לשכת הקבלנים החדשה: "אם לא יהיה היפוך מגמה בשוק הנדל"ן, ניכנס למיתון עמוק"
המחסור בכוח אדם, הנסיגה בהתחלות הבניה וההשקעה לטווח הקצר בלבד: בכנס של ראשי החברות המובילות בענף הבניה והנדל"ן שקיימה חברת דן אנד בראדסטריט, דנו בתוכניות שהמדינה בוחרת לקדם: "אם היו משקיעים בהתחדשות עירונית כמו שהשקיעו במחיר למשתכן, אז הייתה קרקע זמינה באזורי הביקוש". עוד טענו כי ההעדפה של המדינה לתמ"א 38 על פני פינוי בינוי שגויה ויוצרת בעיית תשתיות
"אנחנו נמצאים במיתון. אם לא יהיה היפוך מגמה בשוק הנדל"ן תהיה עצירה מוחלטת וניכנס למיתון עמוק", כך אמר היום רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים החדשה בדיון שהתקיים היום (ד') במסגרת כנס של ראשי החברות המובילות בענף הבניה והנדל"ן שקיימה חברת דן אנד בראדסטריט.
רוכשי מחיר למשתכן: "תחושת ייאוש - הכדאיות יורדת ואי הוודאות רק עולה"
יו"ר לשכת השמאים לשעבר: עליית מחירי הדיור התחדשה
מכירות הקבלנים בספטמבר בשפל של 6 שנים; ירדו ב-17% בשנה האחרונה
מזרחי הוסיף ואמר כי "המדינה השקיעה יותר מ-20 מיליארד שקל בתכנית מחיר למשתכן שלא יושמה נכון. יש פתגם שאומר ש'כשהשלג מפשיר רואים את הלכלוך': הגירעון גדל, מה שהציל את כחלון זה הכספים שהגיעו מההייטק, אבל הנדל"ן הוא קטר המשק, כ-10% מההכנסות הן מנדל"ן. אם לא ייעשה שינוי המיתון יגדל, כמות הדירות שימכרו תקטן, כמות הבניה תקטן ומחירי הדירות באזורים מסויימים ימשיכו לעלות בצורה אבסורדית והפריפריה תשכח. כבר עכשיו אפשר לראות פשיטות רגל אצל קבלני מטבחים ועוד".
בתגובה לדברים אמר זיו יעקובי, מנכ"ל אקרו נדל"ן, כי "אני לא חושב שאנחנו במיתון: האבטלה בשפל היסטורי, סביבת הריבית נוחה. אולי במדינת תל אביב יש בעיות שקשורת לנדל"ן ובנייה כמו פועלים, בירוקרטיה ורישוי, אבל תל אביב פורחת שנים רבות, זו לא עיר שקל לעבוד בה ואם לאור כל מה שנאמר אנחנו רואים רכישות אז כנראה שהעיר עוד תמשיך לשגשג".
האם צפויה קפיצה במספר הדירות, לאור המחסור הכבד והנתון המראה כי התחלות הבניה הולכות ופוחתות?
"כולם מדברים על הקפיצה הזו שצריכה להגיע ולאט לאט אנחנו מרגישים שהדברים סוגרים עלינו משני הצדדים", אומר אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין נדל"ן, "הביקוש עולה עם כמות האוכלוסין שגדלה, ומנגד יש בעיה לא פשוטה של כוח אדם. לצערי כיום אני לא חושב שאנחנו יכולים לתת מענה לביקוש הזה, חסר לנו המון כוח עבודה בעיקר באזור הניהולי, בעיקר חסרים מנהלי פרויקטים וזה מה שתוקע את העסק".
אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, הצטרף לדבריו של בן חיים ואמר כי "הממשלה מידי פעם מגדילה את מכסת העובדים הפלסטינים והזרים, אבל הבעיה היא בצוואר הבקבוק שיצר המחסור במנהלי עבודה. עכשיו גם יש רגולציה חדשה שלפיה צריך עוזר מנהל עבודה שתפקידו לשים דגש על בטיחות. כיום היזמים שרוצים לצאת לפרויקטים נתקלים בבעיה שאין מי שינהל את הפרויקטים. הממשלה צריכה לשנות את ההתנהלות. צריך לעצור את מחיר למשתכן, לשים דגש על שיווק קרקעות מתוכננות ועל התחדשות עירונית".
בהמשך לכך, עלתה השאלה כיצד המחסור בכוח אדם משפיע על איכות הבניה. רוני סרי, מנכ"ל ברן ישראל, השיב כי "אנחנו רחוקים מעבודה איכותית במדינה וזה תלוי בקבלנים, ביזמים ובכולם. הכל צריך להתחיל מאיך מגדירים מכרזים, צריך להבין איזה צוות נדרש לקבלן כדי שיוכל לשלב את צוותי בקרת האיכות למשל, כל הדברים האלה עולים כסף, אבל צריך להתחיל מהדברים הקטנים".
תמ"א 38, פינוי-בינוי: האם ההתחדשות העירונית בכיוון הנכון?
ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר: "עיקר הקרקע שאפשר להביא ביחידות דיור נוספות היא קרקע בהתחדשות עירונית שיש עליה מאבקים אינסופיים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. אנחנו באזור מרכז המדינה לא מצליחים לאשר תוכניות בהיקפים גדולים, מקור חשוב שיש לנו כרגע זה השינויים בבסיסי צה"ל, אבל גם המקור הזה מוגבל. אם היו משקיעים בהתחדשות עירונית משאבים כמו שהשקיעו במחיר למשתכן אז הייתה לנו קרקע זמינה באזורי הביקוש, חלק גדול ממהיצע שהמדינה הצליחה להביא זה באזורי פריפריה איפה שהביקוש נמוך ומה שהצליחו לאשר לא יצליחו לשווק".
סמי טיטו מטיטו, ממשרד האדריכלות טיטו אומן: "המחוקק מעדיף תמ"א 38 על פינוי-בינוי כי זה מסלול יחסית מקוצר של קבלת היתרים. כך יוצא שאנחנו מעמיסים על מרכזי הערים בלי לפתור עניינים הקשורים בתשתיות. פינוי בינוי יכולה לאפשר לנו לתפור נכון את השכונות, לצופף ולבנות לגובה ולא רק משהו נקודתי כמו שהתמ"א 38 מאפשרת. אבל הבירוקרטיה הקשורה בפינוי-בינוי היא בלתי נגמרת, היום לוקח לנו מרגע החתמת הדיירים ועד אכלוס מחדש בין 13-15 שנה, בממוצע".
עו"ד דור שחם ממשרד המבורגר עברון, הדגיש את הקושי בסוגיית הבנייה לגובה ואמר כי: "השמים הם של כולם אבל אף אחת מהערים החזקות לא מאפשרת בניה לגובה. בפריפריה היזמים לא יבנו לגובה כי אין כדאיות כלכלית. אני צופה שבקרוב נתחיל לראות קבלנים שזכו במרכזים שיחזירו את הקרקעות לרמ"י, כי הם לא ירצו לבנות איפה שהם יודעים שלא מרוויחים".
מחיר למשתכן או מחיר למסתכן?
יזם הנדל"ן יהודה הרציג, אמר כי "80 אחוז מהרוכשים של מחיר למשתכן בפריפריות הם משקיעים. לצערי המדינה אומרת דבר אחד והרשות עושה דבר שני ואין קשר בין הסכם הגג למה שקורה בשטח. בניגוד למה שאולי חושבים, הקבלנים הם לא אינטרסנטים. צריך להבין שהמדינה מחזיקה ברוב הקרקעות בארץ ואם אין לה עניין לשחרר אותן, אז לפחות כשהיא כן משחררת היא צריכה להקל את הרגולציה, לעשות מתחמים ירוקים יותר ולבנות לשחקים".
בעלי חברת הבניה לוינסקי עופר, עופר ארביב אמר: "אנחנו חברה פעילה בהתחדשות העירונית, ולי ברור שצריך לקרות דבר אחד - אנחנו צריכים להוציא את הפוליטיקה מהענף הזה. צריך להקים גוף מקצועי, שיהיה כמו בנק ישראל של הענף הזה ולא כל שר עם אג'נדה חדשה יחליט שהמע"מ הוא אפס ומחיר למשתכן וישגע את השוק. עד שלא יקימו גוף מקצועי עם הסמכויות הכי גדולות נשאר בבירוקרטיה ובפוליטיקה שאלה הדברים שמאטים את השוק בכל פעם מחדש".
מנכ"ל אזורים, דרור נגל אמר: "ללקוחות הצעיר יש הזדמנות לחסוך בין חצי מיליון למיליון שקל ולרכוש דירה במרכז הארץ, זה פותח להם הזדמנויות חדשות. אבל דירות בסכום של 2 מיליון שקלים ומעלה, מי יכול להרשות לעצמו? בדרך כלל כאלה שיש להם ולא כאלה שאין להם. כלומר מראש מדובר באנשים שלא צריכים את העזרה כי יש להם את הכסף מההורים בין כה וכה, אז את הכסף שם החוסכים הם מרווחים לכיס כי גם ככה ההורים הם אלו שמשלמים.
"מחיר למשתכן זה פרויקט פופוליסטי כי מי שקידם אותו הם פוליטיקאים ולא אנשי מקצוע. פוליטיקאים מסתכלים קודם מה טוב להם. לזכותו של כחלון אפשר לומר שהוא כן הצליח לעצור את עליית המחירים. אבל זה לא שההיצע גדל ולכן כנראה שהמחירים ימשיכו לעלות. בגדול, מחיר למשתכן היא תכנית גרועה למדי".