סופ"ש חורפי של כדורגל, יין ואוכל טוב בחיפה
סיור מעניין בפינות הנסתרות של אצטדיון סמי עופר, אוכל ערבי אסלי מוואדי ניסנס, קוקטיילים באמצע הלילה, מלון בוטיק שאירח במאה הקודמת את פולה ודוד בן גוריון ואירועי פסטיבל החג של החגים. מי אמר שאין חיים סוערים בחיפה?
באחד מסופי השבוע האחרונים עלינו לחיפה. סוף אוקטובר היה שמשי במיוחד, אבל דווקא בסוף השבוע שלנו ממטרי החורף הראשונים החליטו לבקר. וכמה טוב שזה היה.
הקמפ נואו של ישראל
התחנה הראשונה שלנו בעיר ידעה ימים שמחים מאלו. אצטדיון סמי עופר, הגדול והמשוכלל בישראל עם למעלה מ-30 אלף מקומות ישיבה. המקום ידע לא מעט רגעי אושר עם הקבוצות המקומיות, מכבי והפועל חיפה, אלא שלאחרונה המזל אינו משחק לטובת הירוקים או האדומים המקומיים, והדבר כמובן משפיע על מספר רוכשי הכרטיסים למשחקים.
רוצים לראות כמה מהפינות האינטימיות באצטדיון? הציצו בווידיאו:
ועדיין, סמי עופר הוא האצטדיון המרשים בישראל. הוא נפתח רק לפני ארבע שנים בהשקעה של כ-600 מיליון שקלים, בסטנדרטים אירופיים לחלוטין עם פיקוח והדרכה צמודה של אופ"א (איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות).
וכמו קאמפ נואו בברצלונה, וומבלי באנגליה או המרקנה בריו דה ז'נרו, גם סמי עופר מציע סיור מודרך בין כל האטרקציות שהמקום הענק הזה מכיל. החל בתאי ה-VIP המפונפנים שבהם מתארחים דרך קבע ראש הממשלה, חברי כנסת וכאלו שיכולים להיפרד מאלפי שקלים למשחק אחד, דרך חדרי ההלבשה המפוארים של שחקני מכבי חיפה עם עצירה באמבטיית הקרח, ועד לנקודות הגבוהות ביותר במקום, ממש סמוך למיקומן של מצלמות הטלוויזיה.
מודה שכאחד שכדורגל הוא לא בדיוק כוס התה שלו, האינסטינקט הראשוני היה לדלג על הביקור באיצטדיון, אלא שאחרי כשעה וחצי של סיור בעשרות הפינות הנסתרות במקום הענק הזה בן שש הקומות, קשה שלא להתלהב.
אחד הרגעים המרגשים יותר בסיור הוא המעבר במסדרון הארוך של חדר ההלבשה של מכבי חיפה. לאורך הקירות מוצגות תמונותיהם של כל שחקני העבר של הקבוצה, אגדות כדורגל מוכרות לכולנו - מאייל ברקוביץ', אריק בנאדו, יניב קטן, ראובן עטר ואלון חרזי ועד אבי רן (השוער המיתולוגי של הקבוצה ושל נבחרת ישראל, שנהרג ב-1987 מפגיעת סירת מרוץ באופנוע ים שעליו רכב בכנרת), אהרון עמר וזאהי ארמלי.
השיטוט בין הנקודות השונות במגרש, דווקא כשהוא ריק מאדם, אף מעצים את החוויה. הסיורים מתקיימים בכל יום חמישי בין השעות 16:00-17:30, מחיר לאדם – 25-20 שקל, צריך לתאם מראש (04-3002301).
יקב בתוך מרתף פרטי
התחנה הבאה – יקב וורטמן. בין רחובותיו הקטנים והציוריים של מרכז הכרמל, במרתף של בית פרטי שמשקיף על הנוף הפתוח של הוואדי והים, נמצא היקב המשפחתי שמנוהל על ידי חי וורטמן. יקב הבוטיק הקטן החל את דרכו לפני כ-15 שנה כשוורטמן, שעבד אז בהייטק, שתל כתחביב עצי גפן בגינה האחורית של הבית, במטרה לייצר יין מענבים מקומיים. מלבד קורס קצר שעבר, את רוב הידע שלו לגבי ייצור יין שאב ממקורות עצמיים.
מאוחר יותר, כשהעסקים התרחבו, עברו הכרמים לאזור עמק שפיה הסמוך. היקב הוא משפחתי במלוא מובן המילה – כל העוסקים במלאכת ייצור היין ומכירתו הם בני משפחה. כ-25 אלף בקבוקים מייצר היקב מדי שנה. האפיון העיקרי של היינות הוא השימוש הבלעדי בענבים האורגניים הגדלים באזור הכרמל, ושאותם בוצרים ביד.
יין הקולומבר של וורטמן הוא ללא ספק הטוב והמיוחד ביותר שטעמנו. הוא מיוצר מממאה אחוז ענבי קולומבר, מאוד פירותי ועשיר בטעמי תפוח, ליים ואשכולית. אפשר להגיע לכאן לאירוח, שכולל הסברים מפורטים על ייצור היין וכמובן טעימות מיינות המקום לצד גבינות וחטיפים.
רעבים? תגיעו למושבה הגרמנית
אז מה אוכלים בחיפה? האופציות רבות, ובשנים האחרונות הן רק מתרבות. ההימור הבטוח ביותר הוא להגיע לאזור המושבה הגרמנית למרגלות הגנים הבהאיים, שם פזורות כמה מסעדות מוצלחות שמגישות אוכל מקומי. הוותיקה מכולן היא "שטרודל" של האחים עלאא ועיסא אסעד. כאן קשה לטעות, כל מנה היא ורסיה עכשווית למנות שהאם הכינה לאחים בילדותם בוואדי ניסנס הסמוך.
התפריט אולי מרתיע, יש בו מיש-מש של המטבח האיטלקי והצרפתי. ב"שטרודל" צריך להתרכז במטבח הערבי וללקק את האצבעות עם קובניה - בשר נא עם בורגול, פטאייר - מאפה סלק על לאבנה מעושנת, אבל יותר מכל אהבנו את הקישואים במילוי בשר עגל טחון על פריקי ויוגורט עיזים, מעדן. עצה קטנה – בואו רעבים, ממש רעבים. המנות גדולות וכשמתחילים לאכול, קשה להפסיק.
אופציה קולינרית פחות מקומית אפשר למצוא ב"טאטאמי" במרכז הכרמל, מסעדה חדשה יחסית של ערן לוי, ממקימי רשת מינה טומיי החיפאית. מדובר באחד הגלגולים של המסעדה שנפתחה לראשונה בעיר לפני יותר מעשור - אז בשדרות מוריה. בזמנו היא הביאה את הבשורה היפנית לחיפה והאזור, ומאז עברה כאמור כמה גלגולים וידיים.
כעת היא ממוקמת בקניון כיכר האודיטוריום. התפריט כאן משלב מנות מהמטבח האסייתי – יפני, סיני, קוריאני, תאילנדי, הודי, אינדונזי ווייטנאמי. אבל אל תיתנו לרשימה הארוכה להרתיע אתכם, הגיוון כאן לא פגע באיכות המנות. אנחנו התלהבנו מהטאטאקי טונה, שתובל ברוטב הדרים עדין שהקפיץ את המנה הרבה מעבר לגובהו של הר הכרמל.
ברים שלא תרגישו בהם לבד ומלון בוטיק היסטורי
סצנת חיי הלילה של חיפה אמנם אינה משתווה לזו של תל אביב, ובכל זאת – קורים פה דברים. אנחנו התחלנו את הערב בצפרירים 1, שממוקם במרכז מסחרי בלב מרכז הכרמל. מדובר בביסטרו לכל המשפחה שמגיש מנות עדכניות לצד קוקטיילים מעולים לאורך כל שעות היום והלילה. בבוקר מהווה המקום מרכז עמוס לסועדי ארוחת הבוקר, ובלילה נדמה שמדובר במועדון על עשרות הצעירים הממתינים בחוץ להיכנס.
סצנת בר של ממש אפשר לחוות 20 דקות הליכה משם בפאב הבראון הוותיק. מדובר בבר שכונתי, אבל כזה שמגיעים אליו מכל קצות הצפון. האוכל טוב, הקוקטיילים מעולים אבל הקטע כאן זו האווירה. אפשר לבוא לפה לבד, אבל קשה להרגיש לבד. הברמנים עסוקים כל הערב בלחבר בין אנשים, והדינמיקה הזו עובדת. הבראון פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, ומהווה מקום מפגש קבוע לבראנז'ת הבליינים בעיר בכל שעה שהיא.
את הלילה בילינו לא רחוק משם, בווילה כרמל. מלון קטן ששוכן בלב שכונת מגורים. הוא הוקם בשנות ה-40 של המאה הקודמת ונחשב אז לבית ההארחה החביב על האריסטוקרטיה הארץ-ישראלית. בעלי המקום מספרים בגאווה שבן גוריון ורעייתו התארחו כאן מספר פעמים. לפני כעשור שופץ המלון מהיסוד, ועכשיו הוא מציע אירוח בוטיקי ב-15 חדרים מעוצבים. יש גם ג'קוזי וסאונה בקומת הגג, שמשקיפה אל נופי הכרמל, וטיפולי ספא. המקום אינטימי, מאוד אירופי ולגמרי רומנטי.
פסטיבל "החג של החגים"
אם אתם מתכננים ביקור בחיפה בחודש הקרוב - כדאי לדעת שהפסטיבל המסורתי שמחבר בין שלושת החגים של שלוש הדתות חוזר בפעם ה-25. כמו בכל חודש דצמבר, הפסטיבל מזמין מבקרים מכל רחבי הארץ לחגיגה צבעונית בין-תרבותית בחיפה.
השנה הוא יכלול שלל אירועי תרבות מגוונים, בהם מופעי רחוב ומוזיקה, תהלוכת כריסמס, מופעי תיאטרון לילדים, סיורי בתים פתוחים ואוכל, קונצרטים בכנסיות, שיעורי ערבית חינם, דוכני וינטג', סיורי גרפיטי ועוד. הפתיחה החגיגית תיערך ב-6.12.18.
פרטים נוספים וכרטיסים מוזלים תוכלו למצוא באתר הפסטיבל.
הכותב היה אורח מלון וילה כרמל בחיפה
לפנייה לכתב/ת 
