכננים עוד ערים שחייבות רכבים", הוסיפה. "אנחנו רוצים שהמסה הגדולה של אנשים תוכל לבחור בחלופה של תחבורה ציבורית".
נוכח ביקורת שעלתה מהקהל היא ציינה: "אנחנו דורשים דונמים נוספים למסופי תחבורה ציבורית, ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים. כשרשות מקומית לא רוצה לעשות הסדר לתחבורה ציבורית, זה מאוד קשה. כמו שעושים הסכמי גג כדי לתמרץ או לשחד רשויות לבנות, כך צריך לעשות גם בתחבורה הציבורית".
"פיגור של 50 שנה"
ראש מטה הדיור, זאב ביילסקי, אמר בפאנל: "יש פה התפתחות אדירה כי צריך להדביק פיגור של 50 שנה. נבחרתי לראשות עיריית רעננה לראשונה לפני 30 שנה, כשקודמי, שהיה 20 שנה בתפקיד, דיבר על כביש 531 ואולי רכבת. אני נסעתי גם ברכבת וגם ב־531".
בהמשך ציין ביילסקי כי אחת המטות של מטה הדיור היא לקצר את משך הזמנים של התכנון. "עוד 20 שנה יחיו פה 16 מיליון איש ונצטרך 1.6 מיליון דירות בנויות. לשם כך צריך שיתוף פעולה עם כולם. אם אנשים חושבים שיוכלו לדחות ולעכב תוכניות בשש ושבע שנים, הם טועים" אמר.
ביילסקי התייחס גם לביקורות על תוכנית מחיר למשתכן ואמר: "אף פעם לא עשו פרויקט בסדר גודל כזה, כי אף פעם לא הסכימו עד שבא שר האוצר ולראשונה עשה תוכנית לכולם. 130 אלף איש נרשמו, 62 אלף הוגרלו, וכבר נמסרו מפתחות לאנשים. היום אנשים רואים שהם יכולים להיות בעלים של דירה בקרוב. זה מוצר בסיסי במדינת ישראל".
התיישנות עירונית
לשאלתו של עופר פטרסבורג, מנחה האירוע וכתב הנדל"ן של ידיעות אחרונות, על אוזלת היד מצד הממשלה בתחום ההתחום העירונית וההתמקדות במחיר למשתכן, השיב שר הבינוי והשיכון יואב גלנט: "הפתרונות צריכים להגיע משני מקומות - האחד זה הרחבה של ההתיישבות צפונה, דרומה ומזרחה והדבר השני זה להפוך את כל המקומות המוזנחים הישנים במרכזי הערים שערך הקרקע בהם פוטנציאלית מאוד גבוה להפוך אותם למרכזים חיים. מה שאנחנו עשינו בשלוש השנים האחרונות בתחום ההתחדשות העירונית אלה דברים שלא נעשה במשך 60 שנה במדינת ישראל", השיב גלנט.
"התכנון שלנו נכון להיום מסתכל אחורה - על צורה החיים שחיינו פעם דירות גדולות, מכוניות פרטיות, מחשבה על חיים של כפר עם גינה גדולה", טוענת בכנס השמאית דניאלה פז. "אנחנו יכולים היום לחשוב אחרת. יש הרבה שינויים טכנולוגיים במדינת ישראל שיכולים לתרום לדרך שבה נחייה פה. לצורך העניין התחבורה השיתופית עתידה להוריד משמעותית את הצורך בכלי רכב פרטיים ובחניות פרטיות - כבר ערים לא צריכות לקחת בחשבון בתכנון את הרכב הפרטי", היא מוסיפה.
ובאשר לקיפאון במחירי הדיור, לשיטתו של השמאי אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין - אין הרבה חדש תחת השמש. "מחירי הדיור כרגע לא אמורים להשתנות באופן דרמטי, אלא אם כן יהיה שינוי מאקרו-כלכלי - דהיינו מלחמה או מיתון. יתר התסריטים שהם רובם חיובים למדינת ישראל, אבל מבשירם טובות לשוק הדיור. באזורי הביקוש הייתה ונשארה בעיה מאז 2011, עת פרצה המחאה החברתית, ועד היום - שום פתרון רלוונטי של ממשלות ישראל לדורותיהן. אני לצערי לא אופטימי בעניין הזה כי יש לי תחושה שדווקא הממשלה פיה וליבה אינה שווים", מתאר דנוס.
