המתקן הקטן מפלסטיק יעזור לניצולים באזורי אסון
בשנים האחרונות, בין היתר בשל שינויי האקלים, מתעצמים אסונות הטבע הפוקדים את כדור הארץ. פיתוח שזכה במקום הראשון באתגר המפתחים העולמי Call For Code שנערך ביוזמת IBM, האו"ם והצלב האדום - עשוי לסייע לניצולים באזור אסון
חמישה צעירים אמריקנים, שמתגוררים במדינות שונות ולא הכירו קודם לכן, זכו לאחרונה יחד במקום הראשון באתגר המפתחים העולמי Call For Code שנערך ביוזמת IBM, האו"ם והצלב האדום. הצעירים, שזכו בפרס בסך 200 אלף דולר, גברו על כמאה אלף מפתחים מ-156 מדינות שהגישו 2,500 פרויקטים לשיפוטם של חבר השופטים שכלל, בשלב הגמר, את נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון ונשיא קרן לינוקס ג'ים זמלין.
יוזמת Call for Code קראה למפתחים, ממציאים ומדעני נתונים מכל העולם לפתח אבות-טיפוס של פתרונות טכנולוגיים שיוכלו לסייע בהתמודדות עם אסונות טבע. הפרויקט הזוכה, Project Owl, הוא מערכת המשלבת חומרה ותוכנה המאפשרת תקשורת באזורי אסון.
אבי הרעיון הזוכה הוא מאגוס פריירה, בוגר אוניברסיטת איסט-קרולינה - אזור מוכה הוריקנים בחוף המזרחי של ארצות הברית. פריירה סיפר שכאשר שמע על התחרות, הדבר הראשון שחשב עליו היה ברווזוני אמבטיה מפלסטיק - ועל הקריסה של תשתיות התקשורת שמתרחשת בדרך כלל במצבים כאלה. זה היה הטריגר לפיתוח "clusterducks" - מצופים קטנים בצורת משושה תלת-מימדי עשויים מפלסטיק קל ואטום למים, שבתוכם כרטיס תקשורת בתדר נמוך. כל מצוף כזה מייצר סביבו רשת Wi-Fi פתוחה ברדיוס של 400 מטר, על בסיס תדר רדיו המכונה LoRa השכיח בהתקני IoT.
פריירה הסביר שבעת סופה או אסון טבע, כוחות הסיוע יכולים לפזר מאות מצופים שכאלה בשטח שנפגע או הוצף בשיטפון. המצופים צפים או נוחתים על הקרקע והעצים, ומייצרים רשת אינטרנט פתוחה שיכולה לשמש את התושבים הזקוקים לסיוע.
כאן נכנסים לתמונה השותפים האחרים בפרויקט Owl, שהצליחו לפתור אתגר קשה: התוכנית המקורית הייתה שחיבור ה-WiFi של כל מצוף יאפשר לניצולים להעביר לכוחות הסיוע מידע על מצבם והמצב באזורים המנותקים מחשמל ותקשורת. אלא שהתקן התקשורת שבתוך המצופים חלש מדי, והרשת אינה מסוגלת לתמוך בתקשורת דו-כיוונית. הפתרון הגיע מכיוון בלתי צפוי: הרשת האלחוטית של בתי הקפה סטארבאקס או למעשה כל רשת WiFi חופשית שהגישה אליה חסומה על ידי דף נחיתה כמו למשל בבתי כלבו, בתי מלון או נמלי תעופה.
אותם דפי נחיתה מתקיימים בסוג של "אזור דמדומים" אינטרנטי: המשתמש אמנם גולש אליהם דרך רשת ה-WiFi, אבל הוא עדיין לא יכול להתחבר לאינטרנט ולגלוש בחופשיות, עד שלא יסמן V על אישור תנאי השימוש או ימלא פרטים. המפתחים יצרו דף דומה, פשוט ובסיסי, שהופך למעשה לפלטפורמת התקשורת בין הניצולים למחלצים. בשדות שבהם משתמש נדרש בדרך כלל למלא פרטים - הניצולים יכולים לדווח על מיקומם, שמם, מצבם והצרכים שלהם, ולנהל עם כוחות הסיוע צ'אט בשפה טבעית.
המידע על אודות הניצולים מוזרם בענן, כמו גם מידע מגוון שזורם מהשטח: עדכוני סוכנויות הסיוע וההצלה, תחזית מזג האוויר המקומית של The Weather Company, שהיא חברת בת של IBM, ונתונים אחרים. כולם משתלבים יחד למפה מעודכנת בעזרת יישומי הבינה המלאכותית של ווטסון, והיא מאפשרת למלחצים לקבל תמונה ברורה של אזור האסון, מיקום הניצולים, המצב בשטח ודרכי הגישה אליהם.
Call for Code היא יוזמה של IBM, יחד עם David Clark Cause, נציבות זכויות האדם של האו"ם, הצלב האדום, קרן לינוקס ושורה ארוכה של שותפים, שחברו יחדיו למהלך שיימשך חמש שנים בהשקעה של 30 מיליון דולר למציאת פתרונות לבעיות הקשות ביותר של התמודדות עם אסונות טבע ומצבי חירום.
"זו דוגמה יוצאת דופן לאופן שבו עסקים, ארגונים לא ממשלתיים ומפתחים יכולים לחבר את המשאבים והיתרונות שלהם כדי לפתור בעיות עולמיות", אמר דני ילין, סגן נשיא ב-IBM ומנהל מעבדות פיתוח התוכנה של החברה בישראל. "הפרויקט הזה ממחיש איך שילוב של חומרה ותוכנה יכולים להפוך את החיים לטובים יותר עבור מיליוני תושבים בכדור הארץ, ואיך ההזדמנות הזו מייצרת יצירתיות ורצון טוב - שיכול לעזור להתמודד עם שיטפון או כל אסון טבע אחר".
ילין, שהשתתף בעצמו באחד מאירועי ההאקתון שהתקיימו במסגרת היוזמה, במרכז הפיתוח של IBM בגבעתיים, סיפור על התשוקה והיצירתיות שפגש. "התוכנית נמשכת גם בשנה הבאה ואני בטוח שנראה עוד ועוד דוגמאות יצירתיות של שימוש בתוכנה וחומרה שיאפשרו לעולם להתמודד יותר טוב עם תופעות הטבע ההרסניות, שמחמירות מדי שנה, ותופעות אחריות שהאנושות צריכה לפתור".
לפנייה לכתב/ת 
