העוף יתייקר? המגדלים יוכלו לתאם כמויות
מחירי העוף הטרי בשפל והרשתות קונות בזול - אך לא תמיד מגלגלות את מלוא ההנחה לצרכנים. בדיון בוועדת הכלכלה, שהחלה להכין את ההצעה לקריאה ראשונה, טענו המגדלים לעודפים שנמכרים בהפסד, מחסלים לולים ומביאים לשליטת המשווקים הגדולים: "רשתות העלו הרווח - והחקלאי מרוויח 3 ש' לק"ג". מנגד, ברשות ההגבלים ובאוצר חוששים שהמחיר לצרכן יעלה
ועדת הכלכלה של הכנסת החלה היום (ד') להכין לקריאה ראשונה את ההצעה לתקן את חוק מועצת הלול, כדי לאפשר למועצה להסדיר את ויסות הייצור והשיווק של תוצרת הלול. אמנם יש להצעת החוק עוד דרך ארוכה לעבור עד לאישורה, אם תאושר, אך משמעות המנגנון שמקודם בה היא שכשיווצר עודף בעוף תופסק השחיטה - כדי לשמור על מחירי המכירה של החקלאים. בימים של ביקוש רב כמו לקראת חגים, תוגבר השחיטה.
תשובת המדינה לבג"ץ תנובה: מוצרי החלב המפוקחים צריכים להתייקר בכ-2%
מחיר החלב לצרכנים יירד? כנראה לא בקרוב
ביהמ"ש הוציא צו עיכוב ביצוע להסכם החלב
מנגנון ויסות כזה נהוג בענפי חקלאות שונים בעולם. כך למשל, בארה"ב משמידים גידולי גרעינים כשיש עודף מהם, כדי לשמור על המחירים בשוק העולמי כדי שמגדלים לא יצאו מהענף. כיום, יש עודף של עוף בישראל, גם בימים של ביקוש "רגיל". לכאורה, הדבר אמור להביא להורדת מחירים לצרכנים - ואכן בימים אלה המחירים של עוף טרי נמצאים בשפל עמוק.
זה טוב לצרכן הישראלי, שכן הוא צורך עוף בכמויות גדולות ומצפה למחירים שווים לכל נפש; אך לא תמיד מלוא גובה ההנחה מגולגל לצרכנים. כך למשל, ברוב הרשתות מוכרים חזה עוף שלם ב-32-28 שקל כמו בימים רגילים. יש כמה רשתות שמציעות מבצעים על חזה עוף שמורידים את המחיר לכ-24 שקל ולעתים נדירות גם ל-17 שקל, אבל מחירי המבצע תמיד כרוכים בקניית כמות גדולה ומוגבלת; ונראה שהצרכן לא רואה בסופר את מלוא שפל המחירים שהקמעונאים נהנים ממנו.
ברגע שהמחירים נמוכים מאוד מהרגיל, הצרכן מרוויח, אך הוא גם מפסיד: מגדלים יוצאים מהענף ומותירים אותו לשליטת גופים גדולים, שבסופו של דבר יעלו מחירים. עקב כך, המגדלים מבקשים להחזיר את הוויסות לענף - ובעצם להעלות את המחירים כשהם יורדים מאוד, לרמה של הפסד. ברשות ההגבלים העסקיים חוששים שהחזרת מנגנון הוויסות יביא לקרטל.
על פי ההצעה, יוחזר הסדר הוויסות שהיה נהוג בענף הפטם, אשר היה נהוג מאוגוסט 2012 ועד ספטמבר 2015, כך שתיקבע כמות הייצור של המגדלים בענף. ענף גידול העוף יצא מההסדר בעקבות לחצים של רשתות ומשווקים וטענה לקרטל. מאז רק ענפי הביצים והחלב מוסדרים ומחולקות מכסות ייצור. בינתיים, רשתות השיווק מרוויחות יותר על עוף, כך טוענים מגדלים, החקלאים מרוויחים פחות - ובעקבות ייצור עודף יוצאים מהענף.
החקלאים מקבלים כ-10% בלבד ממחיר של עוף מחולק לצרכן
"800 אלף עופות נמצאים בלולים מעל 50 יום, ואין אפשרות להוציא אותם כי הכל רווי", כך טען בוועדה ח"כ יצחק וקנין שמקדם את הצעת החוק. "אין היום בישראל לול אחד שהוא לא יעיל".
עוד אמר כי "יש פה משבר שלא מביא מזור לצרכן ומפיל חקלאים אחד אחרי השני, ואני מנהל דיונים שנתיים וחצי עם שר האוצר ולצערי לא נעשה כלום. היום המשבר גדול פי 100. מחיר ממוצע של עוף מחולק הוא בין 28 ל-32 שקל, ומה מקבל החקלאי? 3 שקלים, כשעלות הגידול היא 5.5 שקלים. בסוף יישארו פה 4-5 גופים גדולים שיווסתו את הענף הפועל - ואף אחד לא יצליח לשלוט בו, ואתם תייצרו את הקרטל האמיתי של הפטם. ניתן את כל ההגנה שהמחיר לא יעלה".
ח"כ וקנין דוחה האשמות שהוא מקדם את הצעת החוק בשל אינטרס אישי, כפי שטוענים ברשות להגבלים עסקיים. לטענתו, יש לו לול מטילות, כלומר לשיווק ביצים, ואין לו קשר לענף הפטם. לטענתו, "מעל שנתיים וחצי אני מתנהל עם הצעת החוק הזו, ולא גידלתי בחיים פטם ואף אחד ממשפחתי לא גידל פטם. הלוואי שזה יביא מזור ליוקר המחייה, אבל הוכחתי במספרים ב-10 שנים האחרונות שזה לא קורה".
סמנכ"ל משרד החקלאות, אורי צוק בר, הסביר בדיון כי "גם כשהמחירים לסיטונאים יורדים מאוד, המחירים לצרכן יורדים קצת והמחיר לחקלאי נופל, ולכן יש אפשרות בנקודות מסוימות להוריד מהייצור ולהחזיר את השוק לאיזון. זה לא יעלה מחירים".
מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר בדיון כי המגדלים הקטנים הם היעילים ביותר, אך אין להם גב כלכלי לספוג הפסדים. "אי הסדר משמעותו הגנה על הקמעונאים, והם הצליחו להעלות את הרווח שלהם מ-7 שקלים ל-8 שקלים ומעלה. מטרת החוק היא לא צמצום כמויות, יש ביקוש יתר לקראת החגים וביקוש חסר בתקופות אחרות, וכשאין הסדר יש יצור בלתי כלכלי שאף אחד לא צריך אותו. כל ההצעות ששמענו מהאוצר זה מתווה פרישה למגדלים, ודבר שני זה סבסוד ישיר שמעוות סחר ויוצר קומבינות לא רצויות". לעומת זאת, המגדל אלעד רמות ממושב רמת צבי אמר כי אמנם הענף במצב קשה, אבל הוא צריך להתנהל כשוק חופשי ולתת למגדלים לשלוט בענף.
המתנגדים: חוששים מעליית מחירים לצרכנים
הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, אמרה כי "כולנו מבינים שלווסת משמעותו לצמצם - וזה כתוב במפורש בהצעה. רוצים להעלות רווחיות ולהעלות את המחירים של העוף, וזאת הצעה מאוד אפקטיבית. בתקופת הקרטל יש עלייה של 10% במחירי העוף לצרכן, והפער בין נקודות השפל והשיא בקרטל הוא של 30% במחיר. שוק הפטם בישראל זה 7 מיליארד שקל, וזה הבשר הבסיסי שמשפחה בישראל צורכת - ואת זה רוצים לייקר ב-10% ולהטיל עול על הצרכן הישראלי ב-700 מיליון שקל בשנה.
"מי ייהנה מזה? כל שרשרת הייצור, הקמעונאים, המשווקים, הסיטונאים וגם החקלאי קצת; ומי שיישא בעלות זה בעיקר הצרכן העני הישראלי. החקלאי הקטן יראה מעט מאוד מהדבר הזה. במועצת הלול יושבים 15 נציגים למגדלים הגדולים והמשחטות שנגדם אתם יוצאים. למגדלים הקטנים יש הרבה פחות נציגים במועצת הלול. היחיד שיישא במחיר הזה הוא הצרכן הישראלי. אם תצביעו בעד ההצעה הזו, אתם מצביעים בעד העלאת יוקר המחייה".
נציגת האוצר בדיון טענה: "זה נכון שיש בעיה והמשק לא מאוזן, ויש מרוץ חימוש של השוק שרוצה לאגור כמויות, הצענו הרבה פתרונות ואנחנו מוכנים להציע פתרונות נוספים, אבל הצעת החוק היא לא נכונה, כי קרטל מעלה מחירים ותהייה פגיעה בצרכן".
לפנייה לכתב/ת 
