סורק לב

"הלב הוא איבר שלא מחדש את עצמו, כך שאם אחד החלקים בו ניזוק יש צורך בהתערבות חיצונית לצורך תיקונו או החלפתו", אומר פרופסור מיכאל גליקסון, מנהל מרכז הלב המשולב במרכז הרפואי שערי צדק, הוא מפרט: "הלב הוא בעצם שריר שאחראי על דחיסת הדם והעברתו באופן תקין לכל חלקי הגוף. בלב יש ארבעה מסתמים שתפקידם למנוע דליפה של דם מחלק אחד של הלב לחלק אחר, אבל כאשר אחד המסתמים מתקלקל, יכולה להיווצר היצרות או דליפה של דם. אדם הסובל מבעיה במסתם, יחוש כאבים בחזה, קשיי נשימה ולא יוכל לתפקד כתמול שלשום. בחלק מהמקרים ניתן לטפל באמצעות תרופות בלבד, אולם באחרים יש צורך בהתערבות מסיבית יותר".

CT FORCE - הדור הבא של אמצעי דימות(צילום: דוברות שערי צדק)

מהו הטיפול במקרה כזה?

"אם בעבר הטיפול השכיח היה ניתוח, במהלכו הוחלף המסתם המקולקל במסתם מלאכותי: מכני, ביולוגי ולעיתים נדירות שימוש גם במסתם של אדם שנפטר, כיום ההליך המקובל הוא בעיקר החדרת מסתם חדש באמצעות צנתור בלבד". פרופסור גליקסון מסכם: "הליך הצנתור חוסך למטופל את הצורך בניתוח, ומטבעו הוא פשוט יותר, וההחלמה ממנו בדרך כלל קלה ומהירה בהשוואה לאפשרות האחרת".

עם זאת, נראה כי גם חלק מהשימוש בהליך הצנתור יהפוך להיות בקרוב פאסה, זאת מאחר כי בעיני רבים ה־CT של הלב, מהווה את הכלי היעיל ביותר לבדיקת עורקי הלב ללא צנתור(!). זה מתאפשר הודות למכשיר ה־FORCE - ה"מרצדס" של מכשירי ה־CT שנרכש לאחרונה במכון הדימות בשערי צדק, והוא משלב את המיטב מכל התכונות האלה.

ד"ר אריק וולק (צילום: דוברות שערי צדק)

מכשיר ה־FORCE החדשני, מאפשר אבחון מדויק ומהיר יותר של בעיות לבביות ובכמות מזערית של חומר ניגודי וקרינה.

דימות לב - תחום מאתגר במיוחד לעוסקים בתחום, שכן מדובר בדימות של איבר אשר אינו מפסיק להתרחב ולהתכווץ. מכשיר ה־FORCE שנכנס לשימוש במרכז הרפואי שערי צדק, לראשונה בישראל, מבשר את הדור הבא של אמצעי דימות, המשלבים דיוק רב עם קרינה מזערית. מדובר בכלי המתקדם ביותר לאבחון בעיות לבביות, והוא מתווסף למגוון טכנולוגיות פורצות דרך שמוביל מרכז הלב המשולב בבית החולים. יחידת דימות לב בשערי צדק, נחשבת למתקדמות בעולם והיא מנוהלת על־ידי ד"ר אריק וולק, מומחה לקרדיולוגיה ודימות לב. ביחידה זו מבוצע מגוון רחב של בדיקות לב חדשניות ב־CT ו־MRI.

אבל הצורך בהכנסת מכשיר חדשני ומשוכלל ליחידה, נולד לאחר שהתברר כי בדיקת ה־CT שהייתה נהוגה בעבר, הייתה מוגבלת ונתונה לטעויות מרובות. הבדיקה השתכללה מאוד מאז, והיום היא מאפשרת סריקות מדויקות ומהירות, תוך שימוש בכמות מזערית של חומר ניגוד וקרינה.

פרופ' מיכאל גליקסון (צילום: דוברות שערי צדק)

אם בעבר עמדו מכשולים רבים בפני בדיקת ה־CT של הלב, כמו: גיל הנבדק, משקעי סידן, תומכנים בעורקי הלב ועוד - היום הם אינם קיימים יותר, מאחר ומכשיר ה־FORCE משלב בתוכו את המיטב מכל התכונות האלה.

סורק ה־CT המתקדם לבדיקה של הלב, שונה לאין שיעור מהדורות של המכשירים הקודמים. השינוי הזה לדברי מפתחיו, אינו מתבטא רק בממד אחד של הטכנולוגיה, אלא בשורה של חידושים ופיתוחים טכנולוגיים, המאפשרים התמודדות עם סריקת הלב המאתגרת. כל אחד מהפיתוחים האלה לכשעצמו, והשילוב שלהם יחד - מאפשר סריקות מהירות באיכות מעולה, כך גם כמות חומר ניגודי מזערית ורמת קרינה נמוכה ביותר.

מוקד הקרן בסורק המתקדם, מדויק יותר מהדורות הקודמים באופן משמעותי. כמו כן, היחסים בין המתח והזרם, הם מגוונים הרבה יותר.

המשמעות של התכונות האלה, היא התאמה אופטימלית של רמת הקרינה וכפועל יוצא מכך, הפחתה משמעותית בחשיפה לקרינה המייננת וכמות החומר הניגודי אשר מוזרק לחולה.

ד"ר אריק וולק מנהל יחידת הדימות במרכז הרפואי שערי צדק מסביר לנו, כי "באופן דומה לתמונות דיגיטליות, ככל שרמת ההפרדה בגלאים היא טובה יותר כך רמת הדיוק בתמונה (כלומר הרזולוציה המרחבית) תהיה גבוהה יותר".

וזאת מדוע? 

"מאחר ובסורק ה־CT המתקדם יש רמת הפרדה גבוהה (פחות ממילימטר) אשר מאפשרת זיהוי של פתולוגיות באופן מדויק כבר בשלבים הראשוניים. מאפיין זה מאפשר להתגבר על הקושי שהיה בעבר בפענוח של היצרויות, בהסתיידויות או בתומכנים אשר עשויים מסגסוגת ומותקנים בתוך עורקי הלב".

אלו עוד יתרונות יש לסורק ה־CT המתקדם?

"סורק ה־CT החדיש, מאפשר גם סריקה מהירה של האובייקט אשר נסרק. כלומר, כאשר אנחנו סורקים איבריים נייחים כמו: מוח, כבד או גפיים - אין משמעות למהירות של הסריקה. לעומת זאת, כאשר יש צורך לסרוק איבר שנע כל הזמן - כמו הלב יש חשיבות רבה לעיתוי ומהירות הסריקה".

מה היא המהירות של הסורק המתקדם שרכשתם?

"מהירות הסריקה של הסורק המודרני היא עצומה וניתן היום לסרוק את הלב בכ־60 מילישניות, כלומר: פחות מעשירית השנייה. תכונה זו מאפשרת הפחתה משמעותית בזמן עצירת הנשימה אשר המטופל צריך לעמוד בה במהלך הבדיקה, בהפחתה משמעותית ברמת הקרינה ובכמות החומר הניגודי המוזרק".

ד"ר אריק וולק מוסיף ומסביר, כי מבחינה קלינית, בסורק ה־FORCE המשמש את מכון הדימות בשערי צדק, "נמצא כי רמות הקרינה במרבית הבדיקות הן נמוכות ב־75% ו־90% בהשוואה לצנתור, או מיפוי ממוצע, בהתאמה".

לדבריו, "בחלק ניכר מהבדיקות נמצא כי רמת הקרינה נמוכה במיוחד והיא שוות ערך לכ־3 עד 5 צילומי חזה פשוטים. ירידה משמעותית נוספת בכ־50% נמדדה גם בכמויות החומר הניגודי על בסיס יוד שאנו מזריקים למטופל".

שימו לב ללב - 7 הכללים של פרופסור גליקסון שישמרו לכם על הלב 

1. הימנעו מעישון

2. שמרו על לחץ דם תקין

3. הקפידו על ערכי סוכר הדם בתחום התקין

4. שמרו על תזונה מאוזנת ללא עודפי סוכר ושומנים

5. הקפידו על משקל גוף אידיאלי המתאים למבנה הגוף

6. בצעו פעילות גופנית מדי שבוע למשך 051 דקות (שעתיים וחצי במצטבר)

7. שמרו על ערכי כולסטרול תקינים