"עסק נגיש הוא עסק רווחי יותר"
בישראל, למרות החוק, רוב בתי העסק אינם מונגשים לבעלי המוגבלויות. בעמותת נגישות ישראל מסבירים למה כדאי להנגיש את העסק מבחינה כלכלית
בשיתוף בנק הפועלים
"כ-50 מהעסקים הקטנים טעוני הרישוי בישראל - כגון מסעדות, בתי קפה ואולמות אירועים - אינם נגישים לבעלי מוגבלויות. בעסקים שאינם טעוני רישוי המצב עגום עוד יותר וכ-90% מהם אינם נגישים לבעלי המוגבלויות", כך אומר יובל וגנר, נשיא ומייסד עמותת נגישות ישראל לרגל היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות שחל היום (ב').
לדברי וגנר, "על פי נתוני הלמ"ס כ-18% מהאוכלוסייה בישראל מוגדרת כבעלת מוגבלויות שונות ואם מוסיפים לנתון זה גם את הקשישים (כ-11% מהאוכלוסייה), שהופכים עם השנים לבעלי מוגבלויות כאלה ואחרות, הרי שמדובר על פלח צרכני המונה כמעט 30% מתושבי המדינה".
וגנר אומר בכאב כי "בעלי עסקים רבים אינם מבינים כי מבחינה צרכנית אין הבדל בין אדם עם מוגבלות לאדם בריא, שהרי גם אדם עם מוגבלות צריך ללכת לבית הקפה, למסעדה או לחנות הבגדים ולכן עסק נגיש משמעותו - עסק שפותח את עצמו לקהל גדול ורחב יותר ובכך הופך לרווחי יותר".
איך להפוך עסק לנגיש?
היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים עם מוגבלות ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם. ההכרה בזכויותיהם של בעלי המוגבלויות כוננה רשמית באו"ם בסוף שנות ה-70' וקיבלה תאוצה משמעותית כאשר הכריז הארגון על השנים 1983 עד 1992 בשם "עשור הנכים". עם סיומו של עשור זה, נקבע כאמור ה-3 בדצמבר כיום השנתי לנושא חברתי חשוב זה.
"במדינת ישראל יש חקיקה שמחייבת כל מקום שנותן שירות, בטח כשמדובר בעסקים, להיות נגישים ויש מספר דרכים להפוך כל עסק לנגיש", מסביר וגנר. "אם ניקח לדוגמה עסקים קטנים שהם עסקי רחוב, שמקבלים קהל, הרי שעליהם לדאוג לכך שתהיה אפשרות להיכנס לעסק ללא מדרגות וכמו כן שרוחב הדלת יהיה מספיק רחב לכניסת כיסא גלגלים. גם בתוך העסק צריך שהמעברים יהיו רחבים מספיק למעבר של כיסאות גלגלים ושדלפק הקופה יהיה בגובה מונמך. עבור כבדי שמיעה יש להתקין עמדות עם לולאות השראה, שבאמצעותה הם יוכלו לתקשר בקלות עם המוכרים או נותני השירות. בעסקים גדולים יחסית יש להתקין כמובן שירותי נכים".
וגנר מציין עוד כי "מעבר לנגישות הפיזית בבית העסק, נדרשת היום גם נגישות לאתר האינטרנט של החברה, כי ברבים מהאתרים אפשר לקבל שירות או לבצע קנייה און ליין ויש לבצע את ההתאמות הנדרשות עבור כבדי ראייה, אנשים עם מוגבלות בידיים או אנשים בעלי ליקויים קוגניטיביים שאינם מסוגלים לקרוא ממסך המחשב".
- מדובר על הוצאות לא מועטות עבור עסקים קטנים, הדרישה הזו ריאלית לדעתך?
"החוק באמת התייחס לכך והעניק פטורים שונים לעסקים קטנים, אבל אני חייב לציין שדווקא בהקשר של עסקים כמו בתי קפה או מסעדות, הם צריכים לזכור שאותו אדם עם המוגבלות לא מגיע אליהם לבד. הוא מגיע אליהם עם בני משפחה או עם חברים וכך הפוטנציאל הרווחי כאן הוא הרבה יותר גדול עבורם. אחד העסקים שלקח את הנושא צעד אחד קדימה וראוי על כך לשבח הוא בנק הפועלים, שמציע כיום לבעלי עסקים קטנים הלוואה מאוד נוחה לצורך הנגשת העסק שלהם. אני מקווה שעוד גופים גדולים יצעדו בדרך הזו".
מי שאמונה בבנק הפועלים על נושא הנגישות היא מריאנה מועלם, רכזת הנגישות של הבנק והיא מסבירה כי חוק הנגישות בישראל ייחודי בכך שבשונה מחוקים דומים בעולם, אצלנו מדובר גם על חובת ההנגשה לבעלי מוגבלות זמנית. "החובה הקבועה בחוק להנגשת העסקים חלה גם על מקרים שבהם מגיע לבית העסק אדם ששבר את הרגל לדוגמה והוא מסתייע בקביים למשך תקופה זמנית", היא אומרת, " זהו משהו ייחודי מאוד לחקיקה הישראלית".
- מה עסקים לא מבינים בקשר לנגישות?
"שאם הם לא ינגישו את העסקים שלהם הם יפסידו פלח של קרוב ל-20 אחוז מהאוכלוסייה וזאת מבלי שהכנסתי לנתון הזה את בני המשפחה והחברים שמלווים אותם, כך שעסק נגיש הוא עסק שתורם לרווחיות שלו. יתירה מכך, אם אני כבעלת עסק דאגתי למעלית עבור אדם עם כיסא גלגלים, אז הדבר יביא אליי גם אימא עם עגלת תינוק, שהייתה נמנעת להיכנס לעסק, כלומר מדובר על מעגלים מתרחבים".
מועלם מסבירה כי ההנגשה צריכה להתחיל בראש ובראשונה בשירות שיוויוני ומכבד. "ההגעה הפיזית אל החנות וההנגשה פיזית בהחלט חשובים, אבל היסוד להנגשה הוא פנייה ויחס מכבדים וכך למשל צריך לפנות ללקוח עם המוגבלות בכבוד ולפנות אליו ישירות ולא למלווה שלו ואם רוצים להגיש לו עזרה - לא לעשות זאת ללא רשותו, אלא לשאול אותו בצורה ממוקדת איזו עזרה הוא רוצה".
לדבריה, "זה גם ממשיך בהבנה של צרכי האוכלוסייה הזו. אם למשל העסק שלי כולל שירות טלפוני, אז צריך להבין שאדם כבד שמיעה לא יכול לקבל ממני את השירות בצורה הזו ויש לבצע התאמה. לחילופין אם המוצר שלי מבוסס ראייה, אני צריכה להבין איך אני מנגישה אותו לכבדי הראייה. אם מדובר באנשים עם מוגבלויות נפשיות או קוגניטיביות, אז צריך לגשר עבורם את הפערים הללו בשירות ובמכירה".
מועלם מציינת עוד כי אחד הדברים המשמעותיים ביותר בכל הקשור להנגשת עסקים הוא הדרכת העובדים. "העובדים צריכים לדעת איך נותנים שירות נגיש כי בסופו של דבר הם באים במגע עם הלקוח ואם למשל מלצר בבית קפה לא יידע לתת לאדם לעיוור תפריט בכתב ברייל, למרות שהוא כן קיים באותו מקום, אז לא הועלנו בכלום", היא מפרטת.
- מהם הפטורים הקיימים בחוק להנגשת עסקים?
"ישנם פטורי נגישות לעסקים קטנים שיוכיחו שמדובר על נטל כלכלי כבד מדי או למשל פטור הנדסי, כמו במקרה של בניין לשימור שבו אי אפשר להתקין מעלית, אבל צריך במקרה זה למצוא פיתרון חלופי. כמו כן לא יבקשו מבעל עסק לשנות את כל מהות העסק שלו לצורך ההנגשה, כך שאם מדובר למשל בבר אפלולי אז לא יבקשו ממנו להתקין תאורה חזקה יותר, אבל עדיין הבר יצטרך להיות מונגש מבחינת הכניסה והמעבר במקום".
- כיצד מוביל בנק הפועלים את נושא הנגישות בעסקים?
"כרכזת הנגישות של הבנק אני אחראית על נגישות הסניפים, אתר האינטרנט, הדרכות עובדים, כנסים, הנגשת מוצרים חדשים בבנק ועוד. מעבר לעבודתנו הפנימית יזמנו מספר מהלכים במטרה לעזור ללקוחות העסקיים שלנו להנגיש את בתי העסק שלהם. בין השאר, יש לנו הלוואת נגישות לעסקים בתנאים מועדפים והפקנו מספר סרטוני הדרכה להנגשת עסקים כמו חנויות ומסעדות. כהחלטה אסטרטגית החלטנו לבצע בשנה הבאה יותר פעולות הקשורות לנגישות והעלאת המודעות לנושא מתוך רצון להיות המובילים בנושא ולהשפיע החוצה על כלל הסביבה העסקית".
בשיתוף בנק הפועלים
לפנייה לכתב/ת 
