אל תהיו "הגורם האנושי" בתאונה
יש בכביש שלל גורמים שאתם לא יכולים לשלוט בהם: תשתית גרועה, תנאי ראות לקויים, נהג שיכור שחוזר מבילוי לילי. אבל על נתון אחד יש לכם שליטה מלאה: אתם. כמה אתם מרוכזים על הכביש, כמה אתם נותנים להסחות הדעת להפריע לנהיגה, כמה אתם מיומנים ומאומנים ביציאה ממצבי חירום. ואלה בדיוק ההבדלים בין תאונה שמסתיימת במוות ליציאה קלילה ממצב מסובך בכביש
מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי
גל התאונות האחרונות לא יכול להיות נורא יותר, בוודאי לאלו שנפגעו ולמשפחותיהם שחייהן השתנו לגמרי. ויש לתאונות גורמים רבים: מרמת התחזוקה של כלי הרכב, איכות התשתית, מזג האוויר ועוד השפעות סביבתיות אחרות. ובעוד שאת או אתה שיושבים מאחרי ההגה לא יכולים להשפיע על עומק הסדקים שעל הכביש, יש אדם אחד שאתם יודעים להחליט עליו הכי טוב - וזה אתם.
ועכשיו תרגיל קטן. הסתכלו רגע במראה. כן כן, האישה או האיש הזה שממצמצים בחזרה אליכם אחראים באופן ישיר על החיים של מי שנמצא איתכם ברכב. הורים מבוגרים, פעוטות בסלקל או הילד המעצבן הזה שזורק במבה אדומה שנדבקת לריפודים בכל מקום. אתם אחראים על החיים שלהם. אישית, עצם האחריות הזו מיד גורמת לי להזדקף במושב, ליישר את המשענת, לזרוק את הטלפון הנייד לאחור ולהתאפס על עצמי. כי שטות אחת שלי יכולה להרוס לכולם את החיים.
להיות נהג זה לא רק לדעת לסובב את ההגה ולערבב הילוכים. את זה כל שימפנזה בקרקס יודע לעשות. נהיגה היא מלאכה שאם היא נעשית היטב יש לה את היכולת להסב עונג רב. אני מאוד אוהב לנהוג, ותמיד אעדיף נהיגה של 400 ק"מ למדבר מאשר לרכוב עוד יום על המקלדת והעכבר תחת אור ניאון מרצד. החיבור בין אדם, מכונה, כביש וגיאוגרפיה, תנועה וזרימה רצופה, יש בו מן הזן והמדיטציה שמחדדת מחשבות וחושים. וצריך לעשות רק את זה - לא שום דבר אחר. בנסיעות המבחן הרבות שאני עושה בכל חודש אני מקפיד אפילו לא להדליק את הרדיו, כדי שאוכל לשמוע, להרגיש, את הוויברציות שמייצר הכביש, להבין טוב יותר את המכונית שבה אני נוהג.
אני מבין שזו דרישה מוגזמת אחרי ששמתם בוכטה אדירה של כסף כדי להתקין במכונית מערכת שמע עם אלף וואט שממסכת נהדר את צלצול מחסום הרכבת היורד, אבל בסופו של דבר המערכת הטובה ביותר למניעת תאונות היא אתם. וכדי שהמערכת הזו תתפקד היא צריכה להיות על On ולא ב-Stand by, או חלילה עסוקה במשהו אחר. ואם אתם חושבים שאתם מסוגלים לעשות שני דברים במקביל - אז מדענים הוכיחו אחרת. נסו לצייר ריבוע ולערבב קפה בו זמנית ותבינו לבד.
בבוקר של יום אחד, זכור לי שהיה מעונן וקריר ונעים למדי, ניצבתי עם הקטנוע שלי ראשון ברמזור. התנועה החוצה באיזה צומת ברמת אביב זרמה בכיף באופן בלתי מוסבר, בעודי מחכה לרמזור שיתחלף. ואז אני קולט נהגת שעוברת את הצומת תוך כדי איפור. מגן השמש למטה כי יש שם מראת איפור קטנה, והיא, עם המברשת הקטנה של המסקרה, מותחת ריסים ב-50 קמ"ש. עד שהיא נעלמה העיניים שלה היו דבוקות למראת איפור בגודל 6X3 ס"מ ועברה עשרות מטרים של נהיגה בלי שתהיה לה כל יכולת להגיב, למשל, לרוכב אופניים חשמליים שגלש לכביש, לכלב פומרניאן שברח מבעליו, או לילד שממהר לבית הספר. הייתי מזועזע כי הבנתי שבמשך שניות ארוכות אף אחד לא באמת היה מאחורי ההגה של המכונית ההיא.
ומה אני בעצם אומר? כשאתם נוהגים, יש רק דבר אחד שאתם צריכים לעשות. נהיגה. רק תנהגו. לא להתייחס לטלפון, לא להתייחס לילדים, לתת לבמבה האדומה להידבק לריפודים, ולשקית הקניות להתהפך. שום דבר לא יכול להיות חשוב יותר ברכב נוסע מאשר לנהוג בו בכל רגע נתון.
והריכוז הזה יאפשר לכם לקרוא את הכביש טוב יותר, לדעת לזהות הרבה זמן מראש בעיות שעלולות לצוץ, לחמוק מאותה ספה שנשארה על הנתיב השמאלי, או מנהג שעושה רוורס במחלף. ככל שתזהו את הבעיה מוקדם יותר, כך יהיה לכם יותר זמן להגיב ולהפוך משהו שעלול היה להיות בלימת חירום מטורפת למעבר נתיב זורם וחלק. במקום "אירוע", מהלך קליל ששקוף לגמרי למי שברכב איתכם.
אפשר לקחת דוגמה מעולם התעופה. ביחס בין מספר הנוסעים והקילומטרים בשנה למספר הנפגעים - מטוסים בטוחים הרבה יותר ממכוניות. ושם, בקוקפיט, הם יודעים שבמצב חירום הדבר הראשון והמרכזי שיש לעשות זה להטיס את המטוס - אחר כך מגיעים הניווט והתקשורת עם הפיקוח האווירי ושירותי החירום.
רוצים לקבל כלים נוספים ולהיות נהגים טובים יותר? מעולה! עשו קורס לנהיגה בטיחותית, אולי נהיגה מתקדמת ואפילו נהיגת מרוצים. כשתחוו מאחורי ההגה מצבים של אובדן אחיזה, החלקה תחת בלימה ותחת האצה, תלמדו איך העברת משקל מהרפיית דוושה יכולה לגרום לרכב להחליק - תדעו להתמודד עם אירוע "אמיתי" דומה ומפתיע בקור רוח, ולבצע במהירות את מה שצריך כדי שהאירוע יהיה "לא אירוע". אבל כדי להצליח לבצע ברגע האמת, אתם צריכים להיות ערים, להיות נוכחים, להסתכל לרחוק ולהיות מסוגלים לנצל את היתרונות הדינאמיים של המכונית כדי להימנע מתאונה.
למערכות בטיחות מתקדמות, בין אם אלה שמתריעות או כאלו המתערבות בפועל בנהיגה, יש ערך בטיחותי רב. הן יכולות להחזיר אותך למצב "נהיגה" אחרי שהיית כמה שניות במצב "אינסטוש" באמצעות ציווי קולי או כל חיווי אחר. מערכת בטיחות כמו בלימת חירום אוטונומית מסוגלת במקרים רבים ליזום בלימת חירום גם במהירות של 180 קמ"ש (תלוי בסוג הרכב). אבל היא צריכה סדרה של פרמטרים שיתקיימו כדי שתפעל.
כנ"ל מערכות המזהות הולכי רגל ורוכבי דו-גלגליים אשר עשויים לחדור לנתיב הנסיעה בזמן שאתם לא נוהגים באמת. אז היו ערים, היו נוכחים, אל תעשו כלום חוץ מלנהוג במכונית. חשבו על היקרים לכם. אם תיהרגו, תיפצעו, תגרמו למותם או תגיעו לכלא - זה כנראה לא יעשה להם טוב.
מתפרסם בשיתוף חברת מובילאיי
לפנייה לכתב/ת 
