היי-טק בעוספיא, חוסן בבית-שאן

בשיתוף קרן מנדל

החלום של פרופ' דויד דרי הוא שמשכן הקבע של בית הספר למנהיגות של מנדל ייבנה ליד נצרת. "זה יהיה כמו פרינסטון לניו־ג’רזי", הוא קובע בחיוך – ועל סמך הרקורד שלו ברור למדי שמדובר בחיוך ניצחון מלא ביטחון.

גילה רון סעדה ורואן כעביה, עמיתות במרכז מנדל למנהיגות בצפון(צילום: רויטל יהלום)

כשהוא נכנס לפני כשנתיים בפעם הראשונה למשרדי מרכז מנדל למנהיגות בצפון, אז ביקנעם, הרגיש ש"זה לא זה". בניין משרדים מנוכר וחסר ייחוד, בלי ספרייה, בלי קפטריה. ההפך מבית־ספר, ההפך ממוסד אקדמי. אבל אלו עוד היו הבעיות הקטנות. הבעיה הגדולה הייתה השאלה: מה מנדל צריכים בכלל לעשות בצפון? סניף בפריפריה? הרי זה מנוגד לתפיסתם שלפיה התייחסות לפריפריה ככזו מולידה מציאות של פריפריה, פערים ובעיות.

כתבות נוספות במתחם מנהיגות, חינוך וחברה : 

אנשי הנגב לוקחים אחריות

"זיהיתי ארבעה מאפיינים חשובים לאזור הצפון", הוא נזכר. "מצב סוציו־אקונומי נמוך, רשויות שמנוהלות לרוב בצורה לא מקצועית, מחסור בהון חברתי (ולכן גם יחסי הדדיות, סולידריות ואמון לא מפותחים), ותרבות עוני שמלווה בציפיות נמוכות. לזה אפשר להוסיף גם מאפיין חמישי – פערים גדולים מאוד בין היישובים החדשים, כמו כפר ורדים, לכל השאר. ומכיוון שכל הפעילות של מנדל היא עבודה עם אנשים – הבנתי שאנחנו בבעיה, אין עם מי לעבוד".

פרופ' דויד דרי(צילום: יריב ויינברג)

אז מה ניתן לעשות?

"התשובה שנתתי, ושממנה נגזרה הפעילות, היא: לייצר מנהיגות, שדרך דוגמה אישית תייצר אחריות וציפיות בקהילה. מנהיגות היא מנהיגות היא מנהיגות. היא לא מסתפקת במה שיש, אלא פועלת כדי לשנות. אין דבר כזה מנהיגות אזורית או מקומית, ולא משנה באיזה תחום היא עוסקת. אני לא מכיר בהבחנה בין מרכז לפריפריה. לכן, הדרך לעזור לפריפריה היא קודם כל להוציא ממנה את התפיסה העצמית של פריפריה – באמצעות הבאת המרכז לפריפריה. לכן פתחנו תוכנית לימודים מלאה, עם מלגות, כמו בירושלים.

"אחד המאפיינים הבולטים של הרכב האוכלוסייה בצפון הוא האחוז הגבוה של ערבים, שמהווים מעט יותר ממחצית התושבים בגליל. בנוסף, חלקם של היישובים הערביים בקרב היישובים שהפרופיל הסוציו־אקונומי שלהם נמוך, גדול מאוד. במרכז מנדל למנהיגות בצפון, כמו במוסדות אחרים, היה מקובל לעודד השתתפות ערבים, בין שעל ידי פקטור מעודד ובין שבאמצעים אחרים. במנדל העידוד נעשה באמצעות תוכניות ייעודיות ליישובים, כמו לשפרעם למשל. פרופ’ דרי ביטל את התוכניות הייעודיות מיד עם כניסתו לתפקיד. “אני לא עושה הנחות לאף אחד”, הוא אומר. “אצלנו אין פקטור או הנחות בקבלה, לאף אחד. אבל בתהליך הלמידה עצמו יש בהחלט סיוע".

יהודים וערבים לומדים ביחד?

"בהחלט. הזהירו אותי עם כניסתי לתפקיד שזה יביא לפיצוץ, וששום דבר לא יעבוד. זימנתי עשרה בוגרים של בית הספר למנהיגות חינוכית מהצפון, ערבים ויהודים, והתייעצתי איתם אם לייצר קבוצות מעורבות. הרוב הגדול אמרו – בשום אופן לא. אסור לערב. כל אירוע יוביל לפיצוץ ואי־אפשר יהיה להתרכז בלימוד. אבל התעקשתי. כי אם יש סיכוי לחיים פוריים בצפון, זה רק אם יהודים וערבים יכירו אחד את השני, ישתפו פעולה ויחיו ביחד".

יעל בן מויאל ונאדיה קתאנה, עמיתות במרכז מנדל למנהיגות בצפון (צילום: יריב ויינברג)

אופטימיות ורצון ללמוד

והמסגרת האופטימית הזו תמיד נשמרת?

"אנחנו משתמשים במתח ובמציאות על מנת ליצור דיון ובוחרים אנשים שמראש מעוניינים בקשר אחד עם השני ושמה שמאחד אותם זו האופטימיות והרצון ללמוד אחד מהשני ולשתף פעולה".

אחד התרגילים בסדנה הוא צפייה ביחד בסרטים בעלי תכנים שעוסקים במנהיגות, כמו “ארין ברוקוביץ’”, או "האיש המסוכן ביותר באמריקה", על חושף מסמכי הפנטגון דניאל אלסברג. דרי מתמוגג משמחה כשהוא מספר כיצד משתתפים בסדנה נפגשו מיוזמתם לצפייה משותפת – דתי מבית־שאן ביחד עם דרוזית וחילוני מחיפה. הפלת המחיצות, זה הבסיס לבניית נקודת מבט משותפת.

הוא מספר על משתתפת מעוספיא, דרוזית דתייה, שמוצאת במנדל סביבה תומכת שמחזקת את הניסיון שלה לשנות את המציאות בסביבתה הקרובה ולייצר מקומות עבודה בהיי־טק דווקא לאוכלוסייה הכי מאותגרת – נשים דרוזיות דתיות, תוך ניסיון לעקוף את כל האיסורים מבלי להתעמת עם מגבלות הדת. "הדבר המרגש ביותר הוא לראות דווקא ערבים ודרוזים, שבאים מרקע מסורתי, ומעזים לחלום ולפנטז ולהגשים – מבלי לבעוט במסורת".

במרכז מנדל למנהיגות בצפון, שכיום שוכן בתוך מכללת אורנים בטבעון, יתקבצו בתחילת שנת הלימודים הבאה 20 נבחרים. כל אחד מהם יקבל מלגת לימודים שתאפשר לו להתפנות לשנת לימודים מלאה. כשהוא יסיים אותה ויחזור "לחיים האמיתיים", הוא ישוב עם כלים שמאפשרים לו לממש את חלומותיו, וכן, גם עם לא מעט קשרים שנוצרים בשל ההשתייכות לקבוצה הזו של מאות בוגרי מנדל, שנמצאים בצמתים רבים וחשובים במדינה.

עמיתי תוכנית מנדל למנהיגות חברתית בפעילות(צילום: רויטל יהלום)

"מגשימים את החלום"

"בשפרעם נמצא בעוד כמה שנים ענף תיירות פורח”, אומר דרי. “זאת עיר יפה, במיקום מעולה ועם הרכב אוכלוסייה מגוון שיש לה המון להציע. ובזכות בוגרת שלנו, שהפרויקט שלה הוא פיתוח חיי תרבות ויצירה בעיר שלה, תהפוך שפרעם למוקד תיירותי מרכזי, כולל פארקים שיפותחו שם, שהם פרויקט של בוגר אחר שלנו. בוגר אחר שלנו יצר תוכנית לפיתוח והעמקת התודעה לבנק הדגימות של מח עצם ולהורדת הבורות בנושא, ובוגר אחר עבר מהשומרון לנהל בית־ספר בבית־שאן, והוא בונה שם דגם חדש של בית־ספר קהילתי ששובר את ההבחנה בין חינוך פורמלי ובלתי־פורמלי. וישנם גם פרויקטים משותפים, כחלק מהתרגילים הפנימיים שלנו: ארבעה בוגרים לקחו על עצמם פרויקט לבדיקת מוכנות בית־שאן למקרה של רעידת אדמה, וקבוצה אחרת שלנו התבקשה על ידי ח”כ מוטי יוגב, יו”ר תת־הוועדה לנושא שירותי הבריאות בצפון, לסייע בבדיקת המצב – ויצרו נוסחה שתאפשר למאות אלפי ישראלים לקבל בריאות טובה יותר. אנחנו מזהים את התלמידים שלנו שיש להם פוטנציאל, ומסייעים להם להגשים את החלום".

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

 בשיתוף קרן מנדל