העמקת העוני בירושלים: "להשקיע בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים"

ארכיון(צילום: AFP)

"זה לא מפליא שירושלים הידרדרה במדד, מכיוון שרוב האוכלוסייה היא חרדית וערבית, והדבר משפיע על המצב הסוציו-אקונומי של תושביה". ליאור שילת, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, התייחס להעמקת מצב העוני בבירת ישראל. לפי המדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה שפרסמה אתמול (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירושלים הידרדרה לאשכול 2 מתוך 10 לעומת מיקומה באשכול 3 ב-2013. "העיר צריכה להשקיע בתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים", התריע שילת.

לרשימה המלאה - לחצו כאן

המדד, שמדרג 255 רשויות מקומיות לפי חוזקן החברתי-כלכלי, משייך כל אחת מהן לעשרה אשכולות. האשכול הנמוך ביותר הוא 1 והגבוה ביותר 10. חשיבות המדד בכך שהוא מאפשר את חלוקת המשאבים בין הרשויות המקומיות, ומאפיין את הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בכל יישוב.

ירושלים, כאמור, הידרדרה בדירוג. המומחה שילת הסביר בהתייחס לנתונים כי "ערביי ירושלים הם האוכלוסייה הענייה ביותר מבין ערביי ישראל, מערכת החינוך שבה מתחנכים הערבים הירושלמים היא פלסטינית. אחוז תעסוקת נשים ערביות בירושלים הוא הנמוך ביותר בארץ. ירושלים היא הכלכלה השנייה בגודלה בישראל - עיר חזקה עם אוכלוסייה חלשה".

שילת הוסיף כי "פרמטר נוסף שבודקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוגע למספר הנסיעות לחו"ל במשפחה. בפרמטר זה האוכלוסייה הערבית והחרדית מורידות את הציון של העיר בשל מאפיינים אחרים, למשל מגבלות נסיעה לחו"ל על תושבי מזרח ירושלים. בירושלים יש המון ילדים, זה בא לידי ביטוי גם בגודלה של מערכת החינוך בעיר. המדד מחלק את הכנסת ההורים לפי מספר הנפשות בבית, ולכן נתון זה גם בא בעוכרה של העיר".

מהניתוח של שילת עולה כי על מנת להעלות את מעמדה של ירושלים במדד, יש למקד מאמצים באוכלוסיות המוחלשות בעיר: "הממשלה אישרה תוכנית בהיקף של שני מיליארד שקלים לפיתוח כלכלי של מזרח ירושלים, העיר צריכה כאמור להשקיע בבעיה האקוטית בבירה - תעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים".

שוש (60), אם לשלושה, מתגוררת בשכונת פסגת זאב בעיר. "אני מתארת לעצמי שהנתון על ירושלים נובע מכך שבאוכלוסייה החרדית יש משפחות ברוכות ילדים ואין הכנסות, וזה מוריד את מיקום העיר במדד. מצד שני, אני רואה בקניונים ובשווקים הרבה אנשים והרבה כלי רכב, וזה מעיד על עושר. אין ספק שהנתון הנמוך קשור רק לחרדים ולערבים בעיר".

בעיריית ירושלים טענו כי מדד הלמ"ס סובל "מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים". בעירייה ציינו כי עוד כי "בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועלייה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל והייטק בפרט".

עוד טענו בעירייה כי "בשנים האחרונות נבלמה נטישת המשפחות הצעירות, חל גידול במגזר הציוני לצד שאר המגזרים, מהפכת החינוך הובילה להישגים ברמה הלאומית, תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים ובימים אלו מוקם רובע העסקים שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה".

גם בירוחם מסתכלים על הדירוג מלמטה. למרות הקמת עיר הבה"דים, שהייתה אמורה למשוך תושבים וחברות, הידרדר היישוב מהדרום בדירוג הלמ"ס מאשכול 4 ב-2013 לאשכול 3. "20 שנה אני חיה פה, והכל נשאר אותו דבר", הלינה תושבת ירוחם נועה פינטו (28). "אנחנו מסתכלים איך דימונה התפתחה, יש שם גם תחבורה ציבורית, ופה אין את הדברים האלה".

פינטו אמרה עוד כי "זה לא משנה מי יהיה פה ראש מועצה, אף אחד לא עושה כלום. התפקיד שלהם זה לשנות את פני היישוב, וזה לא קורה. אין פה מוקד רפואה לילי, אין רופא שיקבל אותך אחרי השעה 13:00בצהריים. חשוב לציין שגם אין פה עבודה. הדבר היחיד שמחזיק אותי ואת בעלי זה הדירה שקנינו כאן".

איציק חיון (29), שאף הוא מתגורר בירוחם, הופתע מהירידה בדירוג: "ירוחם הייתה צריכה לעלות. העיר התפתחה והשתנו בה הרבה דברים. יש הגירה חיובית ומשפרים בה הרבה דברים". גם שגיא סומר (39), שעבר לפני שלוש שנים מראשון לציון לירוחם, לא מבין את הידרדרות הרשות. "עסקים כאן נפתחים, המקום מביא אנשים חדשים, זה מקום קטן והוא לא צריך לתת עבודה לכולם".

"עובדת מחוץ לירוחם כי אין פה עבודה" 

את זעקת הצעירים ביישוב השמיעה דניאל (23). לדבריה, "במועצה לא עושים מספיק. לפני שנה החל שיפוץ של הכביש הראשי בשלושה שלבים, והיום אנחנו עוד בשלב הראשון. אני עובדת מחוץ לירוחם כי אין פה עבודה. לתפוס אוטובוס בזמן זה אתגר. אם אין קשרים עם המועצה - אין לך מה לעשות פה".

חיילת שמשרתת בעיר הבה"דים ומתגוררת בירוחם אמרה: "יש באזור השירות שלי 10,000 איש ויש שם שירותי רפואה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. בירוחם יש קצת יותר מ-10,000 איש, ואין שירותים רפואה ראויים". טל אוחנה, שנבחרה זה מכבר לתפקיד ראש המועצה, אמרה כי היא לומדת את הנתונים.

בצד השני של הדירוג נרשמו כמה הפתעות ועליות לאשכולות גבוהים יותר. כך למשל בית שאן, שטיפסה מאשכול 4 ב-2013 לאשכול 5. ראש העיר היוצא, רפי בן שטרית, אמר כי השינוי הוא תוצאה של "עבודה קשה ומפרכת שלנו בשנים האחרונות בכל התחומים".

המדד משקף למעשה תמונת מצב, שלפיה בבית שאן חל שיפור ברמת ההכנסה ומצבה הכלכלי של העירייה השתפר פלאים הודות להצלחת תוכנית ההבראה. במקביל קיימת צמיחה דמוגרפית מתונה - קליטת אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית וחברתית. מערכת החינוך בעיר רושמת הישגים נפלאים בקנה מידה ארצי.

לדברי בן שטרית, "מחד, זוהי בשורה גדולה לעיר שנמצאת בתנופת פיתוח וצמיחה בשנים האחרונות, מאידך זינוק במדד הסוציו-אקונומי מעיד כי העירייה צפויה לקשיים מאחר שתידרש להקצות משאבים גדולים יותר בחינוך וברווחה עקב צמצום השתתפות הממשלה בפרויקטים. הלוואי ונגיע ליום שבית שאן לא תזדקק לסיוע ממשלתי, ותוכל באמצעות מנועים כלכליים להמשיך ולהמריא".

גם קריית ארבע התחזקה. לפי המדד, ההתנחלות הסמוכה לחברון עלתה בדירוג מאשכול 2 ב-2013 לאשכול 3. אלון יוניאן, מנכ"ל החברה הכלכלית שהוביל כמה פרויקטים בשנים האחרונות, הסביר את השינוי. לדבריו, "קריית ארבע עדיין ממוקמת יחסית נמוך בדירוג, אבל יש מגמת שיפור. באחרונה הושקעו כאן 10 מיליון שקלים באזור תעשייה חדש שצפוי להיבנות. מדובר על כ-100 דונמים של מסחר ותעשייה".

יוניאן ציין עוד כי "זה יהיה למעשה אזור התעשייה השלישי שמוקם בקריית ארבע. בנוסף הצליחה המועצה לגייס כ-75 מיליון שקלים לפיתוח תשתיות, לנוער ולדיגיטציה. גם הבנייה החדשה מושכת לכאן זוגות צעירים שצפויים להרים את המצב. הקרייה נמצאת במגמת שיפור אחרי תקופה ארוכה שדברים היו תקועים, רק צריך להמשיך בעניין".

בנוגע לסוגיות התקציביות, הסבירו גורמים במועצה כי הממשלה מסייעת לקריית ארבע, וכי בשנים האחרונות הובילו מאבקים בנושא לשיפור ניכר. "הקרדיט מגיע לראש המועצה הקודם (מלאכי לוינגר) אמר ראש המועצה הנבחר אליהו ליבמן. "בין היתר הגיעו לכאן לא מעט עולים חדשים שעדיין לא התייצבו כלכלית. הצליחו להביא לקריית ארבע תקציבים מספקים".

ליבמן אמר עוד כי "אני פוגש מנכ"לי משרדים שהם מאוד מקצועיים ולא מחלקים כספים לפי מקורבים אלא לפי עין מקצועית, וזה שינוי שחל בשנים האחרונות ואני מברך על כך. אנחנו מתמודדים עם שלל אתגרים. אני צופה שבחמש השנים הבאות אנחנו נוסיף ונעלה בדירוג ונגיע לאזור אשכולות 5-4, זה דבר חשוב".