השבט המבודד שרוצה להישאר לבד, והורג
אמריקני הרפתקן שילם בחייו כשבחן את השבט המבודד שחי באי מרוחק בהודו, ותוקף את מי שמתקרב אליו. מה ידוע על ילידי האי צפון סנטינל?
כבר אלפי שנים שאנשי השבט צפון סנטינל חיים בבידוד מהעולם. הם משתמשים בחצים וקשתות כדי לצוד את החיות באי המיוער שלהם, ואוספים ענפים כדי לבנות בתים. השכנים הקרובים ביותר נמצאים במרחק של יותר מ-50 ק"מ. אנשי השבט באי המרוחק בהודו שומרים בקנאות על השטח שלהם, ומי שמנסה ליצור איתם קשר נמצא בסכנת חיים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
ג'ון צ'או האמריקני שילם בחייו על הביקור האסור שלו באחד השבטים המבודדים ביותר בעולם. הוא הגיע לאי בניגוד לחוק בהודו, ואנשי השבט ירו לעברו חצים והרגו אותו. האנתרופולוגים שנשאלו על הרצח אמרו את מה שבצפון סנטינל מנסים להבהיר כבר שנים. הם רוצים להישאר לבד וחייבים לכבד את הדרישה הזאת.
המומחים מאמינים שהסנטינלים היגרו מאפריקה לאזור האוקיינוס ההודי לפני כמעט 50 אלף שנה. כשהבריטים ניסו להתיישב באיי אנדמן באוקיינוס ההודי בסוף המאה ה-18 הם העריכו שהשבט מונה כ-8,000 איש. הבידוד הקיצוני של השבט הפך אותם לרגישים מאוד למחלות, שמהן הם לא מחוסנים. "הם אוכלוסיה פגיעה מאוד שתימחק במקרה של מגיפה", אומר האנתרופולוג ט.נ פנדיט, שביקר את השבט לפני 50 שנה.
ההערכה היא שמספר אנשי השבט בצפון סנטינל הוא בסביבות 150, למרות שלפי הנתונים הרשמיים בהודו, שמתבססים על תצלומים מרחוק, יש לכל היותר 15 בני אדם באי שגודלו כגודלה של מנהטן. "אף אחד אפילו לא יודע כמה הם", אומרת אנביטה אבי, שכבר עשרות שנים חוקרת את שפות השבטים באזור. "איזה שפה הם מדברים? כמה עתיקה היא?", תוהה אבי. "לאף אחד אין גישה לאנשים האלה".
עירומים וחזקים
רוב מה שידוע על הסנטינלים נלמד מתצפיות של סירות ששטו במרחק בטוח מהחוף, מחשש שייפגעו. אנשי השבט מסתובבים כמעט עירומים. הנשים לובשות מחרוזות מסביב למותניים, לצוואר ולראש. הגברים לובשים שרשראות וסרטים על הראש. חלק מאנשי השבט צובעים את הפנים.
בתמונות נדירות שצילמו הרשויות בהודו נראים אנשי השבט אוחזים בחניתות, קשתות וחיצים. ביומן המסע שלו, שנכתב שעות לפני מותו, אמר צ'או שהגברים באי בערך בגובה 1.65 מטר, ושיש להם משחה צהובה על הפנים. ארגון למען זכויות שבטים, Survival International, אמר שהסנטינלים נראים "גאים, חזקים ובריאים" ושהתצפיתנים הבחינו ב"הרבה ילדים ונשים בהריון".
משנות השישים עשו אנתרופולוגים ניסיונות חטופים לתקשר עם הסנטינלים, ולהעניק להם מתנות, אבל השבט התעקש להישאר מנותק מהציוויליזציה המודרנית. המאמצים האלה נפסקו לפני כ-25 שנים לאור חידוש העוינות של השבט נגד מבקרים. מסוק של משמר החופים ההודי שטס בשמי האי ב-2004 אחרי הצונאמי באזור התוקף בחצים. אז הודיעה הודו שלא יהיו עוד ניסיונות ליצור קשר עם השבט. הודו מבצעת בדיקות תקופתיות – ממרחק בטוח – ודואגת לשלומם של אנשי השבט.
האנתרופולוג ט.נ פנדיט, שביקר את השבט לפני 50 שנה, מאמין שלא צריך למהר ליצור איתם קשר. הוא בוחן את ארבע הקהילות השבטיות באזור איי אנדמן ואומר שמי שנמצאת בקשר ההדוק ביותר עם העולם שבחוץ סובלת יותר מכולן. "הדמוגרפיה והתרבות שלהם בדעיכה", הוא אומר על השבטים שמפסיקים להיות בבידוד קיצוני כל כך. לכן הוא אומר שאת השבט בצפון סנטינל "צריך פשוט לעזוב בשקט". לדבריו "האחריות הממשלתית צריכה להבטיח שאנשים לא מגיעים ומנצלים אותם".
השכנים של צפון סנטינל, שבט הג'ראווה, יכולים ללמד את הסנטינלים על פתיחות לעולם וחסרונותיה. בשנות השבעים התחיל השבט לאפשר בהדרגה לזרים לבקר. סוכנויות הנסיעות ניצלו את זה, וכמה מהן הואשמו בארגון של "טיולי ספארי-אנושי". התיירים הציצו מקרוב על הקהילה המבודדת, וצעירי השבט למדו בהדרגה מילים בהינדית. חלקם גם התחילו לשתות ולעשן.
ב-2012 עשו בהודו חשבון נפש, כשפורסם סרטון של אישה עירומה משבט הג'ראווה רוקדת לתיירים. ארבע שנים אחר כך זעזע את השבט רצח של תינוק בהיר עור – שנולד לבת השבט ולגבר זר. לא נראה שבצפון סנטינל ילכו בעקבות ג'ראווה.
לפנייה לכתב/ת 
