ת"א, עיר (כמעט) ללא ילדים: כל הנתונים מהערים הגדולות
לקראת יום הילד הבינלאומי פרסמו בלמ"ס את הנתונים על ילדי ישראל. כ-32% מהיהודים וכ-40% מהערבים הם ילדים, אבל מספרם במגזר נמצא במגמת ירידה. 64% מתושבי מודיעין עילית הם ילדים, בת"א רק 21% ילדים. שיעור הזכאים לבגרות במגזר היהודי הוא 79.5% לעומת כ-64% במגזר הערבי ו-36% בחרדי
שיעור הפריון בישראל ב-2017 נאמד ב-3.11 ילדים בממוצע לאישה. שיעור הילדים בקרב האוכלוסייה הערבית נמצא במגמת ירידה משנות ה-2000. כך למשל, ב-2005 כ-47% מהאוכלוסייה הערבית היו ילדים, ובשנת 2010 - כ-44%. הירידה נובעת בעיקר מירידה ברמות הפריון - מרמה של כארבעה ילדים בממוצע לאישה בתחילת שנות ה-2000, לשלושה וחצי בשנת 2010 ול-3.16 בשנת 2017.
בירושלים חלקם היחסי של הילדים באוכלוסייה קרוב ל-40%. בחיפה ובתל אביב-יפו הילדים הם כחמישית מאוכלוסיית העיר (כ-23% וכ-21% בהתאמה). שיעור הילדים הגבוה ביותר הוא באזור יהודה ושומרון, שם הם מהווים כמעט מחצית (כ-48%) מהתושבים הישראלים ומספרם עומד על כ-199 אלף. במחוז תל אביב, לעומת זאת, הם מהווים רק כ-27% מהתושבים.
ביישובים עירוניים שיעור הילדים (כ-33%) נמוך מהיישובים הכפריים (כ-37%). מודיעין עילית היא היישוב העירוני עם שיעור הילדים הגבוה ביותר – כ-64%, ואילו קריית ים עם האחוז הנמוך ביותר – כ-21%. מחנה יתיר בהר חברון הוא היישוב הכפרי עם שיעור הילדים הגבוה ביותר – כ-68%, ואילו היישוב אחווה במועצה האזורית באר טוביה עם השיעור הנמוך ביותר – כארבעה אחוזים בלבד.
בערים הגדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, שיעור הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (כ-52%), ואחריו בבני ברק (כ-47%) ובירושלים (כ-39%). בשאר הערים הגדולות שיעור הילדים נמוך מהרמה הארצית שכאמור, עומדת על כשליש. שיעור הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב-יפו ובבת ים, והוא עומד על כ-21%.
מספר הילדים עד גיל 17 למשק בית (בהם יש ילדים בגילאים אלו) עומד על 2.46 בממוצע ברמה הארצית. בערים הגדולות מספר הילדים הממוצע הגבוה ביותר הוא בבית שמש - 3.61, בבני ברק - 3.44 ובירושלים - 3.01. ברמת גן רק 1.89 בממוצע.
כ-8% מהילדים היהודים הם יחידים במשפחה, בהשוואה ל-4% מהילדים הערבים. נתון זה גבוה במיוחד בקרב עולי ברית המועצות לשעבר והוא עומד על 17%. כ-92% מהילדים בישראל גרים עם שני ההורים והשאר, כ-216 אלף ילדים, גרים עם הורה אחד בלבד. כ-88% מהילדים במשפחה חד-הורית גרים עם אמם.
במהלך שנת 2016 נישאו בישראל 628 נערות עד גיל 17, כ-89% מהן היו מוסלמיות. 333 נערות עד גיל 17 ילדו בשנת 2017, מהן 272 מוסלמיות ו-53 יהודיות. לכ-8% מהנערות לא הייתה זו לידה ראשונה. מתוך כ-217 אלף נערים בני 15 עד 17 – כ-92% לומדים, כ-2% עובדים ולא לומדים וכ-6% לא לומדים ולא עובדים. מתוך כ-205 אלף נערות בנות 15 עד 17 – כ-94% לומדות, כ-1% עובדות ולא לומדות וכ-5% לא לומדות ולא עובדות.
לפי דיווחי המשטרה, 2,945 ילדים עד גיל 14 נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2017. 28 מהם נהרגו, 217 נפצעו קשה ו-2,700 נפצעו קל. זוהי עלייה של כ-6% בהשוואה למספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2016.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות הגיע בתשע"ז (2016/17) ל-75.6%, לעומת 74.7% בשנה שלפניה. בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי - 79.5% לעומת כ-64%. שיעורי הזכאות לבגרות בחינוך העברי בפיקוח הכללי עמדו על 83.1%, בפיקוח מנהל חינוך דתי - על 83.7%, ובפיקוח החרדי, שרוב בתי הספר בו אינם מגישים לבגרות - על כ-36%. שיעורי הזכאות בקרב הבנות גבוהים מהשיעורים בקרב הבנים: בחינוך העברי – כ-82% לעומת כ-77% ובחינוך הערבי – כ-74% לעומת כ-54%.
בשנת תשע"ו (2015/16) נפתחו תיקים פליליים ל-9,924 בני נוער בגילאים 12 עד 18, כ-92% מהם היו בנים. שיעור בני 12 עד 18 בעלי התיקים הפליליים עומד על כ-1%, ושיעור הבנים גבוה פי 11 מהשיעור בקרב הבנות. שיעור בעלי התיקים הפליליים בקרב תלמידים בבתי ספר שבפיקוח משרד הכלכלה והתעשייה גבוה פי 10.6 מאשר בבתי הספר שבפיקוח משרד החינוך, פי 8.9 מתלמידי הישיבות וכפול מבני הנוער שלא נמצאו במסגרות לימוד פורמליות.
כ-80% מהספורטאים בגילאים 7 עד 17 הם בנים. כ-74% מתאמנים בענפים קבוצתיים והיתר בענפים אישיים. חמשת ענפי הספורט הנפוצים בגילאים אלה הם כדורגל, כדורסל, כדורעף, התעמלות אמנותית וטניס.
על פי סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2016, ההכנסה הכספית הממוצעת נטו למשק בית עם ילדים הייתה 17,811 שקלים, גבוהה פי 1.3 מההכנסה למשק בית ללא ילדים – 14,074 שקלים. ההוצאה הכספית הממוצעת למשק בית עם ילדים הייתה 15,527 שקלים, גבוהה פי 1.5 מההוצאה למשק בית ללא ילדים - 10,564 שקלים.
לפנייה לכתב/ת 
