האם קנאביס רפואי יכול לעזור לחולי המיגרנה?
פתרון קסם לחולים המיואשים שכבר ניסו הכל וסובלים מתופעות הלוואי של התרופות הכימיות, או אשליה שיעילותה מעולם לא הוכחה ברצינות? הסאגה של הקאנביס כתרופה למיגרנה מעוררת בכל הנוגעים בדבר רמות יוצאות דופן של אמוציות. כתבה חמישית בסדרת המיגרנות
נראה שאין נושא טעון יותר רגשית בעולמם של חולי המיגרנה והמטפלים בהם מאשר הקנאביס הרפואי. החולים, למודי ניסויים וטעיות עם תרופות ומוכי תופעות לוואי, כמהים להקלה, מהללים את סגולותיו הטבעיות של הצמח וקובלים על הקושי העצום להשיג אותו, והפורומים גועשים בתלונות על ממסד רפואי אטום ורופאים קטני אמונה.
מהצד השני ניצבים רופאות ורופאים שחוזרים ואומרים בפשטות: אין הוכחה מדעית ליעילותו של הקנאביס כטיפול במיגרנה, אין התוויה של משרד הבריאות לשימוש בו ככזה, ולכן אנחנו לא רושמים אותו כטיפול. חלקם גם חוזרים ומזהירים מפני הסכנות שטמונות בשימוש בצמח.
המציאות בשטח, כפי שעולה משיחות עם חולים ורופאים, היא כאוטית למדי עבור כל הצדדים - החולים נתונים לחסדי הרופאים, שלא אמורים לרשום קנאביס לטיפול במיגרנה כי אין התוויה כזאת ממשרד הבריאות, אבל עושים כך בכל זאת אחרי שהגיעו למסקנה שכלו כל הקיצים ומולם עומד חולה שקצרה ידה של הרפואה מלעזור לו; ההליך הביורוקרטי שמולו הם ניצבים ארוך ומייגע, ולעיתים גם מסתיים במפח נפש עבור החולה שתלה את תקוותיו בצמח, וכשהרישיון המיוחל כבר ניתן, שורר בלבול בין זנים, החולים לא תמיד מקבלים הדרכות מסודרות על דרכי השימוש וחוסר סדר כללי מקשה עליהם לקבל טיפול ראוי.
כאילו כל זה לא מספיק - אל הקלחת הרותחת הזו נכנסות גם עדויות של רופאים על כך שבהיעדר הסדרה אמיתית של הנושא, הם נאלצים להתמודד עם מרפאות עמוסות בחולים (יש האומרים שחלקם גם מתחזים), שדורשים בדרגות תוקף שונות לקבל את ההמלצה לשימוש רפואי בצמח, עד כדי התפתחות עימותים אלימים וחשש של הרופאים לביטחונם האישי.
הכתבות הקודמות בסדרת המיגרנות:
מיגרנה: אלו הטיפולים שעוזרים להפחית את הכאב
מיגרנה: למה ישראלים ונשים סובלים יותר?
"כמו צירי לידה בראש": לנסות לתאר מיגרנה
"אנשי הוועדה לאישור קנאביס צחקו לי בפרצוף"
כמו רבים אחרים במצבה, מתארת קורל לידור (23) דרך ארוכה של ניסיונות לטפל במיגרנה הכרונית ששיבשה את חייה מאז שהייתה בת חמש עם התקפים יומיומיים. לפני כארבע שנים הגיעה קורל למבוי סתום, כשהרופאים שטיפלו בה אמרו לה שאין להם יותר מה להציע לה, אחרי שניסו את כל הטיפולים הקיימים - קונבנציונליים וגם משלימים, ולשווא - המיגרנה חזרה בכל פעם.
באותה התקופה הגיע המפגש הראשון של קורל עם הממסד הרפואי בנושא הקאנביס, מפגש שהיא זוכרת כחוויה משפילה. "אחרי שניסיתי את כל הטיפולים האפשריים, שמעתי שקנאביס רפואי יכול אולי לעזור לי", היא מספרת. "ניגשתי לוועדה בראשות נוירולוג בכיר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ כדי לבקש שיאשרו לי את הרישיון.
"הגעתי מלווה באימא שלי, ישבתי מול חברות וחברי הוועדה והצגתי את המקרה שלי. סיפרתי על התקפים יומיומיים שמשתקים אותי, על חוסר תפקוד, הבאתי את המסמכים הדרושים, והרגשתי שהם מגמדים אותי ואת הכאב שלי, שצוחקים לי בפרצוף.
"חברי הוועדה בעצם אמרו לי בעקיפין שהמחלה שלי לא אמיתית. שאני ממציאה או שזה פסיכוסומטי. הם המליצו לי ללכת לטיפול זוגי עם אימא שלי כדרך להקל על המיגרנות, כאילו מערכת היחסים הרגשית ביני ובינה היא הגורם לכאבים. הייתי מופתעת מהזלזול הזה שהפגינו כלפיי, כלפי הכאב שלי. מיותר לציין שלא אישרו לי את הרישיון".
לפני מספר חודשים החליטה קורל לנסות שוב לקבל רישיון לקנאביס רפואי. כמות התרופות שהיא נטלה, ההתמכרות והגמילה ותופעות הלוואי הקשות שהן גרמו לה היו זרז לניסיון השני, כמו גם הצעה שקיבלה מהנוירולוגית שלה. "הנוירולוגית הייתה זו שהציעה לי לנסות אחרי שהייתה עדה לסבל שלי", מספרת קורל. "הייתי סקפטית כמובן אחרי שנכוויתי בניסיון הקודם, אבל באותה המידה גם מיואשת מספיק כדי לנסות שוב. הבנתי שזה יכול להיות הפתרון היחיד שלי כי הכדורים פשוט לא עוזרים לי ותופעות הלוואי שלהם הורסות אותי".
הפעם, מצוידת בחוות דעתה של הנוירולוגית על הפגיעה המשמעותית באיכות החיים שלה ובתיעוד מפורט של כל המסמכים הרפואיים מגיל חמש ועד היום, הצליחה קורל לקבל את הרישיון המיוחל. "הפעם כבר לא הייתי צריכה לגשת לוועדה אלא להגיש מסמכים דרך הרופאות המטפלות. איסוף המסמכים, החודשים שהייתי צריכה לחכות לתשובה, זה היה תהליך ארוך ומייגע, אבל בסוף הם הכריעו לטובתי, לטובת הקנאביס. כנראה החליטו הפעם שאני סובלת מספיק, שהכאב שלי מספיק גדול".
קורל מספרת שהקנאביס עוזר להקל על הכאב, אבל מודעת לכך שהוא לא פתרון קסם כולל ומזכירה את ההבדל המשמעותי בין תתי הזנים. "יש שני זנים שנתנו לי לנסות", היא מספרת. "אחד מהם עוזר לי מאוד, אני מרגישה ממש איך הוא מרפה לי את הגוף ומשחרר את הכאב, והאחר לא עוזר כמעט".
כשתופעות הלוואי של התרופות הופכות לסיוט
אחד הגורמים שהובילו, כאמור, את קורל לידור לחפש ישועה בקנאביס הרפואי היה תופעות הלוואי הקשות שנגרמו לדבריה מהתרופות שהיא נטלה כדי להילחם במיגרנה. את התרופות היא מכנה "רולטה רוסית" (את לא יודעת מה יהיו התופעות של התרופה שאת לוקחת, את פשוט מנסה ומקווה לטוב), ומספרת על אובדן זיכרון, קשיים קוגניטיביים חמורים ועוד.
"הטופירמאט (תרופה לטיפול באפליפסיה שמשמשת למניעת התקפי מיגרנה) הוריד לי את איכות החיים באופן משמעותי. אני בת 23 ואומרת לך בוודאות שהזיכרון שלי כבר לא מה שהיה פעם. אני לא זוכרת מה אמרתי לך בתחילת השיחה הזאת, אני לא זוכרת מה לבשתי אתמול, אני מאבדת מילים, מתקשה לבטא את עצמי, זה פוגע לי בעבודה כסטייליסטית, אני צריכה לחשוב פעמיים לפני פגישה חשובה או שיחת טלפון, אני חוששת לעמוד מול קהל. זו תרופה שפשוט מטמטמת את הזיכרון.
"כולם יודעים שהטופירמאט משבש את המוח. בקרב חולי המיגרנה אפילו יש אפילו ביטוי לזה - dopamax - שילוב של המילה dope (מטומטם) ושם של אחת התרופות הראשונות ששווקו בהרכב. יש קבוצות תמיכה לנפגעים של התרופות האלה. אני מכורה לטריפטנים, הגוף שלי מפתח התקפים כי הוא זקוק להם. הם גורמים לעייפות קשה, את מרגישה כאילו לקחת כדור שינה, קשה לך לפקוח את העיניים".
גם אבי קוז'י (33) מתאר תופעות לוואי קשות שגרמו לו התרופות לטיפול במיגרנה. התרופות, ובעיקר תרופה אנטי אפילפטית שמבוססת על חומצה ולפרואית, גזרו עליו, לדבריו, נזק קוגניטיבי משמעותי. "70 אחוז ממה שאני מדבר ביום אני לא זוכר אחר כך", הוא אומר. "יש לי קשיים בדיבור, אני שוכח מילים, מגמגם, ובשנה האחרונה אני סובל מירידה חמורה בזיכרון. הרופאים לא מודים שיש קשר בין התרופות של המיגרנה ובין הירידה בזיכרון אבל זה ברור לי שזה מגיע משם".
קוז'י סובל ממיגרנה כרונית מגיל 15 (ובשנים האחרונות הוא גם אובחן כחולה פיברומיאלגיה), ולפני שלושה חודשים הוא קיבל רישיון לשימוש בקנאביס. "הקנאביס נתן לי מענה אחרי שניסיתי את כל התרופות האפשריות", הוא מספר. "הייתי מטופל במרפאת כאב וניסיתי הכל. כל הטיפולים הקיימים נגד כאב, אופיאטים, כשזה לא עזר התחילו לתת לי לידוקאין בעירוי. אחרי שנה של סבל קיבלתי את האישור, ובשלושת החודשים האחרונים מאז שהתחלתי להשתמש בקנאביס ההתקפים פחתו באופן ניכר.
"מהתקפים יומיומיים ירדתי לשני התקפים בחודש. איכות החיים שלי השתפרה מאוד, ולמרות תופעות הלוואי שלו (שיפורטו בהמשך הכתבה, ק.ל) אני מרגיש שהקנאביס נחוץ לי מאוד לתפקוד נורמלי בחיי היומיום".
"שיא עולמי חדש: חודשיים בלי התקף"
יעל (שם בדוי) בת ה-51 הודתה שהיא (כמו רבים אחרים) משתמשת בקנאביס כפתרון למיגרנה ללא רישיון ובאופן לא חוקי. את הקנאביס היא גילתה דרך הילדים שלה, שלדבריה לחצו עליה לנסות. "תמיד פחדתי מקנאביס, אבל הבן שלי, שראה כמה אני סובלת מהמיגרנות, אמר לי לפני חודשיים 'אני לא זז מפה עד שאת לא לוקחת שכטה'. אז ניסיתי, וזה מצא חן בעיניי. פתאום הגוף שלי הרגיש רפוי, מצב הרוח השתנה, אני רגועה ושלווה כמו שלא הייתי זמן רב".
גם יעל מדווחת שהיא ניסתה את כל הטיפולים האפשריים. המתח והחרדה מפני התקף המיגרנה הבא היוו חלק ניכר מהמצוקה של חיי היומיום שהשתבשו לחלוטין. "הכל היה טריגר עבורי. הכל - החום, התנועה של הרכבת או האוטובוס, ריחות, רעשים של מנוע, הליכה ברגל, כל סוג של מאמץ גופני. זה הגיע למצב שחשבתי עשר פעמים לפני שהייתי עושה כביסה מפחד שהתנועה של הגוף תעורר את ההתקף.
"ניסיתי הכל. את כל הכדורים שיש. כל כדורי המניעה כולם". בגלל לחץ הדם הגבוה של יעל, אסרו עליה הרופאים להשתמש בטריפטנים נגד הכאב, אז תרופות המניעה היו הפתרון היחיד שלה. עד עכשיו.
"כבר חודשיים אני מעשנת מעט קנאביס כל יום. הילדים צוחקים עלי שאני לוקחת שכטות קטנות, יוצא שאני מעשנת בערך סיגריה בשבוע. מאז, הגורם של הסטרס מההתקפים פשוט נעלם. אין לי את המחשבות האלה יותר - אם אני יכולה לעשות את זה ואת זה והאם תהיה לי מיגרנה אחר כך. אני בסרט אחר לגמרי. חשוב לי להבהיר - הקנאביס לא מרפא את המיגרנה אבל הוא מאוד מקל על ההתמודדות איתה. אני פשוט נושמת. קשה לתאר את ההקלה".
גם יעל מספרת על תופעות הלוואי הקשות שגרמו לה התרופות. "החומצה הוולפרואית הרסה אותי לנצח", היא אומרת בעצב. "היא גרמה לי להאטה פסיכומוטורית, לערפול מוחי ולזיכרון לקוי. שנים אני צועקת את זה אבל הרופאים לצערי לא מתייחסים. הטופירמאט החליש לי את הראייה - ממש התחלתי להתעוור עד שהפסקתי לקחת אותו. אף אחד לא הזהיר אותי מפני תופעות הלוואי החמורות של התרופות האלו. היה אפילו נויורולוג שהגדיל לעשות ושלח אותי לטפול פסיכולוגי. הוא טען שהבעיות שלי הן נפשיות ונתן לי שם של פסיכולוגית בתל אביב שגובה 600 שקל לשעה".
יעל נמצאת בימים אלו בתהליכים לקבל רישיון לשימוש בקאנביס רפואי וכבר קיבלה לדבריה אישור משני רופאים, שהגישו בשמה בקשה למשרד הבריאות. "הביורוקרטיה מוציאה את המיץ, אבל זה שווה את זה", היא אומרת. "אני חושבת שצריך לאפשר באופן גורף שימוש בקנאביס לחולי מיגרנה או לפחות להקל משמעותית על תהליך קבלת הרישיון. נכון שזה לא עוזר לכולם אבל לי זה שיפר את החיים באופן קיצוני ממש. מדובר באנשים שסובלים מאוד ויכולים לקבל משהו מהטבע, משהו בלי תופעות לוואי. הכדורים האלה הרסו אותי לנצח.
"אולי אני מקרה חריג אבל במקרה שלי מספיקה לי שכטה אחת והחיים שלי נראים אחרת לגמרי", מסכמת יעל בחיוך. "כבר חודשיים שלא היה לי התקף. מדובר בשיא עולמי חדש".
כשהעובדות היבשות שופכות מים קרים על ההתלהבות
ד"ר עובד דניאל, מנהל המרפאה לכאב ראש ופנים מרכז רפואי רמת אביב. מנהל יחידת המחקר לכאב ראש ופנים בבי"ח לניאדו, היה אחד משלושה רופאים שהגישו לפני מספר שנים למשרד הבריאות נייר עמדה שמתנגד לשימוש בקנאביס רפואי כטיפול במיגרנה. הסיבה העיקרית - אין מספיק עבודות מחקר מסודרות שמוכיחות את יעילותו של הצמח בהתוויה הזו.
"לאור עבודות מדעיות שהוכיחו את יעילות הקנאביס בכאב, הגיוני היה לחשוב שהקנאביס יהיה יעיל גם באנשים הסובלים מכאבי ראש", אומר ד"ר דניאל, "אבל למען האמת, במציאות אין מספיק מחקרים שיתמכו בקביעה הזאת".
ד"ר דניאל מתאר בסך הכל שני מחקרים מדעיים מבוססים שבדקו את יעילות הקנאביס הרפואי אצל אנשים שסובלים מכאבי ראש: "עבודה אחת, שפורסמה ב-2012, בדקה את היעילות של תרופה מבוססת קנאביס Nabilone ב-30 חולים הסובלים מכאבי ראש, ומצאה שהתרופה הייתה יעילה יותר מיעילות איפובפרופן (נורופן ואדוויל), ועבודה שנייה, שפורסמה ב-2017, מצאה שיעילות הטיפול ב-THC ו-CBD במיגרנה כרונית וכאב ראש מקבצי הייתה מעט גבוהה יותר בהשוואה לחולים שטופלו בטיפול מניעה למיגרנה באלטרול במינון 25 מ"ג, אבל לא יעילה בחולים הסובלים מכאב ראש מקבצי בהשוואה לטיפול מניעה בוורפמיל 480 מ"ג ליום.
"בנוסף לשתי העבודות האלה פורסמו מספר עבודות סקירה על שביעות הרצון של אנשים המטופלים בקנאביס רפואי למניעת מיגרנות, שהראו תוצאות חיוביות. וזהו. כדי לאשר תרופה כלשהי, כל תרופה, משרד הבריאות צריך שיהיה לו על מה להסתמך, אבל היות שאין עבודות במדע שתומכות ביעילות של קנאביס במיגרנה, אנחנו לא ממליצים על כך".
מאידך, מספר ד"ר דניאל על מקרים קשים שבהם הוא הציע לטפל באנשים עם מיגרנה באמצעות קנאביס לאחר שהוכח כי אף טיפול אחר לא עזר להם. "מניסיון אישי במרפאה עם אנשים שסובלים מכאב ראש כרוני יומיומי וקשה, ואחרי שניסינו שלל פתרונות ללא הצלחה, אין לנו ברירה אלא לטפל בהם בקנאביס רפואי, ויש חולים שאכן הגיבו טוב לטיפול", אומר ד"ר דניאל.
העתיד: מחקר על הרכב הזנים המדויק והשפעתם על כאב הראש
"הצלחת הטיפול תלויה מאוד בסוגי הזנים ובמינונים – באחוזים של כל מרכיב – THC, CBD1, CBD2", מסביר ד"ר דניאל. "הייתה לי מטופלת שסבלה מכאבי ראש נוראיים מסוג קלאסטר וכל התרופות לא עזרו לה. היא טופלה בקנאביס רפואי ובמשך תקופה ארוכה היא לא סבלה מכאבי ראש בכלל, ובכל פעם שהגיעה לביקורת רק באה להגיד שאני המלאך שלה. לפני שלושה חודשים היא הגיעה למרפאה, פתאום סובלת מאוד, כואבת ובוכה, וסיפרה שההתקפים חזרו.
"כשניסיתי לחקור מה קרה גיליתי שספקי הקאנביס הפסיקו לתת לה את הזנים הספציפיים שהיא לקחה כל השנים בגלל מחסור במלאי, נתנו לה זנים אחרים והכאבים חזרו, ומאז המקרה הזה אנחנו חושבים שעלינו כאן על משהו - האחוזים בין הרכיבים השונים בזן הצמח הם משמעותיים מאוד, ועד עכשיו לא חקרו את הנושא הזה בכלל. ייתכן מאוד שזו הסיבה שלא הגיעו לתוצאות טובות גם בטיפול במיגרנה, ואולי העתיד המחקרי טמון בנושא הזה.
"בעקרון, אין לנו ספק שקנאביס רפואי יעיל בטיפול בכאב, בפרט בחולי טרשת נפוצה", מסכם ד"ר דניאל, "אבל נצטרך כנראה לחכות לפרסום עבודות מדעיות נוספות, שתומכות גם ביעילותו בטיפול במיגרנה כרונית. עד אז, נאלץ להסתפק בשלל תרופות המניעה שיש לנו כיום".
גם ד"ר רוני שרון, נוירולוג ומנהל מרכז כאבי ראש ופנים בתל השומר, שותף לדעה שמחקר נוסף דרוש כדי שאפשר יהיה להתוות את הקנאביס באופן מסודר לחולי מיגרנה. "מאחר שאין עדיין מחקר גדול ואיכותי שאומר שקנאביס עוזר או לא עוזר למיגרנה, אנחנו לא בדיוק יודעים איזה סוג יעזור ובאיזו דרך ליטול את התרופה - כדור, שאיפה, תרסיס - אנחנו חייבים להשקיע במחקר כדי לדעת בדיוק איך לתת את המריחואנה".
"קנאביס עובד בעיקר אצל אנשים שאוהבים קנאביס"
ד"ר שרון, בוגר "הראוורד מדיקל סקול" בתת התמחות בכאב ראש, רושם קנאביס לחולי מיגרנה מסוימים כבר מ-2013, אבל חשוב לו להבהיר שלא מדובר בנס. "הרופאים מודעים להילה שנוצרה סביב הקנאביס אצל חולי הכאב בכלל וחולי מיגרנה בפרט", הוא אומר. "אבל הניסיון שלנו מראה שהוא לאו דווקא עוזר לכאב. הוא כן עוזר לבעיות שינה, הוא משפר מצב רוח וסטרס, אבל זה מאוד אינדיווידואלי, ובהחלט אין הוכחות חד משמעיות שזה עובד".
ד"ר שרון מציין שלושה קריטריונים בהתאמת טיפול למצב רפואי. יעילות, בטיחות (תופעות לוואי) ונגישות (עד כמה קל לקבל את התרופה).
"כשזה מגיע לקנאביס, דעתי היא שקריטריון היעילות הוא לפעמים יעיל ולפעמים לא, קריטריון הבטיחות הוא מצוין - הקנאביס לא מסוכן כלל, אבל הגישה אליו היא בעייתית. בארצות הברית, למשל, אין בעיה אמנם עם הנגישות מאז שהחומר אושר לשימוש ב-38 מדינות, אבל כן יש בעיה לוגיסטית מול הממשל הפדרלי - הדוגמא המובהקת לבעייתיות הזו היא שאמנם אפשר לגשת עם המרשם בו ביום לבית המרקחת הסמוך ולרכוש את התרופה, אבל אי אפשר להשתמש בכרטיס אשראי כי העסקה הזו היא למעשה עבירה על החוק הפדרלי.
"המצב בארץ הוא אפילו יותר מסובך. מצד אחד - אנחנו, הרופאים, לא המלצנו למשרד הבריאות לאשר את השימוש באופן גורף לחולי כאב כי לא מצאנו שהוא יעיל. מצד שני - משרד הבריאות כן מסוגל לתת אישור במקרים מסוימים, אבל צריך להראות להם שניסינו לפחות שנה את כל סוגי התרופות הקיימים, שהמטופל היה במעקב צמוד לפחות שנה ושהוא ראה פסיכיאטר.
- אז למה נראה שהחולים כל כך רוצים להשיג אותו ולא מפסיקים לדבר עליו?
"בכל תחום של כאב לא מפסיקים לדבר על קנאביס, אבל עובדה שהיעילות שלו לא הוכחה והוא עובד רק בחלק מהמקרים. מהניסיון שלי, הדרך הטובה ביותר לנבא אם קנאביס יעזור למישהו היא השאלה אם הוא אוהב קנאביס מלכתחילה. הקנאביס עובד עבור אנשים שאוהבים קנאביס. בארצות הברית יש תופעה מאוד קשה של התמכרות לאופיאטים. טיפלתי באנשים שהיו מכורים לאופיאטים ומאז שרשמתי להם קנאביס הם חזרו לחיים - לעבוד, להיות הורים, לחיות. מצד שני - יש מטופלים שזה לא עובד עליהם בכלל".
הצד האפל של הקנאביס: תופעות הלוואי והסכנות
לא כולם מסכימים עם הקביעה שהשימוש בקנאביס איננו כרוך בסיכונים. אבי קוז'י, למשל, נתקל בתופעות לא נעימות כמו סחרחורות וחולשה בעקבות השימוש. "אני לא אוהב קנאביס", הוא אומר, "אני צריך להילחם בתחושה הממסטלת שלו. מדובר בחומר חזק שמשבש לך את כל היום. גם עליתי 13 ק"ג בחודשים ספורים מאז שהתחלתי את השימוש בו. ועדיין - אני מעדיף אותו על פני התרופות החזקות שמחקו לי את המוח. השיבוש לחיים הוא הרבה פחות גרוע והבריאות שלי יותר טובה מאז שהתחלתי להשתמש בקאנביס".
הנוירוכירורגית ד"ר רות גור, רופאה בכירה במרפאת הכאב בתל השומר, מתייחסת בחומרה רבה אל תופעות הלוואי של הקנאביס הרפואי, לצד הטענה כי הוא מעולם לא הוכח יעיל במטופלי כאב. היא מפנה אותנו אל נוהל 106 של משרד הבריאות, שקובעי כי "קנאביס אינו תרופה, אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו. יחד עם זאת קיימות עדויות לכך שקנאביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים, ולהקל על סבלם", ומספרת על הקושי שמעמיד הנוהל בדרכם של הרופאים.
במאמר שפרסמה באתר ויקירפואה של איגוד רופאי המשפחה בישראל, היא מפרטת שורה של תופעות לוואי מסוכנות ובלתי הפיכות שקשורות לשימוש בקנאביס, בהן פגיעה בערנות, חשש להתמכרות, נזקים לריאות בזמן עישון, תופעות לוואי נפשיות של דיכאון עד כדי אובדנות, פגיעה קוגניטיבית וסיכונים לפגיעה מוחית בעוברים לאימהות שמשתמשות בקאנביס, עד כדי פיגור שכלי.
בנוסף, אומרת ד"ר גור, משרד הבריאות אישר את השימוש בתרופות מבוססות קנאביס במקרים של כאב נוירופתי, ומיגרנה איננה כאב נוירופתי. "זה מעמיד את הרופאים בקושי מאוד גדול מול חולי המיגרנה, שמבקשים שנאשר חומר שאיננו מאושר כתרופה על ידי ה-FDA וכמובן שאיננו מאושר לשימוש בהתוויה הזו בישראל".
- ומה לגבי תופעות הלוואי של התרופות המונעות שהחולים מדווחים עליהן?
"אנחנו יכולים לקבל את העובדה שתרופה יכולה לפגוע באדם ואפילו להרוג אותו, אבל זה תלוי באיזה תנאי. אם אדם חולה סרטן ומדובר בטיפול בכימותרפי שעלול להרוג אותו ב-5%, אבל בלעדיו הוא ימות ב-100%, ברור שניתן לו את הטיפול. אבל כשמדובר באיכות חיים, ומיגרנה היא בסופו של דבר שאלה של איכות חיים, אין סיבה שייפגעו החיים, אז הקריטריונים שלך לכמות הפגיעות הבלתי הפיכות שתרופה כלשהי גורמת הופכים לנוקשים הרבה יותר.
"לשם דוגמא – ויוקס היא תרופה מוכרת שירדה מהמדפים בגלל שלושה מקרים של תמותה לבבית. אנחנו יודעים היום שקנאביס לא יעבור את ה-FDA כתרופה, פשוט כי אין סיכוי שתרופה שתופעות הלוואי שלה כל כך קשות ולא הפיכות ושכל מטרתה היא לשפר איכות חיים, תעבור את ה-FDA.
"בתנאים כאלה, כל רופא שרושם קנאביס צריך להיזהר בקלה כבחמורה ולחשוב אלף פעמים לפני שהוא נותן אותה לחולי כאב. הקנאביס הוכח עם יעילות כלשהי אך ורק בכאבים נוירופתיים. בשאר הכאבים כמו מיגרנה ופיברומיאלגיה למשל – אין הוכחה שזה עובד יותר מפלסבו. זה נבדק אבל לא הוכח. בתנאים כאלה זה לא הגיוני שחולי כאב יקבלו את זה.
"טופירמאט היא תרופה אנטי אפילפטית בשימוש מאוד נרחב, וחולים אפילפטיים לא מדווחים על כאלה תופעות לוואי. זה רק מראה שמדובר על אינדיקציה אחרת, אנשים שיש להם אפילפסיה ועלולים ליפול ברחוב ולהטיח את ראשם במדרכה, רואים כנראה את הדברים בצורה אחרת מאשר אנשים שסובלים ממיגרנה פה ושם, אפילו אם המיגרנה היא פעם ביום.
"שתי מחלות שונות – אותה תרופה לחלוטין, ומהאפילפטים אין דיווח על כאלה תופעות לוואי של איבוד זיכרון וקוגניציה. אבל נניח שאני מקבלת את הטענה שהתרופה הזו מובילה לתופעות קוגניטיביות, אם מפסיקים את התרופה, 24 שעות לאחר מכן אין תופעות קוגניטיביות".
- זה לא מה שהחולים אומרים. הם מדווחים על תופעות שנשארו
"התרופה הזו נבדקה ב-FDA. היא לא הורגת תאי מוח. לעומת זאת קנאביס הוכח כי הפגיעה המשיכה להתקיים למרות הפסקת השימוש. זה חמור בהרבה. אם מישהו שולל את הלגיטימיות שלי לרשום למטופל טופירמאט, הוא חייב לשלול את הלגיטימיות שלי לרשום גם קנאביס".
רופאה שרושמת קנאביס: "אני חוששת לביטחוני האישי"
ד"ר אלה, רופאה באחת ממרפאות הכאב במרכז הארץ שרושמת מרשמים לקנאביס, בין השאר לחולי מיגרנה, הסכימה להתראיין לכתבה בעילום שם "כדי לוודא שלא אצטרך לווי משטרה בדרך הביתה".
לדבריה, מקרי האלימות שמתרחשים במרפאה על רקע הבקשות לאישור קנאביס הפכו לתדירים עד כדי כך שהיא נאלצה להתקין במרפאתה כפתורי מצוקה. "אנשים מגיעים עם נחישות כל כך גדולה לקבל מרשם לקנאביס רפואי, עד שהם לא מוכנים לקבל 'לא' כתשובה, ובחלק מהמקרים העימותים הופכים ליותר ויותר קולניים ואפילו אלימים על הרקע הזה", היא מספרת. "אני יודעת על עצמי וגם על קולגות שלי שציבור הרופאים מרגיש בימים אלו תחת מתקפה של ממש בכל נושא מתן האישורים לקנאביס.
בנוסף, מספרת ד"ר אלה על אנשים שמתחזים לחולים כדי לקבל את המרשם לקנאביס ועל טיפוסים מפוקפקים שמופיעים במרפאה ומהווים איום של ממש על תחושת הביטחון האישית שלה. גם את התלונות של החולים על ציבור הרופאים, שמערים לדבריהם קשיים על קבלת האישור לקנאביס, מתקשה הרופאה להכיל.
"הרופאים הפכו לציבור מוכה, כי הכי קל להתלונן נגד רופאים", היא אומרת, "אבל צר לי, אני לא מקבלת את התלונות האלו. מצד אחד אני יכולה להבין את החולה שכואב לו ושום דבר לא מעניין אותו, אבל מצד שני אני מרגישה שאני תחת מתקפה. אנחנו, הרופאים, רואים לנגד עינינו רק את טובת החולים, אבל הם לצערי מתנהגים בחלק מהמקרים בכפיות טובה. קשה להמשיך להיות אמפטיים לסבל שלהם בצורה הזו".
לפנייה לכתב/ת 
