השופט בדימוס טירקל: "היו כל מיני ליקויים בהתנהגות אדרי, ההשתלחות בוועדה מבישה"
קודמו של יו"ר הוועדה שסגרה למעשה את הדלת בפני ניצב בדימוס אדרי לתפקיד מפכ"ל המשטרה, אומר כי ייתכן שהקצין הבכיר נהג בתום לב אך לא מסיר ממנו את האחריות לתוצאה: "המינוי לא ראוי", אמר טירקל לאולפן ynet
"אני חושב שהיו כל מיני ליקויים בהתנהגותו של אדרי, על חלק מהם עמדה הוועדה". השופט בדימוס יעקב טירקל, לשעבר יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, התייחס הבוקר (יום ה') להחלטתו של ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי להסיר את מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה. "אדרי לא נזהר מספיק", אמר השופט טירקל בריאיון לאולפן ynet, ברקע הטענה שלפיה אדרי לא דיווח לוועדה על פגישה עם עורכת בדיקת הפוליגרף שלו.
השופט בדימוס טירקל, קודמו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג בתפקיד יו"ר הוועדה למינויי בכירים, אמר עוד בהתייחסו להתנהלותו של אדרי כי "יכול להיות שהוא חשש מהוועדה, יכול להיות שכל השיחות האלה היו בתום לב והוא לא העלה על דעתו לאן זה יתגלגל, יכול להיות. הסך הכול המצטבר מתוך כל מיני מהלכים שגויים שנעשו מביא למסקנה שהמינוי לא היה ראוי".
הפרסום על הסתרת הפגישה מחברי הוועדה שפסלה אותו כבר קודם לכן מלשמש מפכ"ל המשטרה, היווה למעשה הקש ששבר את גב הגמל מבחינתו של אדרי. הקצין הבכיר בדימוס, שהיה מועמדו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, אמר אמש מחוץ לביתו: "אלה החיים, אני רוצה להודות לשר ארדן על התמיכה ועל האמון שנתן בי כל הדרך במסע הזה. תודה גם לעם ישראל על התמיכה והגיבוי".
בנוגע לביקורת שנשמעה מצד גורמים פוליטיים ואנשי תקשורת כלפי יו"ר הוועדה הנוכחית, השופט גולדברג, אמר השופט טירקל כי "אני חושב שמההתחלה, דרך ההשתלחות בוועדה היא מבישה. גם בתקופתי היו דברים כאלה. אנשים, כולל עיתונאים, אולי בעיקר עיתונאים, צריכים לעשות חשבון נפש איך מגיבים על החלטות של ועדה ציבורית. זה מאוד מצער, ונקווה שבעתיד לא יחזרו תופעות כאלה".
במערכת הפוליטית הולכים וגוברים הקולות בדבר הצורך לבטל את הוועדה למינוי בכירים. על כך אמר השופט טירקל כי "הוועדה הזאת צריכה להמשיך לתפקד. תמיד היו קריאות כאלה, ויש גם קריאות שבאות למתוח ביקורת על בית המשפט העליון. מותר שיהיו קריאות כאלה, רק צריך שיהיו בנימוס ובדרך הראויה. אני לא דואג לגורל הדמוקרטיה בישראל, אנחנו דמוקרטיה איתנה".
על הטענה שלפיה התנהלות הוועדה מביאה לכך שקשה למנות מועמדים ראויים לתפקידים בכירים, אמר השופט: "זה לא מדויק, אפשר בהחלט למנות במדינה הזאת, ועובדה שאני ישבתי בראשות הוועדה כ-10 שנים וכל המינויים שעברו תחת ידינו היו מינויים מעולים לפי דעתי. הוועדה עובדת בסדר".
יש לך מסר לשר ארדן?
"ייתכן שכדאי לשקול הבאה של ניצב שפרש ונמצא היום בחוץ. אני מדגיש, אדם מבחוץ שהוא ניצב לשעבר, שהיה לו שם טוב בעבר ולהחזיר אותו אם הוא יסכים למשטרה. אני לא רוצה להתערב במינויים ובשיקול הדעת של השר לביטחון הפנים, אבל אני חושב שניצב בנצי סאו שהיה סגן המפכ"ל ומ"מ המפכ"ל הוא אדם עם הרבה ניסיון ושם טוב במשטרה ומחוצה לה".
השר אלקין: "מוטרד מהשיטה"
השר להגנת הסביבה זאב אלקין אמר בהתייחסו להתפתחויות בסערת מינוי המפכ"ל כי "כל מי שמסתכל על התהליך – צריך לשאול את עצמו מה קורה פה. ניצב אדרי היה מפקד מחוז מצוין וכולם חשבו שזה בסדר ושהוא עושה טוב את מלאכתו. אחר כך הוא היה מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, שכביכול מעל למפכ"ל, וגם אז כולם חשבו שהוא עושה את עבודתו נאמנה. פתאום כשזה מגיע למפכ"ל - כל העולם מתהפך".
אתה חושב שחיפשו את אדרי?
"אני חושב שזה לא עניין פרסונלי של אדרי, אני לא מכיר אותו חוץ מכמה מפגשים אקראיים. מה שמטריד אותי זה המצב הכללי, זה עניין השיטה. תסתכלו מה קרה עם כל המינויים לתפקיד מפכ:ל בשנים האחרונות ולא רק. אני מזכיר גם את עניין אלוף גלנט, שגם אותו גררו בחוצות העיר כשהוא התגלה כמועמד לתפקיד רמטכ"ל. מי שלא רצה אותו רמטכ"ל מקבל אותו כשר בכיר וחבר בקבינט".
אתה חושב שצריך לבטל את הוועדה?
"אני חושב שבהרבה מובנים כן. לא יכול להיות שבן אדם כשיר להיות מפקד מחוז ומנכ"ל המשרד לביטחון הפנים ולא כשיר להיות מפכ"ל משטרה. אני חושב שצריכה להיות הלימה בין התפקיד החדש לתפקידים קודמים. אני כבר שמעתי שאחרי הסאגה הזאת כל מיני מועמדים שוקלים בכלל אם הם רוצים בכלל להיות מועמדים. יש פה איזשהו פגם במערכת".
פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר, אמר בנוגע לפארסת מינוי המפכ"ל כי "לפני 25 שנה, בג"ץ החליט לראשונה שהוא מתערב במינויים בשירות הציבורי, כולל מינויים בממשלה, מטעמים של דופי מוסרי או אי התאמה מבחינת אישית. עד אז, במשך 48 שנה, לא הייתה שום התערבות משפטית. ברגע שבג"ץ התערב והשאלה של מינוי הפכה לשאלה משפטית, אז הממשלה הקימה את הוועדה, כאילו בג"ץ קטן בתוך הממשלה בשביל חוות דעת. השאלה, האם המינויים ב-48 השנים הראשונות היו פחות טובים?"
פרידמן אמר עוד כי "באופן כללי אני רואה איזשהו קושי בתהליך של המשפטיזציה ובוודאי בתהליך של התערבות בג"ץ. יחד עם זאת, ברור שלפני מינוי הממשלה צריכה לעשות בירור מתאים לתפקיד, וכאן יש שתי שאלות שהן מקבילות ואי אפשר להתעלם מהאחת או מהשנייה: הרקע המקצועי והיכולות המקצועיות, והאם יש פגמים בעבר בהתנהלות. היו מקרים בעבר שבגלל איזשהו דופי שמצאו באדם, לפני הרבה שנים, פוסלים אדם רק מתוך החשש שיגיע לבג"ץ. אז אומרים ש'לא נמנה את האדם למרות שהוא היה מבצע את התפקיד בצורה טובה'".
שרים אומרים "הפקידים מונעים למנות אנשים טובים".
"קודם כל, מי מינה את הפקידים? הרי הממשלה הקימה את הוועדה הזאת. נכון שהיא הקימה אותה בגלל תופעת ההתערבות של הבג"ץ, וברגע שבג"ץ התערב אז הממשלה חשבה איך להתמודד עם זה. אז ישנן כמה דרכים, ואחת הדרים היא לשנות את החוק ולקבוע האם זה נושא שבג"ץ צריך לטפל בו או לא. הממשלה החליטה לטפל בזה על ידי ועדה שהיא עצמה מינתה, וברגע שהיא עצמה מינתה – אז היא נושאת בתוצאות".
לפנייה לכתב/ת 
