נשיא ירוק מול האפודים הצהובים
האם מנהיג יכול להיאבק בהתחממות הגלובלית מבלי לפגוע בכיסם של האזרחים? עם השאלה הזאת מתמודד עמנואל מקרון, שהחלטתו להעלות את המס על הדלק הובילה למחאה נגדו ומהומות בפריז. מקרון מסרב להתקפל
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בפריז פרצו אתמול העימותים האלימים ביותר בעיר
בשנים האחרונות, בשבוע שלישי של הפגנות נגד השלטון. אחת הסיבות המרכזיות למחאת "האפודים הצהובים" היא העלייה במסים על הדלק, עלייה שלפי מקרון הכרחית למאבק בהתחממות הגלובלית. העלייה מצטרפת לתסכול מיוקר המחייה ומהמסים הגבוהים – ומההנחות של מקרון לעשירים. מעמדו של מקרון ממשיך לדעוך - שיעור התמיכה בו הוא כ-20% בלבד. חלק מהמפגינים בסוף השבוע קראו לו להתפטר. 133 נפצעו בעימותים עם השוטרים, יותר מ-400 נעצרו.
מקרון החליט להעלות ב-1 בינואר את המס על הדלק, כדי לעודד את הנהגים לשמור על הסביבה ולבחור באנרגיה ירוקה. העלאת המס על הדלק מלווה בצעדים סביבתיים אחרים, כולל תמריצים שמעודדים את הצרפתים לעבור לכלי רכב חשמליים.
המצוקה הנוכחית של מקרון מעלה שאלה חשובה: האם מנהיג יכול להציג מדיניות פרו-סביבתית מבלי להעלות את יוקר המחיה, ובכך לסכן את בחירתו מחדש? משלחות מרחבי העולם ידונו בשאלה הזאת בפסגה השבוע בפולין, בניסיון לנסח "ספר חוקים" איך לעמוד ביעדי הסכם האקלים שנחתם בפריז.
למרות המחאה הגדולה נגדו מקרון לא מתכוון להתקפל. בשבוע שעבר הוא חשף תוכנית אנרגיה חדשה. הוא אמר שהוא אמנם יבחן את מחירי הדלק בכל רבעון, אבל שמס הפחמן יישאר.
היעד של מקרון הוא שצרפת תפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני ב-40% עד 2030. מקרון קרא להשתמש באנרגיות ירוקות. כרגע קצב פליטת הפחמן הדו חמצני בצרפת דווקא עולה, ו-75% מהאנרגיה שמופקת בצרפת היא מדלק מאובן. מקרון לא עומד בכל הבטחות הבחירות הסביבתיות שלו. שר הסביבה הפופולרי שלו התפטר באוגוסט, מתוך ייאוש מהסחבת במערכת הפוליטית.
מקרון אמר שהוא יאבק כדי להציל את הסכם האקלים שנחתם בפריז, שמנסה להגביל את ההתחממות הגלובלית לרמה של בין מעלה וחצי לשתי מעלות. המדענים מודאגים ואומרים שהמדינות שחתומות על ההסכם לא עומדות ביעד הזה, וחייבות להיות שאפתניות יותר. "אנחנו חייבים להודות שעשינו מעט בתגובה לאתגרי ההתחממות הגלובלית", אמר מקרון. הנשיא מודאג מההתחממות הגלובלית, אבל האזרחים שלו מודאגים מהשפעת המדיניות שלו על חיי היומיום.
גם בקנדה החליטו להעלות את מס הפחמן אך שם, בניגוד לצרפת, הבטיחה הממשלה של ג'סטין טרודו להחזיר את הכסף שנאסף ישר למשלמי המסים. בצרפת רוב הרווחים מעליית מסי הדלק יושקעו בהתמודדות עם הגירעון הלאומי – מה שעורר זעם נגד מקרון, שלטענת מתנגדיו השמאלנים הוא "נשיא של העשירים". מבין 34 מיליארד האירו שהממשלה תרוויח ממסי הדלק בשנה החולפת רק 7.2 מיליארד אירו יוקצה לאיכות הסביבה.
המחאה של "האפודים הצהובים" פרצה כרעם ביום בהיר. ב-17 בנובמבר חסמו המפגינים כבישים ברחבי צרפת וחסמו גישה לקניונים, תחנות דלק ושדות תעופה. מפגינים אלימים מהימין והשמאל הקיצוני, ונערים בפרברים, הפכו את ההפגנות למהומות. היום הורה מקרון לראש הממשלה שלו, אדואר פיליפ, לשוחח עם גורמים פוליטיים ועם מפגינים כדי להרגיע את המתיחות. לפי הדיווחים מקרון שוקל להכריז על מצב חירום בצרפת.
הנשיא בן ה-40 אמר שהוא פתוח לדיאלוג, אבל לא יחזור בו מהעלאת המסים על הדלק. "לא נשנה את הדרך שלנו", אמר הנשיא. "אנחנו בטוחים בזה". לפי הפרשנים מקרון נמצא במצב של "לוז-לוז" – או שהוא ייכנע ללחץ ויצטייר כמנהיג חלש, או שמעמדו ימשיך להידרדר. מקרון מיהר לשוב מפסגת ה-G-20 בארגנטינה, והגיע תחת אבטחה כבדה לארמון האליזה. הוא התקבל בתגובות מעורבות. חלק מהקהל שחיכה לו שרק לו בוז וקרא לו להתפטר. אחרים מחאו לו כפיים.
המחאה נגד הממשלה התחילה בכעס על העלאת המסים, אבל משקפת גם את הכעס הצרפתי על המדיניות הכלכלית הליברלית של מקרון. לטענת בוחרים רבים ההחלטה שלו לקצץ במסים לעסקים ולעשירים הוכיחה שהוא נשיא מנותק שמעדיף את העשירים ואת החברות הגדולות. מקרון טוען שהצעד הכרחי להורדת שיעור האבטלה הגבוה של צרפת. המחאה הנוכחית היא האתגר הגדול ביותר של מקרון מאז שעלה לשלטון.
לפנייה לכתב/ת 
