איך הפכה אילת לסכנה בריאותית לנופשים ולתושבים

ירדנו לאילת, עיר הנופש הדרומית של ישראל, המושכת אליה כ-2.8 מיליון תיירים בשנה, בנוסף ל-50 אלף איש שמתגוררים בה דרך קבע, כדי לבדוק את נושא הטיפול הרפואי בעיר, לאור החזון של בית חולים יוספטל, להיות "עוגן רפואי" לתושבי אילת והערבה ולהעניק להם שירותי בריאות רחבים ואיכותיים חרף הריחוק מהמרכז, וחרף היותה נקודה גיאוגרפית הממוקמת בגבול מצרים וירדן.

בכתבה הראשונה נחשוף את תוצאות התחקיר, שמתייחס למחלות לב. שאר הכתבות יעסקו בנושאים הבאים: קבלת טיפול במלר"ד (מרכז לרפואה דחופה) הכוללת את נושא הנופשים והספורטאים המגיעים לעיר, ילדים ונשים.

 צפו בחלק הראשון של התחקיר על כשלי הטיפול הרפואי באילת:

משה אוחנה, היה בן 55 כשהגיע לנופש באילת עם רעייתו. הוא הלך לחדר הכושר לפני ארוחת הבוקר ושם לקה בלבו והתמוטט. רק כשעה וחצי לאחר שהגיע לבית החולים ללא כל טיפול, הוא פונה באמצעות אמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע.

12 ימים לאחר המקרה הוא הלך לעולמו, מותיר אחריו משפחה מרוסקת וכואבת. "אחרי תחקיר מעמיק על המקרה, נודע לנו כי אם היה מקבל טיפול, אבא שלי היה היום בחיים", מספרת בדמעות בתו רותם. עו"ד שמואל יקירביץ ממשרד רובינשטיין – יקירביץ, עו"ד מתמחים ברשלנות רפואית מייצגים את משפחת אוחנה.

עורכת דין אהובה טיכו, המתמחה ברשלנות רפואית, מציינת כי מחלות לב מהוות את סיבת המוות השנייה בישראל ויוחסו להן כ-17% מכלל הפטירות בישראל. על אף שכיחותן הרבה של מחלות לב והיותו של בית החולים יוספטל מוקד חירום רפואי יחידי מבאר שבע ועד אילת, לא קיימת בבית החולים יחידת צנתורים וציבור התושבים מופנה לביה"ח סורוקה. כשהנסיעה לבאר שבע גורמת לאיבוד זמן יקר ומעמידה את המטופל בסכנת חיים - ככל שהצנתור יתבצע מוקדם יותר, כך פחות נזק יגרם לשריר הלב".

"ההחלטה על סוג הפינוי והליווי הרפואי הנדרש היא החלטה רפואית שנגזרת בכל מקרה לגופו על ידי הכונן הבכיר במלר"ד ומנהל בית החולים.

"העברת חולי לב ואחרים הדורשים המשך טיפול במרכז רפואי שלישוני, היא עניין שבשגרה בבית חולים יוספטל, מעצם הגדרת תפקידו של בית החולים והמגבלות האובייקטיביות בהן אנו עובדים באילת. אמצעי הפינוי העומדים לרשותנו הם: אמבולנסים לסוגיהם כולל ניידת טיפול נמרץ עם רופא ופאראמדיק ומסוק לפינוי רפואי.

"השיקולים להפעלת כל אחד מאמצעי הפינוי השונים נלקחים בזמן אמת, בהתאם למצבו של החולה, על ידי הרופא הכונן הבכיר במחלקה לרפואה דחופה ומנהל בית החולים (כל מקרה לגופו). קירור מטופלים אפשרי רק ביחידה לטיפול נמרץ. טיפול זה לא קיים עד כה באף אחד מאמצעי הפינוי הרפואי במדינת ישראל.

"ההחלטה שלא לתת טיפול תרומבוליטי (ממיס קריש) מתבססת על שיקול קליני של הרופא הבכיר שמטפל במקרה. (במקרה המדובר ההחלטה התבררה בסופו של יום כנכונה לאחר שבצנתור לב לא הודגמו חסימות בעורקים הכליליים). חשוב לציין כי טיפול תרומבוליטי מיותר במצב זה היה יכול לסכן את החולה".

בנוגע ליחידת הצנתורים: "הנושא נבחן בעבודת מטה יסודית בהנהלת הכללית בשנת 2015 ונמצא שאין הצדקה להקמת יחידת צינתורי לב בבית חולים יוספטל. הדבר אושרר על ידי המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם.

"המועצה חיזקה את הגישה הנהוגה בבית חולים יוספטל של טיפול ראשוני באוטם שריר הלב ופינוי מהיר לבית חולים שלישוני עם יכולות טיפול נוספות. מעולם לא אושרה ולא תוקצבה יחידת צינתורי לב בבית חולים יוספטל. סך הפינויים הרפואיים מבית חולים יוספטל מסתכם ב- 2-3 ביממה בממוצע, מתוכם כ- 1-2 בשבוע נזקקים לצנתור לב דחוף.

ההחלטה על סוג הפינוי והליווי הרפואי הנדרש היא החלטה רפואית שנלקחת בכל מקרה לגופו ע"י הכונן הבכיר במלר"ד ומנהל בית החולים".

בנוגע לסוגיית הפינוי במסוק: "התהליכים הבירוקרטיים של אזרוח המנחת על כל המשמעויות התכנוניות וקבלת האישורים הרגולטורים התארכו מעבר לצפוי. הנושא מטופל בעדיפות עליונה על ידי מנהל בית החולים.

"בבית חולים יוספטל הונהג פרוטוקול של מתן טיפול תרומבוליטי (ממיס קריש) למקרי אוטם חד בשריר הלב המיועדים לצנתור דחוף. טיפול זה נהוג בבתי חולים פריפריים בעולם והוכיח את עצמו כיעיל ביותר פעמים רבות, עד כדי העדר צורך בצנתור לב דחוף בלמעלה ממחצית המקרים. מטופלים שאינם נזקקים רפואית לטיפול הנ"ל, מקבלים טיפול ראשוני כנדרש ומועברים בצורה בטוחה להמשך טיפול בבית חולים בעל יכולות מתאימות".