כישלון הפיוס הפנים פלסטיני עשוי להגיע לפתחה של ישראל
סבב השיחות בין חמאס לפתח בקהיר נקלע למבוי סתום. בחמאס דרשו להקים ממשלת אחדות חדשה ולהסיר את הסנקציות. בפתח נפגעו מהעברת הכספים לרצועה ואיימו בהחרפת הסנקציות. אם הרצועה תקרוס - האש תופנה לישראל / פרשנות
ראשונה הגיעה משלחת חמאס מרצועת עזה ומחו"ל ובראשה סגן מנהיג הארגון סאלח אל-עארורי - האיש וחמשת מיליוני הדולרים שמונחים על ראשו.
נראה שבמצרים פחות התרגשו מהחלטת מחלקת המדינה האמריקנית להכניס את אל-עארורי לרשימת הטרוריסטים המבוקשים ביותר מצד אחד, ומנגד פחות הטריד את ארה"ב שבת בריתה מזמינה באופן רשמי את האדם שנמצא ברשימה אחת עם בכירים בחיזבאללה. אבל זה כבר סיפור אחר.
התוצאה של סבב הפגישות עם משלחת חמאס הייתה צפויה למדי. בחמאס היתנו כל התקדמות של יישום הפיוס בהסרת הסנקציות של הרשות הפלסטינית על רצועת עזה וחזרה ליישום הסכם הפיוס משנת 2011. בנוסף דרש חמאס הקמת ממשלת אחדות לאומית חדשה שתורכב מנציגים של כלל הפלגים.
משלחת חמאס השאירה את תנאיה על השולחן, עזבה את קהיר ובמקומה הגיעה משלחת פתח בראשות חברי הנהגת הארגון עזאם אל-אחמד וחוסיין א-שייח, יחד עם ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פרג'.
חברי המשלחת שמעו את הדרישות, ולא נענו אפילו לאחת מהן. בפתח דרשו את יישום הסכם הפיוס מ-2017 וחזרה לפעילות מלאה של הממשלה הפלסטינית ברצועה, לפני שדורשים להחליף אותה. הדרישה להסרת הסנקציות מעל רצועת עזה אפילו לא זכתה לתגובה או להתייחסות.
המשלחת שבה לרמאללה לעדכן את אבו מאזן בתוצאות, וזמן קצר אחר כך הונחת אל-אחמד באולפנים והודיע שתתכנס ועדה שתבחן צעדים שמטרתם למוטט את שלטון חמאס ברצועה מבלי לפגוע בתושבים. במילים אחרות, אל-אחמד הבהיר שאבו מאזן שוקל ברצינות להחריף את הסנקציות על הרצועה.
רצף האירועים האחרונים פוגש את ההנהגה הפלסטינית כשהיא כועסת, מתוסכלת ומרגישה מבודדת, אחרי שחמאס הוכיח שהוא יכול להשיג משכורות לפקדיו ולטובת תוספת שעות חשמל ברצועה מבלי שזה יעבור דרך הרשות הפלסטינית או בהסכמתה.
למעשה, חמאס קיבל גושפנקא חיצונית וחשובה מקטאר ליכולתו לשלוט על עזה בעצמו ללא תיווך פיננסי של הרשות הפלסטינית. מעטים הדברים שמוציאים מהדעת את אבו מאזן ואנשיו יותר מצעדים שמאותתים על עצמאות ריבונית של הרצועה, כלומר שתי מדינות לעם אחד – מדינת עזה ומדינת רמאללה.
כישלון השיחות וישראל
הרשות הפלסטינית מעבירה לרצועת עזה בכל חודש סכום כולל של 96 מיליון דולרים. המענק הקטארי החודשי עומד על 25 מיליון דולרים, כרבע מהסכום. הסיוע הזה, שמתוכנן להימשך חצי שנה בלבד, יחוויר אם אבו מאזן יסגור את הברז הפיננסי לעזה.
האיום של אל-אחמד, אם כן, מוחשי. ברצותה, הרשות הפלסטינית יכולה להביא לקריסה מוחלטת של רצועת עזה. אלא שעוד לפני שזה יקרה – חמאס ידאג בלית ברירה להפנות את האש לכיוונה של ישראל.
כבר כמעט חודש שחמאס דואג לשקט על הגדר. אין כמעט עימותים אלימים על הגדר, אין בלוני תבערה, אין צמיגים בוערים ואין הרוגים פלסטינים בהפגנות. הכל תוצאה של הבטחה לשקט זמני שניתנה לבכירי המודיעין המצרי, כדי לבסס הבנות רגיעה והקלות על הרצועה. השקט בינתיים נשמר אבל ההקלות בעיני חמאס הן בבחינת מעט מדי ולא עומדות בציפיות.
ניצנים לחוסר שביעות הרצון נשמעו כבר אתמול על ידי אחד מראשי הוועד המארגן של צעדות השיבה, שהזהיר כי אם ישראל תמשיך לעכב את יישום הבנות הרגיעה – בעזה ישקלו מחדש את השימוש באמצעים אלימים בקמפיין.
במקרה כזה לא ברור אם ההנהגה בישראל תוכל להמשיך לאפשר לקטאר להכניס את המיליונים לעזה, גם בשל ביקורת ציבורית ישראלית, ומשם הדרך להידרדרות צבאית אלימה נוספת תתקצר פלאים.
לפנייה לכתב/ת 
