מה הנבחרת צריכה לקחת מליגת האומות
יותר קשרים התקפיים, יותר חילופים מוקדמים וניסיון לאזרח בלמים זרים בעקבות הבעיה בהגנה. ליגת האומות איפשרה לאנדי הרצוג להכיר את הנבחרת, על יתרונותיה וחסרונותיה, ועכשיו מגיע המבחן האמיתי שלו
נבחרת ישראל בכדורגל מראה סימנים של התקדמות, בייחוד לאור מה שראינו נגד סקוטלנד וזאת למרות ההפסד ואובדן הכרטיס לפלייאוף. כדי שנראה הישג ממשי, על הנבחרת לעשות את הדברים הבאים:
1. מה למדנו. הלקח הכי חשוב מהמשחק באלבניה, הוא שיהיו בהרכב כמה שיותר קשרים בעלי אוריינטציה התקפית. בתקופות שבהן החלוצים במשבר הבקעה מסיבות אלה ואחרות, כמו חמד ודאבור, אפשר לסמוך עליהם שיעשו את העבודה. לראיה, מחצית משערי הנבחרת בליגת האומות הובקעו על־ידי קשרים (פרץ, זהבי וכיאל). אפשר בהחלט לשקול, לקראת מוקדמות היורו, לזמן עוד כמה מאותו פס ייצור - מקסים פלקושצ'נקו, עומר אצילי וחנן ממן, שעוד לא ממש קיבלו הזדמנות אצל הרצוג.
הנבחרת בגלזגו(צילום: AP)
2. הרוש בשער. השלושער שספגה ישראל בסקוטלנד נבע בעיקר מיום פנטסטי של ג'יימס פורסט ולא מחולשה של שוער הפועל באר שבע. במשחקים נגד אלבניה והראשון מול הסקוטים, הרוש תיפקד כשוער נבחרת מהמעלה הראשונה. שימו לב כיצד הוא מדרבן את השחקנים, שולח כדורים ארוכים ומנסה ככל יכולתו לשמור על שער נקי. באנקר בהרכב, בגלל המחויבות שלו בעיקר.
3. להקדים עם החילופים. דיא סבע היה צריך להיכנס עם פתיחת המחצית השנייה, רצוי במקום דאבור או על חשבון שחקן הגנה אפילו (ייני, למשל). הרצוג צריך להיות יותר החלטי ולחתוך עניינים בשלב מוקדם. גול אחד בשלב מוקדם של המחצית היה משנה את כל התמונה.
4. הגנה. נקודת התורפה של הנבחרת. בהיעדר שחקנים מוכשרים ברמה עולמית, כדאי לחשוב על אזרוח שחקנים זרים שיאיישו את תפקידי הבלמים. אין לי שמות בשליפה, אבל שווה בדיקה.
5. לקוות שההגרלה תהיה סבירה. די ברור שעדיף להתמודד עם אוקראינה או אוסטריה מאשר עם גרמניה או שוודיה על המקום השני.
טוב מאוד שהומצאה ליגת האומות, ששימשה את הרצוג כמאמן טרי לצורך הכרת הנבחרת שלו, על כל יתרונותיה (ריבוי כלים התקפיים והנעת כדור טובה פלוס) וחסרונותיה (ירידה איטית להגנה ואי יכולת לשמור על קצב משחק אחיד למשך 90 דקות מלאות). עליו ועל עוזריו מוטלת המשימה לאיזון הסירה והבאתה לחוף מבטחים, בסיום בית המוקדמות שטרם הוגרל.
לפנייה לכתב/ת 
הרצוג
צילום: רויטרס
מומלצים
