נרתעת מסקס וזה הורס לי קשרים זוגיים
"לא ליהנות מסקס זה אישיו. זה עניין שמקפל בתוכו נושאים כמו דימוי עצמי, דימוי גוף, איבוד שליטה והתמסרות. לא ליהנות מסקס יכול להיות חסם רציני בדרך לזוגיות, וקודם כל בדרך לזוגיות עם עצמנו". אימון אישי
בפגישה השמינית עם דפנה זה נפתח. חודשיים שלמים שאנחנו הופכות אבן-אבן בחייה, מנסות להבין מה עוצר אותה מלמצוא זוגיות. היא בת 33, אחת כזו שהצליחה לפלס את דרכה בעולם המקצועי בצורה מעוררת השתאות. היא כוכבת עולה בעולם ההיי-טק, אישה מצליחה ומוצלחת שעובדת בעולם גברי, מוקפת באופציות וכלום לא קורה. היא מעידה שעד היום הקשרים שהיו לה נגמרו גג אחרי שלושה חודשים. אף אחד לא צלח יותר מזה.
בפגישה השמינית שלנו העליתי שוב בעדינות את הנושא המיני. כבר ניסיתי להפוך את האבן הזו בפגישותינו הקודמות, אבל דפנה חסמה, העבירה נושא באלגנטיות, חמקה מלענות על מה קורה במרחב האינטימי של חדר המיטות. הפעם היא סוף-סוף נפתחה: "אני לא אוהבת סקס", פסקה. "לא נהנית מזה. אני לא משוחררת, לא מורידה חולצה, תמיד בחושך, מחכה שזה יסתיים. אני כן שוכבת עם גברים שאני יוצאת איתם, שלא תביני לא נכון", מיהרה להדגיש, "אבל בואי נגיד שהייתי מדלגת על החלק הזה מבחינתי".
לא ליהנות מסקס זה אישיו. זה עניין שמקפל בתוכו נושאים כמו דימוי עצמי, דימוי גוף, איבוד שליטה והתמסרות. לא ליהנות מסקס יכול להיות חסם רציני בדרך לזוגיות, וקודם כל בדרך לזוגיות עם עצמנו. אני מבשרת לה שאני עומדת לשאול שאלות שסביר להניח שיביכו אותה, אבל חשוב שנבין מה המקור לזה. האם זה תמיד היה ככה? האם היא חוותה חלילה תקיפה מינית מתישהו בעברה? האם היא מספקת את עצמה? ואם היא לא אוהבת סקס, אז למה היא עושה זאת בכל זאת?
אני רואה איך היא בולעת רוק. רואה איך מתחת לאיפור המוקפד היא מסמיקה ומאדימה, אולי אפילו מזיעה קלות. דפנה גדלה במשפחה דתית, כפי שסיפרה לי כבר בפגישתנו הראשונה. לא היה מסר ששולל סקס, אבל לא דברו על זה איתה בכלל, היא אומרת. הפעם הראשונה שלה היתה בגיל 25. "בעיקר כי רציתי כבר לגמור עם זה", היא מודה. "יצאתי עם בחור מהלימודים שלחץ אחרי חודשיים שנשכב, והיה פשוט נורא. כאב לי כמו בגיהינום".
מאז זה פחות כואב לה, היא אומרת, אבל אין שם שום הנאה. "מביך אותי להיות עירומה, חשופה. אני מודעת מדי לקפל שבבטן, לצלוליט שבישבן, לא מבינה איך יש כאלה שפשוט מתפשטות להן ככה סתם". לדבריה היא לא חשה צורך לענג את עצמה, ולא מרגישה כל חיבור לעצמה ולאיברי המין שלה. דפנה מדברת ואני מתכווצת. אני שומעת את השפעת התרבות המיזוגינית מדברת מגרונה. זו שממליצה לנו הנשים על תחתונית בריח פרחים כדי להסוות את הריחות הטבעיים של הגוף שלנו. זו שאומרת לנו שאנחנו מקולקלות, מלוכלכות, שההפרשות הטבעיות שלנו כמו גם איבר המין שלנו זה משהו שצריך להסתיר, להתבייש בו, לבשם אותו.
במקרה של דפנה, לא מדובר בניצול מיני מהעבר, דבר שכיח לצערי המוביל נשים לניתוק מהמיניות שלהן (ויכול להתבטא בהימנעות או בעשיית יתר). במקרה שלה אלו התפיסות החברתיות הבעייתיות שמנהלות אותה ומשפיעות על האופן שבו היא תופסת מיניות. אנחנו משוחחות ופתאום שברי מילים שעלו במהלך פרידות שחוותה מבהירים לה את התמונה - "את לא מתמסרת", אמר האחרון. "אני לא מצליח להכיר אותך", אמר זה שלפניו. "חסר לי משהו, מצטער", אמר אחד אחר. תבינו, דפנה מקפידה למצוא גברים איכותיים. אף אחד מהם לא היה 'דוש'. אף אחד לא רצה ממנה רק סקס. אבל כשאין את הדבר הזה שמלכד ומייצר אינטימיות, קשה לבנות קשר, קשה להחזיק באהבה.
לשנות את התפיסה המינית
בואי נשנה את זה, אני מציעה לה. בואי נשנה את התפיסה המינית שלך, את החוויה, את ההנאה. דפנה מביטה בי מהוססת. "אני לא בטוחה שזה אפשרי. אבל אפשר לנסות. אין לי מה להפסיד", היא אומרת. במקביל לפגישות האישיות, דפנה מצטרפת לסדנת נשים העוסקת במיניות. בדרך זו, אנחנו תוקפות את כל החזיתות.
"לא האמנתי מעולם שאשב ואדבר על זה, ועוד עם קבוצת נשים זרות", היא אומרת אחרי המפגש הראשון. לא סתם לחצתי עליה ללכת. בסדנאות קבוצתיות כאלו קורה הקסם שיכול לקחת לו שנים להתהוות בתהליך פרטני - משהו נפתח. עצם השיתוף של נשים אחרות, ההדהוד וההבנה שזה נושא שמעסיק את כולן, מאפשר לנו להיפתח הרבה יותר ולהבין שאיננו לבד עם הבעיה שלנו.
כמובן שבהתחלה היא היתה כמו פרח קיר, בעיקר הקשיבה. לאט-לאט היא התחילה לשתף גם בעצמה. במקביל לזה קרה משהו מדהים - דפנה התחילה להתחבר למיניות שלה, להתיידד איתה. הסכימה להיחשף. לגעת. לפגישתנו האחרונה היא כבר הגיעה מחויכת מאוזן לאוזן. היא הכירה מישהו, הם עוד לא שכבו, אבל היא לא מאמינה שהיא אומרת את זה - בא לה. היא מרגישה את הזרמים בגוף. היא מרגישה תשוקה. לראשונה מאז הכרנו פגשתי דפנה מחויכת. הלוואי שהיא תישאר ככה.
עדי קמחי היא מאמנת אישית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
