עוד שעה בפקק: התחזית הקודרת לכבישי ישראל

למרות הפיתוח, ועל אף שבשנה האחרונה נחנכו עשרות קילומטרים חדשים של כבישים – מספר השעות שבהן נעמוד בפקקים יעלה. דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא עומס בכבישים מציג "הסבר לתחושה שמלווה את כולנו - שהכבישים הולכים ונהיים פקוקים יותר", אומר עורך המחקר, אהוד בקר. "מהנתונים שבמחקר עולה שהגידול במספר המכוניות ובנסיעות בישראל גבוה משמעותית מהגידול בשטח הכבישים".

על-פי נתוני הלמ"ס, מספר כלי הרכב הנוסעים בכבישים עלה באופן משמעותי בין השנים 2004 ל-2017. למרות שבשנים אלה עלתה כמות הכבישים החדשים שנפתחו לנסיעה ב-28.5 אחוזים - מספר כלי הרכב עלה בכ-65.5 אחוז, והנסועה עלתה ב-49.5 אחוזים. התוצאה היא ירידה בשטח הכבישים הממוצע לרכב בשנים אלה בכ-22.5 אחוזים: מ-67.2 מ"ר לרכב בשנת 2004 ל-52.2 מ"ר לרכב בשנת 2017.

פקקים באיילון. ארכיון(צילום: מוטי קמחי)

מחלף בית ינאי(צילום: עידו ארז)

לפי מחקר של בנק ישראל שנערך השנה, בין השנים 2005 ל-2016 - כמעט באותו הזמן - עלה זמן משך הנסיעה למקום העבודה. הנסיעה התארכה בכ-30 אחוזים עבור נהגים שעובדים מחוץ ליישוב מגוריהם, ובכ-14 אחוזים לנהגים שעובדים בתוך יישוב מגוריהם. לפני כחמש שנים, בשנת 2012, פרסמו משרד התחבורה ומשרד האוצר כי עד שנת 2030 צפוי כל נוסע ברכב לאבד בכבישים יותר משעה בממוצע ביום בגלל העומסים.

משרד התחבורה ומשרד האוצר העריכו במשך השנים את הנזק הכספי שיוצרים העומסים למשק. בשנת 2012 העריכו כי הנזק עומד על כ-25 מיליארד שקלים בשנה. בתחילת השנה הנוכחית הערכת הנזק עלתה בכ-10 מיליארד - לכ-35 מיליארד שקלים בשנה. וזה לא נגמר שם – על פי ההערכות העדכניות בדו"ח החדש, בעוד 22 שנה, ב-2040, העומסים יעלו למדינה כ-70 מיליארד שקלים בשנה.

"המחיר שהעומס הזה גובה מהמשק כולו ומכל אדם ואדם הולך ומתעצם", אומר בקר. "ואומדן הנזק שנגרם למשק מהעומס בכבישים עומד כיום על כ-35 מיליארד שקלים בשנה, סכום שיוכפל עד 2040. הפער הזה מחדד את הצורך בחשיבה מחדש על ההשקעות בתחבורה ובקידום פתרונות חדשניים בנושא, שיפחיתו את מספר כלי הרכב על הכביש ויעזרו להעלות את רמת החיים של כל אזרח במדינה, כדי להימנע ממצב חמור עוד יותר בשנים הבאות".

הפתרון: תחבורה ציבורית. בינתיים: צפיפות ברכבת

צפיפות באוטובוס(צילום: ניר קוסטי)

התשובה הברורה לבעיית הפקקים בשל עליית כמות המכוניות בכביש היא שדרוג התחבורה הציבורית. המדינה השקיעה בפיתוח התחבורה הציבורית כ-2.9 מיליארד שקלים והגדילה את סבסוד הפעלת התחבורה הציבורית בכ-1.4 מיליארד שקלים. בנוסף הכריז משרד האוצר על פתיחת ענף מוניות השירות והוספת 117 קווים חדשים – אך עד כה אף אחד מהקווים המדוברים לא נחנך. בנוסף מנסה משרד התחבורה לגרום לתושבים לנסוע יחד לעבודה ברכב אחד, בעזרת מתן תמריץ - היתר לכלי רכב פרטיים עם שלושה או ארבעה נוסעים ומעלה להשתמש בנתיבי תחבורה ציבורית. בשנה הבאה צפוי להיערך ניסוי ראשון של היוזמה בנתיב התחבורה הציבורית באיילון דרום.

ח"כ מקלב. "אנחנו עומדים בפני קטסטרופה תחבורתית"(צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת)

הדו"ח החדש נערך לבקשת ח"כ אורי מקלב, לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה שהוא עומד בראשה שתעסוק בפתרונות לבעיית הפקקים בכבישים. ח"כ מקלב אמר לאחר קבלת הממצאים:

 "לאור הגידול העצום במספר כלי הרכב על הכביש, אנו עומדים בפני קטסטרופה תחבורתית. לפי הבדיקות המקצועיות, המצב יהיה כזה שאנשים לא יוכלו לנסוע כלל ותהיה קריסה כללית בכל המשק. אנחנו לא נוכל לנסוע בתוך ערים מרכזיות ולכן יש חובה לתכנן מראש כבר היום.

"כרגע יש מספר פתרונות, כאשר המרכזי שבהם הוא התחבורה הציבורית. צריך לקדם עוד רכבות יעילות ומערך הסעת המונים שייתן מענה ואלטרנטיבה לציבור משתמשי הרכב. תחבורה ציבורית נמדדת במבחן התוצאה, האם משתמשים מקבלים שירות אמין, זמין ונגיש. יש עוד איפה לשפר ולייעל. חשוב להגיד כי יש מספר פתרונות נוספים שיוצגו בוועדה ולכן אסור להוריד את הנושא מסדר היום הציבורי".