לקראת הצהרה היסטורית של האיחוד האירופי: "מאוחדים במאבק באנטישמיות"
כמה מדינות התנגדו למהלך, אבל התערבות של קנצלרית גרמניה מרקל ונשיא צרפת מקרון הובילה לפריצת הדרך. שרים מ-28 מדינות אישרו את ההצהרה, ואחר כך יתקבל תוקף רשמי ממועצת האיחוד: אירופה מתחייבת להיאבק באנטישמיות. "נחושים להגן על הקהילות היהודיות" - המסמך המלא
אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, 28 מדינות האיחוד האירופי צפויות לאשר ביממה הקרובה הצהרה היסטורית, ראשונה מסוגה, שבה הן מתחייבות להיאבק באנטישמיות שמרימה ראש ביבשת ולחזק את צעדי הביטחון וההגנה על הקהילות היהודיות והמוסדות היהודיים.
ההצהרה המשתרעת על פני 11 עמודים, ונחשפת כאן במלואה לראשונה, אושרה קודם כל פה אחד היום (ה') על ידי 28 שרי המשפטים והפנים של מדינות האיחוד האירופי ומחר על ידי מועצת האיחוד האירופי שמורכבת מכל מנהיגי מדינות אירופה. זאת הפעם הראשונה שמסמך רשמי של מועצת האיחוד האירופי מזכיר במפורש את הצורך להתאחד במאבק באנטישמיות. ההצהרה מאושרת כחלק מסיכום כהונתה של אוסטריה, שכיהנה בחצי השנה האחרונה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי.
ההצהרה גובשה במשותף על ידי אוסטריה והקונגרס היהודי העולמי במשך חמישה חודשים והייתה כרוכה במגעים דיפלומטיים קדחתניים כשכמה מדינות אירופיות התנגדו בתחילה להצהרה או לניסוחים שבה. גיבוש ההצהרה החל לאחר שנציג הקונגרס היהודי העולמי הוזמן באופן חסר תקדים להופיע בפני פורום שרי המשפטים והפנים של האיחוד.
שתי המתנגדות המרכזיות היו שבדיה, שדרשה להוסיף התייחסות גם למאבק בשנאת מוסלמים ולא רק באנטישמיות - דרישה שלא התקבלה (אם כי במסמך ישנה אמירה שמדינות האיחוד נחושות למנוע ולהיאבק באנטישמיות כמו גם בכל צורה של גזענות, שנאת זרים, חוסר סובלנות ואפליה), וספרד שהתנגדה לעצם קיומו של המסמך, אך בסוף השתכנעה.
לדברי גורמים שהיו מעורבים בתהליך גיבוש ההצהרה, הסיבה האמיתית להתנגדות להצהרה הייתה חשש לחסימת ביקורת על מדינת ישראל. למרות זאת, הוכנס למסמך סעיף חשוב שבו נכתב כי "מועצת האיחוד האירופי רושמת לעצמה כי אנטישמיות, כולל כאשר היא מחופשת במסווה של עמדות פוליטיות, כמו גם ניאו-נאציות, גורמת לדאגה גדולה לקהילות היהודיות במדינות אירופה".
שני הגורמים המרכזיים, שהתערבותכם הביאה לפריצת דרך ולאימוץ המסמך בקונצנזוס מלא של 28 מדינות האיחוד האירופי, היו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת עמנואל מקרון. יועצו של מקרון ליחסי חוץ היה זה שכנע את הספרדים לחזור בהם מסירובם. הברונית קתרינה פון שנורביין, מתאמת האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וידידה גדולה של העם היהודי וישראל, הייתה הרוח החיה מאחורי גיבוש המסמך והצליחה לסגור את הקצוות.
משרד החוץ הישראלי, באמצעות משלחת ישראל באיחוד האירופי, ושגרירויות ישראל באירופה, הצטרפו למהלך הדיפלומטי בישורת האחרונה שלו וסייעו מאחורי הקלעים בשכנוע המדינות המתנדנדות.
כדי לסבר את האוזן עד כמה קשה היה לגבש מסמך מוסכם על 28 מדינות האיחוד האירופי, אפשר לציין כי להצהרה הסופית קדימו לא פחות מ-84 טיוטות. בהצהרה נכתב כי מועצת האיחוד האירופי "נחושה להבטיח לעם היהודי עתיד שבו יחיו עם אותה תחושה של ביטחון וחופש כמו כל שאר אזרחי האיחוד האירופי". בנוסף, המועצה מכירה בכך כי "הביטחון של העם היהודי הוא צורך מידי הדורש פעולה עכשווית של המדינות החברות ומוסדות האיחוד האירופי".
המסמך כולל שורה של סעיפים אופרטיביים בולטים שמדינות אירופה מתחייבות לנקוט למען הקהילות היהודיות. בין הנקודות הבולטות, 28 המדינות מבטיחות לאמץ וליישם אסטרטגיה הוליסטית למאבק ומניעת האנטישמיות, לספק מימון וליישם אמצעים לאבטחת הקהילות, לקדם את חינוך זיכרון השואה וכן להקדיש תשומת לב מיוחדת לאנטישמיות ברשת הקוראת לפשעי טרור אנטישמיים.
בקונגרס היהודי העולמי מדגישים כי על אף שאין מדובר בהצהרה מחייבת או בחקיקה כלל-אירופית, היא ניתנת לתרגום מעשי. הקונגרס מתכוון לפנות כעת למדינות האיחוד האירופי ולדרוש ליישם את ההצהרה שהן עצמן חתומות עליה. זה נותן בסיס גם לקהילות היהודיות השונות לדרוש סיוע כספי ממדינות אירופה בשיפור אמצעי האבטחה.
הקונגרס בדק ומצא שישנן קהילות יהודיות שנאלצות להוציא 50% מתקציבן על אבטחה וישנן שמונה מדינות באירופה שלא עושות דבר להגנה על הקהילות (ליטא, סלובקיה, סלובניה, שוויץ, אוקראינה, בלארוס, בוסניה והרצוגובינה ומקדוניה), או שעושות מעט מאוד כגון אבטחה על בתי כנסת רק בראש השנה ובליל הסדר ומתן תקציב זעום לקהילה היהודית לצורכי אבטחה. מנגד, ישנן מדינות שעושות הרבה כגון גרמניה, אוסטריה, בלגיה, צרפת, איטליה (נוכחות משטרתית בבתי כנסת 24 שעות ביממה), יוון (נוכחות משטרתית 24 שעות ביממה) ועוד.
"המסמך הזה יציל חיי אדם"
"זאת ללא ספק מהפכה בגישה של האיחוד האירופי לטיפול באנטישמיות. לטווח בינוני וארוך המסמך הזה יציל חיי אדם כי אם בזכותו יוסיפו עוד שוטר לחזית בית כנסת, יש יכול למנוע פיגוע", אומרים בקונגרס היהודי העולמי.
הברונית פון שנורביין אמרה: "אם מדינות חתומות על ההצהרה זה אומר שהן מתחייבות להיאבק באנטישמיות. כל מדינה תצטרך עכשיו לתרגם את זה. זה ייתן אפשרות לקהילות יהודיות ולארגונים שנאבקים באנטישמיות לפנות לממשלות השונות ולשאול: מה אתם עושים כדי להגביר את ההגנה על היהודים".
בהתייחסה לסקר CNN, שמצא כי אחד מכל חמישה אירופים מצדיק אנטישמיות, אמרה פון שנורביין: "זה מזעזע אבל לצערי לא מפתיע. רואים שזיכרון השואה מתפוגג מהר ובמיוחד צעירים פחות מודעים. האנטישמיות מרימה ראש ויש מדינות שהאנטישמיות בהן שיאה כמו בריטניה וזה לא קשור בכלל למשבר במזרח התיכון. בבריטניה, למשל, כל יום נמדדות ארבע תקריות אנטישמיות. נקודת המוצא של ההצהרה הזאת היא ביטחון שהפך להיות מקור הדאגה מספר אחת של הקהילות היהודיות. השנאה ליהודים לא נשארת לבד בפינה וזה יכול להמשיך ולהתרחב גם לקבוצות אחרות כמו למשל הניאו-נאצים שהפנו את השנאה למהגרים".
פקיד ישראלי בכיר אמר על רקע העלייה הדרמטית באנטישמיות באירופה וסקר האנטישמיות הגדול של CNN כי לא היה עיתוי נכון יותר לאישור ההצהרה. "האנטישמיות זאת לא בעיה יהודית אלא בעיה אירופית. משהו דפוק ב-DNA האירופי שאחרי 70 שנה האנטישמיות עולה ללא כל קשר לישראל. לא צריך ישראל בשביל אנטישמיות. היבשת הזאת חולה במחלה ממארת. צריך להפסיק את הנוהג המורעל להשתמש בישראל כתירוץ לאנטישמיות. זה קיים. אסור לשחרר את אירופה מהאחריות".
סקר מקיף על האנטישמיות ברחבי היבשת שערך האיחוד האירופי ויפורסם בימים הקרובים קובע כי 85% מיהודי אירופה אומרים שאנטישמיות וגזענות הן הבעיות הקשות ביותר שהם מתמודדים איתן.
לפנייה לכתב/ת 
