סמים הם תרבות. עדיף להסדיר אותם
סמים לא ילכו לשום מקום, ולא משנה כמה נשקיע באכיפה. גישת מזעור הנזקים, המאמינה בהכרה בעובדות, היא הפתרון היחיד לבעיה. מניסיון בפסטיבלים בעולם, יש דרך אופטימלית לשמור על ביטחונם של מבלים
המסיבה בצפון באוקטובר, שבה מתו שני בני אדם (צילום: אביהו שפירא)
חיליק מגנוס ידוע כמחלץ של טיילים ישראלים שנקלעים בחו"ל לאסונות טבע או למצבי קצה נפשיים לאחר שימוש בחומרים פסיכדליים. לאחר עשרות שנים של ניסיון בתחום, הוא הסביר בשבוע שעבר מהו הפתרון מנקודת המבט שלו: "הנושא שאנחנו דנים בו הוא בתחום התרבות. הסמים מהווים את המין האנושי משחר היווצרו. לא היה מין אנושי בלי סמים, אין מין אנושי בלי סמים, וגם לא יהיה. אם אחליף את המילה 'סמים' במילה 'מין', זה יהיה אותו הדבר. וכמו שהסדרנו את המנהגים התרבותיים שלנו לגבי מין, כך עלינו להסדיר את המנהגים התרבותיים שלנו בעניין סמים".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
את הדברים הוא אמר ביום שלישי שעבר בישיבה של "הוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול" של הכנסת, שכינסה ח"כ תמר זנדברג בעקבות מקרי המוות שאירעו בפסטיבל בצפון בסתיו האחרון ובמסיבת טבע בדרום בקיץ שעבר. לישיבה הגיעו גורמים מגוונים שכללו בין היתר את נציגי המשטרה, מד"א, עמותת על"ם, משרד הבריאות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים, הורים מודאגים, מנהל "כפר איזון" רועי פריש וכן "פורום המרחבים הבטוחים" שכולל כמה ארגונים התנדבותיים המקימים מתחמי סיוע בפסטיבלים ומסיבות טבע במטרה למזער נזקים פוטנציאליים של שימוש בסמים.
כבר בפתח הישיבה, כששמענו את מילותיו המצמררות של יגאל סוויסה, אב ששכל את בנו לאחר שחזר מהודו, ניכר היה שמדובר בבעיה שעלולה לגעת בכל אחד ואחת.
בימים שלאחר מקרי המוות האחרונים נשמעו קולות הדורשים להגביר את האכיפה מתוך מחשבה שאם המשטרה תתאמץ קצת יותר - התופעה תמוגר והנזקים ימוזערו. בפועל, מי שמגיע מהשטח יודע שלא רק שזה לא פתרון שמתכתב עם המציאות, אלא להיפך: מסיבות טבע שזוכות לביקור של המשטרה הן מקום עם פוטנציאל נזק עצום למי שנמצאים תחת השפעה של חומרים משני תודעה.
(צילום: אביהו שפירא)
אם כן, ברור שעל מנת להפחית נזק ולשמור על ביטחונם האישי של צעירים הבוחרים לעשות עם גופם את מה שעשו מיליונים לפניהם, יש צורך במנגנון שמתאים לתקופה שבה אנו חיים. בלחיצת עכבר אפשר לרכוש היום ערכות ביתיות חוקיות ומפוקחות לבדיקת סמים, שנותנות אינדיקציה למה שצרכת. מכיוון שבאותה קלות ניתן לרכוש את החומרים עצמם, מן הראוי שגם אמצעי הבטיחות יהיו נגישים באותה מידה, אם לא יותר.
בפסטיבלים ברחבי העולם, כמו ה-Boom בפורטוגל למשל, כבר השכילו להציב דוכנים של מעבדות שטח, שאליהן יכול כל אחד להגיע עם דגימה מהחומר שאותו הוא מתכוון לצרוך ולקבל תשובה לגבי ההרכב הכימי שלו. במקרים שבהם מתגלה חומר רעיל, ממהרים חברי הארגון המפעיל את הדוכן להדפיס שלטים המזהירים מפני החומר עם צילום שלו, ותולים אותם בכל מתחמי הפסטיבל, במטרה אחת פשוטה: להציל חיים ולמנוע פגיעה.
בישראל התחום כמעט ולא מדובר, ולרוב נתפס על ידי מי שכן מכיר בו כ"אפור" מבחינה משפטית, כמובן על בסיס ספקולטיבי. "פורום המרחבים הבטוחים" שנוצר לאחרונה מתוך חבירה של שלוש קבוצות הפועלות לסיוע בפסטיבלים ברחבי הארץ, הגיע לישיבת הוועדה עם ייצוג נרחב של משתתפים, והיה דומיננטי בהובלת אופי השיח. מעיין שנקר, עובדת סוציאלית ומובילת הפרויקט "אנשים טובים", וניר תדמור, מטפל ומייסד הפרויקט "חוף מבטחים", הסבירו את דרכי הפעולה של הארגונים במסיבות טבע, ודיווחו כי בעקבות הנוכחות שלהם במסיבות נמנעים הרבה משברים פסיכדליים.
חברי פורום המרחבים הבטוחים שהשתתפו בישיבה בכנסת
אבל קבוצות אלו, המתקיימות מתרומות ומכוונותיהן הטובות, מגיעות רק לחלק מזערי מהאירועים. ההערכה היא כי שלוש הקבוצות יחד מצליחות להגיע לכ-30 מסיבות בשנה מתוך מאות.
לאורך הישיבה, התחוור כי מי שמחזיקים בידע המקיף ביותר בנושא הנזקים הפוטנציאליים והדרכים האפקטיביות ביותר למנוע אותם היו חברי הפורום. גם ד"ר אביבה וולף, פסיכיאטרית ומזכ"לית עמותת "אילסם", החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות, הביעה רצון לשתף פעולה עם חברי הפורום וללמוד מהניסיון שלהם בשטח. והיא לא הייתה היחידה.
אמנם השיח הציבורי עדיין מתמקד בסוגיה הזו כעניין פלילי, אך כל מי שהיה נוכח בחדר ביום שלישי שעבר הבין טוב מאוד: זו בעיה של בריאות הציבור, והטיפול בה צריך לבוא מתוך ההבנה הזו. הגישה שלנו כחברה חייבת להשתנות. מזעור נזקים צריך להיות בקדמת הבמה בכל הנוגע למדיניות, טיפול והבנה של תופעת צריכת חומרים משני תודעה וחומרים בכלל בישראל.
ה"סמים" תמיד היו כאן ותמיד יהיו. שמירה על הביטחון והבריאות של מי שבוחרים לצרוך אותם היא האינטרס היחיד שצריך לעמוד לנגד עינינו, ורק דרך שינוי השיח הציבורי בנושא נגיע לשם.
- יהב ארז היא מסטרנטית בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, וכותבת תזה בנושא מזעור נזקים בפסטיבלים ומסיבות טבע. היא התנדבה בעבר בכמה מרחבים בטוחים בארץ ובחו"ל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
