דרום אפריקה: תלמידים יהודים כרעו ברך בשירת "התקווה"
תלמידים בבית הספר "הרצליה" שבקייפטאון כרעו ברך בזמן שירת "התקווה", במחאה על מה שכינו "היחס של ישראל לפלסטינים". בית הספר הבהיר כי התלמידים נענשו וגינה את המקרה, אך הקהילה היהודית סוערת: "בבית ספר טוענים שהם דוגלים בחופש ביטוי, אבל למעשה מרשים לבטא רק את הצד הישראלי"
אקט מחאה של תלמידים יהודים בדרום אפריקה עורר מחלוקת גדולה בקהילה בנוגע לישראל והפלסטינים. התלמידים נענשו, אבל גל התמיכה, גם בקרב שרים לשעבר במדינה, העלה שוב את הנושא הישראלי על סדר היום.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
המהומה החלה לאחר שלפני מספר ימים בחרו שני תלמידים מקייפטאון, דרום אפריקה, לכרוע ברך כאקט מחאה בזמן שירת "התקווה", במהלך טקס בבית הספר היהודי "הרצליה". התקרית, שדווחה במספר כלי תקשורת בדרום אפריקה, יצרה סערה גדולה לא רק בקרב הקהילה היהודית המקומית, אלא גם במדינה כולה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
השמים הם הגבול: אחרי שבע שנים - ברית. צפו
השניים כרעו ברך במחאה על היחס של ישראל לפלסטינים והפגיעה, לדעתם, בזכויות האדם. הנוהג לכרוע ברך במחאה הגיע מארה"ב, כאשר שחקני פוטבול אפרו-אמריקנים ביצעו זאת במהלך נגינת ההמנון במשחקים, במחאה על אלימות משטרתית נגד שחורים.
בית הספר גינה
לאחר האירוע צוטט בתקשורת המקומית מכתב ששלחה, ככל הנראה, הנהלת בית הספר, ובו ציינה כי האקט מהווה "חוסר כבוד, גאווה, אחריות והבנה של הקהילה. אין התנגדות למחאה או לדעות מסוימות, אבל המיקום, הצורה וזמן שבו זה בוצע עבר על חוקי בית הספר".
עוד נכתב: "התלמידים שלנו צריכים להבין שכאשר הם חוצים את הקו יהיו לכך השלכות. הודענו להורי התלמידים על הצעדים שננקוט ואנחנו קוראים לכולם להמשיך הלאה".
אחד התלמידים המוחים הקליט קטע אודיו שבו הסביר את הצעד הקיצוני: "אנחנו לא יכולים לשיר את התקווה בזמן שאנחנו לא תומכים בצעדים של ישראל. התקווה היא שיר יפה, אבל חוץ מלהיות שיר היא גם ההמנון של ישראל. אם אנחנו שרים אותה, אנחנו מראים תמיכה במה שישראל היא כיום. הכריחו אותנו לעשות את זה, ולא רצינו בכך. בבית ספר טוענים שהם דוגלים בחופש הביטוי, אבל למעשה מלמדים אותנו ומרשים לבטא רק את הצד הישראלי".
התלמיד הוסיף כי הוא "מקווה שהצעד שלנו יגרום גם לתלמידים אחרים להבין שיש צד אחר, ושפרו-פלסטינים הם לא 'טרוריסטים' אלא תלמידים בדיוק כמוהם. בנוסף, יש מחלוקת גדולה בנושא הפוליטי בקהילה היהודית המקומית, והרבה מתח מתחת לפני השטח. אני מקווה שהאקט שלנו יגרום לאנשים לדבר על זה ולנהל דיונים חשובים על הנושא".
התקפות וגינויים לצד אהדה
מנהל בית הספר אמר לעיתון יהודי מקומי כי "שני התלמידים הם ציונים ומאמינים בזכות הקיום של ישראל, אך יש להם מחלוקת לגבי המדיניות של הממשלה הנוכחית בישראל". הוא סירב לפרט לגבי הצעדים המשמעתיים שננקטו, מטעמי צנעת הפרט.
הצעד הפרובוקטיבי הצית סערה גדולה בקרב הקהילה היהודית המקומית. הנערים הפכו בן לילה למטרה להתקפות קשות מצד אחד, ולתשבחות ואהדה גדולה מצד שני. אחד מהורי התלמידים האחרים בבית הספר אמר לעיתון היהודי כי "אנו צריכים להיות גאים בתלמידים ובאומץ שהפגינו מול כל הסביבה שלא מעודדת חופש ביטוי. הם מודל לחופש המחשבה עבור יהודים רבים ברחבי העולם".
מנגד, ברשתות החברתיות נכתבו פוסטים נגד הצעירים הכוללים השמצות אישיות וקריאה לסלקם מבית הספר. תמיכה לא מפתיעה קיבלו השניים מארגונים פלסטינים וממתנגדי ישראל בדרום אפריקה. בין היתר, כתב שר המודיעין לשעבר, רוני קאסרילס, טור באתר IOL שבו הביע תמיכה במחאה: "אני בטוח שדרום-אפריקנים רבים המומים מכך שתלמידים נדרשים לשיר את ההמנון של מדינה אחרת", כתב.
"ישראל מבצעת הפרה של זכויות אדם ועוברת על חוקים בינלאומיים – ואלה דברים שהתלמידים הללו לא יכלו להתעלם מהם. אני מעז לומר שיהודים צעירים, לא רק בארה"ב, אלא גם בדרום אפריקה, מתעוררים לשמע האמת ולא מוכנים יותר לעבור שטיפת מוח".
קריאות דומות נשמעו מצד ארגונים יהודיים פרו-פלסטיניים, כולל פוסט ויראלי שבו נכתב כי "דור חדש של יהודים ברחבי העולם משנה את הקהילות המקומיות. הוא דורש חופש וכבוד לפלסטינים. למוסדות היהודיים יש עכשיו ברירה – האם להצטרף לקריאת הדור הזה או להתעלם ממנו?"
לפנייה לכתב/ת 
