יש לכם מרגל בתוך הבית. ואפילו שילמתם עליו כסף
רכשתם רמקול חכם, שואב אבק רובוטי, או סמארטפון משתלם בבלאק פריידי? סביר שתמשיכו לשלם עליו - במידע העסיסי שיקלוט בבית וישגר ליצרניו. מה עושים? נעזרים במדריכי פרטיות וב"רשימות שחורות"
נכון, לפעמים זה נגמר רע, כמו בפרשת פייסבוק ו"קיימברידג' אנליטיקה". עד 2016 קיבלה "קיימברידג' אנליטיקה", שהתמחתה בניתוח מידע ושיווק דיגיטלי, גישה למיליוני חשבונות של משתמשי פייסבוק דרך פרצת אבטחה. היא השתמשה במידע כדי להציף אותם בתעמולה פוליטית, כולל "פייק ניוז". ההערכות הן שהמידע הזה השפיע על השיח הפוליטי בארה"ב ועזר לבחירתו של דונלד טראמפ.
תשלום כפול
ימי הקניות של נובמבר, כמו בלאק פריידי, סייבר מאנדיי ודומיהם הפכו כבר מזמן לחגיגת הנחות מתמשכת. לפי סקרי השנה החולפת, הקטגוריה הצומחת ביותר במכירות הללו היא הרמקולים החכמים והתקנים "מחוברים" אחרים, השייכים לקטגוריית "האינטרנט של הדברים". ההערכה היא, שבשנים הקרובות מיליארדי מכשירים יתחברו לרשת ו"ידברו" ביניהם (ובעיקר עם היצרנים שלהם), כדי להעביר כמויות אדירות של מידע על הצרכנים. המידע הזה כולל, פחות או יותר, את כל החיים שלנו.
קחו למשל את מכשיר הווידאו-צ'אט החדש של פייסבוק, "פורטל", שהוצג לפני כחודש וחצי. המכשיר כולל מצלמה, ומשתמש בתשתית של מסנג'ר, שירות הצ'אט של פייסבוק, כדי לאפשר שיחות וידאו עם חברים. הרעיון הוא שתניחו אותו בסלון או אפילו בחדר השינה, ותשתמשו בו כמו שהיינו משתמשים בעבר בטלפון. ניתן לנהל דרכו שיחות וידאו-צ'אט בלי להחזיק את הסמארטפון ביד. הוא יודע לזהות דמויות ולעקוב אחריהן בחדר גם כשהן זזות, מעין "צלם" אוטומטי. בתחילה הכחישה פייסבוק שהמכשיר ישמש להעברה של מידע על המשתמש, אבל אחרי מספר שבועות חזרה בה החברה והודתה כי המידע מהשיחות שלכם במכשיר אכן מנותח בשרתים שלה.
דבר מכעיס נוסף הוא שמדובר במכשיר שרוכשים בכסף מלא: פורטל עולה בין 200 ל-350 דולר, בהתאם לדגם. ההסכם הלא-כתוב בעבר בין הצרכנים לחברות היה, שאנחנו "נשלם" בוויתור על פרטיותנו, ואילו הן יספקו לנו מידע מבוקש בחינם. בפורטל כבר עלינו שלב: לא רק שאנחנו מספקים את המידע לחברות, אלא גם משלמים על כך מחיר מלא.
גם שיאומי עוקבת
ומה קורה אצל גוגל ואמזון? אם פייסבוק אוספת 43% מהמידע שאנחנו מייצרים בסמארטפון - גוגל כידוע מקבלת ממנו הרבה יותר. היא יודעת לנתח את המיילים שלנו בג'ימייל, את המיקום שבו אנו נמצאים (בזכות ה-GPS והסלולר), איך הגענו אליו (דרך ווייז וגוגל מפות), מה אנחנו קונים בסופר (בזכות אפליקציות ההזמנות ברשת), ואפילו עם מי אנחנו נפגשים (בזכות היומן) ובמי אנחנו מתאהבים (בזכות אפליקציות היכרויות כמו טינדר).
אפילו שיאומי הסינית, הפופולרית כל כך בישראל, כוללת בכל מכשיריה רכיב פרסום, המשדר מידע לשרתיה על כל הפעולות שאנחנו מבצעים בטלפון. בהגדרות המכשירים לא תמצאו אופציה לכיבוי המעקב, וכל מה שניתן לעשות זה למנוע משיאומי למקד את הפרסומות המתקבלות. אלא שהכפתור המאפשר זאת קבור עמוק בתוך הגדרות הממשק.
הרשימה של מוזילה
לפעמים היצרנים הולכים רחוק מדי, כמו יצרן המצלמות לחדרי הילדים Fredi, שמוצריו אפילו לא
כוללים אופציה לשינוי סיסמה, מה שחושף אותם לפריצה של כל מי שיודע את כתובת ה-IP (תג הזהות הייחודי לכל מכשיר בעולם) של המצלמה. או דגם האיי-רובוט האחרון, שמעביר את המידע על תוכנית הדירה לגוגל, כולל ניתוח של מוצרים אחרים שהתקנתם בבית ומחוברים בעצמם לרשת. התירוץ הוא, תמיד, "כדי לשפר את השירות", אבל לא ברור כמה אנחנו משלמים על כך במידע האישי שלנו.
אז מה נוכל עוד לעשות להגנתנו? מומלץ לבדוק את המוצרים שמזמינים ברשת לפני שמכניסים בפזיזות "מרגל" לתוך הבית. אפשר להשתמש במדריכי פרטיות הזמינים ברשת, ולנסות להעדיף מוצרים שאינם אוספים מידע, או כאלה מבוססים על קוד פתוח. קרן "מוזילה", העומדת מאחורי דפדפן הקוד הפתוח פיירפוקס, אף פירסמה באחרונה רשימה של מוצרים בהתאם לרמת המסוכנות שלהם.
העיקרון שחשוב לזכור הוא אחד: העובדה שרכשתם את המוצר לא אומרת שלא תמשיכו לשלם עליו עוד שנים רבות, במידע עסיסי על החיים שלכם.
