לקרוע ניילונים

בשיתוף ynet רכב חדש

עובדה די מיוחדת: החוויה הישראלית של קניית רכב חדש ניתנת לכימות במונחים של אהבה ושנאה, עצב ושמחה. אהבה יש והיא גדולה - אנחנו קונים את המכונית אחרי שבדקנו היטב את השוק, השכנים מחמיאים לנו בחיוך צבוע על הקניה ואנחנו מאוהבים בכרכה עד מעל האוזניים. שנאה יש אחרי כמה חודשים כשמגיע קלקול ראשון. כשהיצרן מודיע לנו על ריקול (קריאת שירות) או סתם בגלל שיש לנו פנצ'ר. זוהי דרכו של שוק הרכב הישראלי: במדינה שבה מס הקניה על מכונית חדשה עומד על עשרות אחוזים ותרבות הרכב, יותר נכון חוסר תרבות הרכב, מושרשת משנות החמישים.

(צילום: EPA)

התרגלנו למצב בו קניית מכונית היא קניית מוצר צריכה חשוב מאין כמותו. מכיוון שכך, המכונית צריכה להיות כמו בת בית מושלמת. אולי זו הסיבה מדוע כשמשהו קורה למכונית, אנחנו מזדעקים עד לב שמים ועוברים ממצב של "קניתי אוטו מדהים" ל"נתקעתי עם גרוטאה", תוך שניות, כמו בקומדיה טראגית.

אז כדי לעשות טיפה סדר ברוח הדברים, תהיו רגועים וספרו עד 10, לאט. לא נתקעתם עם גרוטאה, אבל יש דברים שאתם צריכים לדעת על התחזוקה של המכונית. למשל ביטוח. מצב נתון. קניתם מכונית חדשה דנדשה מהניילון ועכשיו אתם צריכים לבטח את הרכוש שלכם. כמה עולה ביטוח? טוב, זה כבר יותר בעייתי ומורכב. אלה בערך המספרים: בין 2,000 שקלים במקרה הטוב לנהג יחיד מבוגר שיש לו ניסיון של הרבה שנים בנהיגה ואפס תאונות דרכים, ועד אלפי שקלים נוספים לבעל משפחה שבשנה שעברה דפק קצת את האוטו ויש לו בן ובת שהם נהגים צעירים. אז העלות של הביטוח מזנקת לשמים כי כך עובדות חברות הביטוח. וזה כמובן לא כולל את ביטוח החובה.

עוד נקודה שחשוב להיות מודעים לה: רישוי. כן, רישוי, הטסט השנתי. למה זה חשוב? כי צריך לשלם את זה. וצריך "הכנה לטסט" ולגשת למכון רישוי כשהרכב בן שלוש. בישראל מכונית חדשה לא עושה טסט פיזית, אבל המדינה עדיין דורשת את תשלום הרישוי עבור הזכות לאפשר למכונית לנסוע בכבישי הארץ. זה לא אנחנו שהמצאנו, כך זה עובד. ואל תשכחו שמדינת ישראל נחשבת לאחת מהמדינות היקרות ביותר בעולם בכל מה שקשור באגרות הרישוי. כלומר טסט עולה הרבה כסף.

ומה עם טיפולים שוטפים? רוב המכוניות דורשות טיפול שוטף. טיפול שוטף נקבע כמובן לפי מה שאומר היצרן, שזה או קילומטראז' או זמן. כלומר: יש יצרנים שאומרים לנו שנצטרך טיפול רק אחרי שלושים אלף קילומטרים. אבל אז מגיע החלק של "מה שמגיע קודם", כלומר שלושים אלף קילומטרים או שנה. חשבתם שהערמתם על המערכת? זהו שלא. טיפול עולה כסף כמובן. המחירון של היבואן הוא לפעמים המלצה, כי לפעמים צצים דברים בטיפול שעליהם לא בניתם.

אגב דברים שעליהם לא בניתם: כיסינו את מה שאנחנו מצפים לו. ומה עם ההוצאות הבלתי צפויות? אלה שמזדחלות אלינו ומפתיעות? גם הן קיימות: דפיקה קטנה? קורה. החלפה של צמיג שנקרע? קורה. שכחנו את האורות דולקים וצריך מצבר? קורה. ויש עוד הרבה דברים ש"קורה" ודווקא כשאנחנו הכי לא צריכים את זה על הראש.

הפתרון הנוח ביותר הוא ליסינג תפעולי פרטי. כך זה עובד: תשלום ראשון קטן עבור המכונית. לאחר מכן תשלומים חודשיים ובסוף התקופה תשלום סופי. אך היתרון המשמעותי לא פחות מאי הוצאה של כסום כסף עצום בבת אחת, הוא נושא התחזוקה: הביטוח היקר והטיפולים חלים על חשבון חברת הליסינג. גם החלפות הצמיגים וגם התיקונים הקוסמטיים, כי חברת הליסינג רוצה בסוף התקופה למכור רכב שיהיה יפה ככל האפשר. כך מקבלים סוג של "תעודת אחריות" מפני הלא נודע בענף הרכב. ולכם שקט נפשי.