ביזיון באשקלון / פלג בחמישי
תומר גלאם, ראש העירייה הנבחר, מינה מנהל לתיק הספורט: דורון נקשרי, שהורשע בהכאת מאמן נוער. וגם: חוק הנאמנות בהתאחדות
הבושה
חבטת הפתיחה של גלאם
ישיבת מועצה ראשונה וחגיגית נערכה אמש באשקלון. ראש העירייה הנבחר, תומר גלאם, הציג את הקואליציה שהקים, ולפחות במחלקת הספורט יש בה בשורה: מי שינהל ויתווה את דרכה הוא לא אחר מאשר דורון נקשרי, שלפני כשנתיים היכה את מאמן קבוצת הנוער של הפועל אשקלון, הורשע, קיבל מאסר על תנאי ועבודות שירות, ומצוי גם היום בתקופת מבחן.
זה קרה במהלך משחק בליגת העל לנוער, מול מכבי פ"ת. נקשרי זעם על חילוף שערך מאמן הקבוצה יוסי בילו, כשאשקלון פיגרה 4:0. הוא קפץ מעל הגדר המפרידה בין המגרש ליציע, גידף את המאמן ואף חבט בפניו. עדי ראייה סיפרו כי גם לאחר שהוצא מהמגרש על ידי מאבטחים, המשיך בקללות ובאיומים. המאמן עצמו הזעיק את המשטרה, שעצרה את התוקף.
בפברואר האחרון הורשע נקשרי בבית המשפט, שגזר עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, 400 שעות של עבודות שירות ותקופת מבחן למשך שנה מיום גזר הדין. עכשיו, בעיצומה של שנת המבחן, החליט ראש העירייה למנות את הדמות המופתית הזו לסגנו (ללא שכר) ולמחזיק תיקי הרווחה והספורט. בנוסף כמובן לתיק הפלילי במשטרה.
בתגובה שנמסרה מיד אחרי התקרית ההיא מטעם מ.כ (כנראה קיצור של מועדון כאפות) הפועל אשקלון, נאמר: "אנו מחנכים את בני הנוער לספורטיביות ולדרך ארץ, שכן אלימות במגרש ומחוצה לו אינה דרכנו". ברור. חודשיים אחר כך הם פיטרו את המאמן שהוכה ("מסיבות מקצועיות"), וחזרו לשגרה. בילו הגיש גם תביעה אזרחית נגד המועדון והחברה העירונית שמנהלת אותו, בגין הנזקים שנגרמו לו.
אבל מה לכל אלה ולראש העירייה גלאם? סגנו סגר סוף־סוף מעגל וינהל מעכשיו את הספורט בעיר, ביד רמה, רק כדאי מאוד שלא תעצבנו אותו. לא מזמן חשף נקשרי בפייסבוק שהוא מאוד אוהב פילוסופיה, ובעיקר את הרמב"ם. אולי התכוון לרמבו.
"מדובר במקרה שהתרחש בעבר ועליו הבעתי את התנצלותי מספר פעמים ושילמתי את חובי לחברה", מסר אמש נקשרי בתגובה. "לא בכדי, גורמי המקצוע בחנו את הנושא ונקבע כי מרבית הצעדים שהוחלט לנקוט בהם - יבוטלו. כעת, לאחר שהציבור באשקלון אמר את דברו, אני נושא את פניי קדימה לעשייה מקצועית
ואיכותית בתחומים עליהם הופקדתי".
מעיריית אשקלון נמסר: "אנו רואים חשיבות עליונה בקידום הספורט בעיר. חבר המועצה נקשרי נבחר על ידי הציבור, וככזה אין לנו ספק שימלא את חובתו הציבורית על פי דין ובהתאם לאחריות שתוטל עליו"... שום התייחסות לבריונות, לאלימות ולמסר החינוכי שמועבר לדור הצעיר מהמועצה עם הקלון באשקלון.
העיקר שבישיבה הדביקה והחגיגית אמש אושרו גם חברי הוועדות השונות, ונחשו בראש איזו ועדה יעמוד ראש העירייה גלאם? הוועדה למיגור האלימות!
הקומיסרים
זהבי, חוגג והמגזר המצונזר
כשהנבחרת שלנו נחתה בסקוטלנד בתחילת השבוע, פורסמה באחד האתרים תמונה של חמישה שחקנים מותשים מהטיסה, על ספסל בשדה התעופה בגלזגו. ישבו שם ביברס נאתכו, טאלב טואטחה, דיא סבע, מואנס דאבור ועאיד חבשי. הצלם היה אחד הכתבים שהצטרפו לנסיעה, ואולי בגלל זה איש לא האשים את המצולמים בהתגודדות בלתי חוקית שפירושה מחנאות.
כמה ימים קודם פירסם בירם כיאל באינסטגרם תמונה שלו ממלון הנבחרת, לצד חמישה מחבריו הקרובים (לואי טהא, דאבור, חבשי, סבע וטואטחה). בתקשורת נטען שלידה הוא כתב (בערבית!) "הבוסים" - והארץ רעשה כאילו נחשפה חוליית טרור. בהתאחדות מיהרו להרגיע ש"מדובר בפוסט לא מוצלח" והודיעו
שהשחקנים "יסגרו את העניין ביניהם". למחרת אפילו עידכן ערן זהבי את הכתבים כי השחקנים מהמגזר "הבהירו לנו שלא הייתה כוונה רעה מבחינתם"... מה פתאום זהבי מקבל הבהרות כשהקפטן הוא נאתכו? אולי משום שהוא הקפטן של השחקנים היהודים.
הסיפור הזה הוא עוד רגע שפל במדינה חשוכה. מצד אחד מנסחים חוק לאום שמקטלג את בני המיעוטים כאזרחים מדרג ב' ומעניק לשפת אימם "מעמד מיוחד", ומצד שני נעלבים שהם מוצאים שפה משותפת ומצטלמים ביחד. כששחקנים בנבחרת מצטלמים בקידוש של ערב שבת זו לא מחנאות. גם לא כשאלירן עטר צעק מה שצעק לדיא סבע שלא מסר לו, או כשאיל ברקוביץ' אומר שנאתכו לא יכול להיות קפטן בגלל שהוא לא שר "נפש יהודי הומייה". אבל לשחקנים שנשלחו אל מחוץ למחנה אסור להצטלם ולהחמיא לעצמם, כי לגזענים בכדורגל יש ארגון "בצלם" משלהם.
המגוחך מכולם היה חובב הסלפי הילדותי משה חוגג, שטען: "התמונה הנכונה היא של יהודים וערבים מחובקים. בוסים כולם ביחד, ולא משהו מפלג"... ברור, כמו בבית"ר ירושלים, שאצלה "פילוג" כזה לא יכול לקרות בחיים.
אילו שחקני מכבי ת"א (שמאומצת ע"י הוגו בוס) היו מעלים תמונה משותפת שכותרתה "הבוסים", הכל היה בסדר. לכיאל, שבאמת היה הבוס בגלזגו (כולל בישול נפלא לתומר חמד שלא נוצל בדקה ה־88) - אסור. הוא בכלל טען שתירגמו אותו לא נכון, כאילו שזה משנה. הצנזורה פסלה את מיצג הבגידה, זהבי קיבל הבהרה שהניחה את דעתו, וחוק הנאמנות בהתאחדות עבר בקריאה ראשונה. כל מה שהשחקנים מהמגזר צריכים לעשות עכשיו זה להמשיך להגן, להבקיע, להילחם ולהביא כבוד למדינה, כי הם בסך הכל עובדים אצלנו. הבוסים.
החוצפן
שי שטרית נכנס בראיוס
בבית המשפט המחוזי בת"א התקיים השבוע שלב העדויות בתביעתו של רפי דהן, כדורגלן בני־יהודה לשעבר, נגד הקשר הספרדי רובן ראיוס, שפגע בו בצורה ברוטלית בדקה ה־84 של משחק הליגה בתחילת 2014 ולמעשה גמר לו את הקריירה.
דהן, שרצועות ברכו נקרעו, עבר שורת ניתוחים ונקבעה לו נכות בשיעור 28 אחוז. הוא נאלץ לפרוש בגיל 25 והחליט לתבוע את הקשר הספרדי ואת קבוצתו דאז, מכבי חיפה, על סך מיליון שקל בגין הנזקים הכספיים, הבריאותיים והנפשיים שנגרמו לו. מי שהופיע כעד מומחה מטעם התביעה היה שופט המשחק, שי שטרית, שכיסח בלי חשבון את הקשר שכבר לא נמצא כאן.
"ראיוס נראה עצבני כי רפי חילץ הרבה כדורים ורובן איבד הרבה כדורים ולא היה מדויק במסירות שלו", פירשן העד שטרית והוסיף: "לא היה לי ספק באדום ששלפתי, אפילו לא ראיתי מה חומרת הפציעה של דהן. אם הייתי רואה והיה לי עונש חמור יותר לתת, הייתי נותן לו מאסר באותו הרגע. זה מה שאנחנו השופטים קוראים לו בשיחות בינינו 'פגיעה על מנת להרוג' במירכאות"...
בדיוק המקום להיזכר באותו משחק בקריית אליעזר, שהיה פרוע לחלוטין
מתחילתו. הוא נפתח בקפיצת נינג'ה מכוערת של אוהד קדוסי מבני־יהודה על השוק של אותו ראיוס. "זה צהוב על גבול האדום", אמר השדר לירן שכנר. שטרית לא שלף שום כרטיס. בהמשך כיסח דהן עצמו, ברגל מלאה, את השוק של חן עזרא, ללא תגובת השופט. אחר כך שחקן כתום נכנס בגסות בטואטחה, בעוד שעידן ורד וסארי פאלח הירוקים ביצעו עבירות פראיות על לירוי צעירי עם הסטופקס. ואיך הגיב כבוד השופט? לא כרטיס ולא נעליים.
למחרת אפילו צוטטו גורמים באיגוד השופטים, שאמרו: "אם שטרית היה מניף מספר צהובים קודם לכן, ייתכן שהפציעה החמורה הייתה נמנעת". שטויות, היום העד מטעם התביעה מצטער שלא ניתנה לו סמכות לאסור את ראיוס המשתולל, וקצת שכח איך העניק חנינה לקצבים האחרים. לא מהכלא, מכרטיס צהוב. וזה מה שאנחנו האוהדים קוראים לו בשיחות בינינו "רישיון על מנת להרוג". במירכאות.