התאמת סל הבריאות עבור קשישים סוכרתיים
אוכלוסיית הקשישים הסוכרתיים שונה, חלשה ופגיעה יותר, בהשוואה לסוכרתיים צעירים. אופציות טיפוליות, שהן מצוינות עבור הצעירים, עלולות להזיק לקשישים. אולם ללא סבסוד, חלק מאוכלוסיית הקשישים הסוכרתיים, בניגוד לצעירים הסוכרתיים, נאלצים ליטול תרופות שהן אינן הטובות ביותר והבטוחות ביותר עבורם
סוכרת היא מחלה תלוית גיל. ככל שתוחלת החיים מתארכת, כך עולה מספר הלוקים בה. על כן אין זה מפתיע שמעל גיל 65, קרוב לשליש מהאוכלוסייה לוקה בסוכרת.
הגישה לטיפול בסוכרת מחייבת להעריך תחילה את הנתונים של המטופל, ובהתאם, לקבוע עבורו את ערכי הסוכר בדם הטובים ביותר עבורו, המכונים יעדי איזון רצויים. יעדים אלו נקבעים באופן אישי עבור כל מטופל על פי מספר מדדים, ביניהם: גיל, סוג ומשך הסוכרת, הסיכוי והסיכון לנפילת סוכר מסוכנת, (היפוגליקמיה), מחלות ותרופות נוספות וכן, התפקוד הגופני והקוגניטיבי.
קיראו עוד
5 סימנים לסוכרת מעל גיל 65 - ומה ניתן לעשות
סוכרת בגיל מבוגר: הניהול האישי שיוביל לאיזון
3 סימני האזהרה שמעידים על סוכרת בגיל המבוגר
יעדי איזון לרמות הסוכר
בסוכרתיים צעירים, עם סוכרת חדשה, ללא מחלות רקע, המתפקדים היטב הן גופנית והן קוגניטיבית, הנטייה היא לקבוע עבורם יעדי איזון דומים, עד כמה שזה ניתן, לאלו של אנשים ללא סוכרת, כגון סוכר הדם בצום עד 120 מ"ג/ד"ל.
לעומתם, בקרב קשישים סוכרתיים, יש צורך לבצע מספר טסטים פשוטים המסייעים להעריך תפקוד גופני, (ובעיקר נטייה/סיכוי לנפילות), וכן תפקוד קוגניטיבי. עבור קשישים הנמצאים בסיכון, קוגניטיבי ו/או גופני, נקבעים יעדי איזון גבוהים יותר, כגון רמת סוכר הדם נמוכה מ 150 מ"ג/ד"ל בצום בבוקר.
לאחר שנקבעו יעדי האיזון האישיים של כל מטופל, יש לוודא הגעה ליעדים אלו. יש מטופלים העשויים להגיע ליעדם באמצעות אורח חיים בריא בלבד ואילו אחרים שיזדקקו גם לטיפול תרופתי.
התרופות היעילות
קווי ההנחיה לטיפול בסוכרת מסוג 2, בארץ ובעולם, ממליצים על טיפול בתרופה מטפורמין, (גלוקומין או גלוקופג'), כתרופה ראשונה. מדובר בתרופה זולה שנמצאת בסל שירותי הבריאות.
יש להמשיך בה, כל עוד מגיעים באמצעותה ליעד הרצוי כפי שנקבע עבור כל מטופל. אולם, היות שסוכרת הינה מחלה פרוגרסיבית, חלק ניכר מהחולים, יזדקק לתרופה נוספת ואף ליותר מאחת.
סל שירותי הבריאות מנגיש שורה נדיבה של משפחות שונות של תרופות כאופציה שנייה, חלקן אמנם כלולות בסל, אך תחת מגבלות.
משפחת הסולפוני-אוריאה מונגשת ללא מגבלות, אך מדובר בתרופה העלולה לגרום להיפוגליקמיה. קשישים פגיעים הרבה יותר, ונמצאים בסיכון גדול יותר להיפוגליקמיה, בהשוואה לצעירים. על כן, עבור קשישים, אופציה זו אינה מיטבית.
משפחת מעכבי ה SGLT-2 מונגשת עבור חולים שאינם מגיעים ליעד הרצוי ובתנאי שעברו אירוע לבבי. מדובר בתרופה הגורמת להשתנת עודף של סוכר. תרופה מצוינת עבור צעירים, אולם בקשישים עלולה לגרום בשכיחות גבוהה יותר להתייבשות, לנפילת לחץ הדם ולצורך בקימה בלילה למתן שתן, לעיתים אף מספר קימות.
ככל שמספר הקימות בלילה עולה, בקשישים, עולה הסיכון לנפילה ולשבר, במיוחד בצוואר הירך. מצב זה אינו נדיר, במיוחד בקרב קשישים אשר מרביתם נוטלים כדור שינה ויציבותם עלולה להינזק לאחר קימה בלילה. על כן, גם אופציה זו, עבור קשישים, אינה מיטבית.
גם משפחת ה 1GLP- מונגשת עבור חולים שאינם מגיעים ליעד הרצוי, ובתנאי שהם לוקים בעודף משקל ושעברו אירוע לבבי/מוחי. מדובר בתרופה הניתנת בהזרקה עצמית, הגורמת הן לירידה בערכי הסוכר בדם והן לירידה במשקל הגוף.
מלבד העובדה שקשישים עלולים להיתקל בקשיים רבים יותר לצורך ההזרקה, בהשוואה לצעירים, עקב ראייה חלשה, ירידה ביכולת המנואלית מסיבות שונות, (רעד, דלקת פרקים, דלדול שרירים ועוד), לא ברור האם ירידה במשקל הגוף בקשיש, הנגרמת מתרופה זו, היא לטובתו או לרעתו.
מחקרים רבים מראים שבקרב קשישים, בניגוד לצעירים, עודף משקל עשוי להוות יתרון מבחינת תוחלת החיים ואילו ירידה במשקל הגוף כרוכה בקיצורה. על כן, גם אופציה זו, עבור קשישים, אינה מיטבית.
גם סוגי אינסולין מונגשים, אולם מדובר בתרופה הניתנת בהזרקה עצמית ועלולה לגרום להיפוגליקמיה מסוכנת ורצוי להימנע ממנה, במיוחד בקשישים.
משפחת התרופות המעכבות את האנזים DPP-4, אינן כלולות בשירותי סל הבריאות.
תרופות אלו מתאפיינות במיעוט תופעות לוואי ואינן גורמות: להיפוגליקמיה, להתייבשות/נפילת לחץ דם, להשתנת יתר/נפילות וסיכון לשברים וגם לא לירידה במשקל הגוף. בנוסף, ובניגוד למרבית המשפחות האחרות של תרופות לטיפול בסוכרת, אין לתרופות אלו הגבלה מבחינת התפקוד הכלייתי. (כאן המקום להזכיר כי קרוב ל 50% מהקשישים הסוכרתיים, לוקים בפגיעה בכליות).
מדובר בכדור – לא בזריקה – הניטל דרך הפה, פעם ביום, אשר ברוב המקרים הינו חסר תופעות לוואי.
מסיבות אלו, המועצה הלאומית לסוכרת בישראל ממליצה בקווי ההנחיה הרשמיים שלה, להעדיף תרופה ממשפחה זו עבור קשישים עם סוכרת שאינם מאוזנים.
לצערנו, פלח ניכר מאוכלוסייה זו, אשר ברובה נמצאת מחוץ למעגל העבודה, אינה מסוגלת לרכוש תרופות אלו ללא סבסוד על ידי המדינה באמצעות סל הבריאות הממלכתי. כתוצאה מכך, חלק מאוכלוסיית הקשישים הסוכרתיים, בניגוד לצעירים הסוכרתיים, נאלצים ליטול תרופות שהן אינן הטובות ביותר והבטוחות ביותר עבורם.
הכותב הוא מנהל יחידה מקצועית סוכרת במרכז הרפואי אדית וולפסון