זעקת העובדים הסוציאליים: "לא עשינו בתואר קורס בהגנה עצמית"
א', שהגיע מלא מוטיבציה לתחום, פרש ממנו בתום ההכשרה לאחר שנחשף לאלימות. אושרה, שעוסקת במקצוע כבר 25 שנה, חוותה על בשרה מכות, איומים ומטר אבנים. ברקע המשך השבתות נקודתיות של שירותי הרווחה, דורשים העובדים הסוציאליים פתרון למצוקתם: "להתפרנס בכבוד ולא להפוך לשק חבטות"
מחאת העובדים הסוציאליים, שהחלה כקול זעקה בעקבות שורת מקרי אלימות, הפכה למאבק על רפורמות נדרשות במקצוע החבוט, שרבים מגיעים אליו חדורי תחושת שליחות - אך סובלים מתנאי עבודה ירודים, שכר נמוך ותחושת חוסר ביטחון מול המטופלים. המקצוע נחשב כיום ללא אטרקטיבי, בלשון המעטה, עד כדי כך שהרשויות המקומיות לא מצליחות לאייש כ-400 משרות קיימות בלשכות הרווחה. במסגרת המחאה, השביתו אתמול (ב') העובדים הסוציאליים את שירותי הרווחה במחוז דרום והפגינו בבאר שבע ובאשקלון.
א' (24), הוא אחד מאותם צעירים שהגיעו מלאי מוטיבציה לתחום. הוא סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו בפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה, אך חוויותיו בשלב ההכשרה המעשית הובילו אותו להחלטה שלא לעסוק בתחום. "הייתי בלשכת הרווחה ברשות מקומית במרכז ושם נחשפתי לאירוע אלימות שהיה מאוד לא קל", סיפר.
דמם הפקר? רק שליש מתקציב ההגנה על העובדים הסוציאליים מנוצל
הצעיר אמר עוד כי "באחד הימים הגיע פונה שהתחיל לצעוק והפך את כל השולחן על מנהלת האגף. השומר הגיע ופינה אותו אבל אני זוכר את תחושת הפחד שהייתה לכל העובדים באגף וגם לי בתור סטודנט וההבנה הזאת שזה יכול היה להיות גם עליך, או שאתה תצא מהאגף ויכול להיות שהוא מחכה לך שם. אתה לא יכול לדעת. אנחנו יודעים שבחרנו לעבוד עם האוכלוסיות הכי קשות אבל עדיין יש הרגשה שהמדינה מפקירה את עובדי הרווחה ולא באמת שומרת עליהם כמו שצריך".
כיום א' לא עוסק במקצוע שלמד. "כשהלכתי לחפש עבודה, שמעתי את השכר שמציעים בכל מקום, בסביבות 7,200 שקלים ברוטו. זה פשוט מבייש, אי אפשר לחיות ככה. יש בריחה של עובדים סוציאליים איכותיים שיכולים לעבוד בשירות הציבורי ובוחרים שלא, בגלל שהם לא רוצים להיתקל בפונים אלימים ושהעירייה והממשלה לא דואגות לשמור עליהם כמו שצריך ולתת שכר מכבד. מדובר באנשים שלמדו והשקיעו".
א' מספר כי העומס והמחסור בכוח אדם משליך גם על איכות הטיפול בפניות הרבות. "עובדת סיפרה לי שהיא מטפלת ב-400 תיקים. שאלתי אותה אם היא באמת מצליחה לטפל באנשים והיא ענתה 'אני אגיד לך בכנות, אני לא מצליחה לטפל בכולם. אני מטפלת בדחופים ביותר ובאלה שיודעים הכי הרבה לעמוד על שלהם'".
אושרה קזאז, עובדת סוציאלית בלשכת הרווחה באור עקיבא, חוותה על בשרה כמה אירועי אלימות. "הגיע אלינו גבר שהילד שלו נשלח לפנימייה בצו של בית משפט, ובשל המצב המשפחתי אמרתי לאבא שהילד לא יוכל לצאת לבית באותה שבת. הוא פשוט קם והיכה אותי. ניסיתי לברוח אבל לא הספקתי".
אושרה, כבת 50, עוסקת במקצוע כבר 25 שנה ובאמתחתה מקרים רבים נוספים, חלקם אירעו ממש באחרונה. "לפני כחודש וחצי הגיע אדם שביקש עזרה כלכלית שלא יכולנו לתת לו לפי הקריטריונים. אחרי שהוא צעק הוא הניף כיסא וניסה לפגוע במנהלת המחלקה. היא זזה הצדה והכיסא עף 10 סנטימטרים מהפנים שלה. לפני כחודש הגיע אלינו ללשכה אדם שביקש שירות, ביקשנו ממנו להגיע לקבלת קהל מסודרת כמה שעות אחרי והוא התחיל לצעוק, לאיים ולקלל. לפני שלושה שבועות זרקו אבנים על המשרד שלנו".
עם זאת, אושרה נהנית מעבודתה ומהסיוע שהיא מעניקה לאנשים. היא רק מבקשת להרגיש יותר ביטחון. "גם אם יש אי הסכמות ביני לבין הפונים, ב-95% מהמקרים זה נפתר בדרכי נועם. יחד עם זה אני לא אוהבת לצאת מבית המשפט ולחוש מאוימת. לא היה לנו קורס של הגנה עצמית כחלק מהתואר ולא למדתי עבודה סוציאלית כדי להגן ולשמור על עצמי, אלא כדי למלא את ייעודי בעזרה לאנשים".
"דורשים כניסה מיידית למשא ומתן רציני"
"השירותים החברתיים בישראל הם לא על סף קריסה, הם עמוק בתוך המשבר", אומרת יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני. "העובדות הסוציאליות צריכות להתפרנס בכבוד ולא להפוך לשק חבטות. אם לא יהיה פתרון אמיתי לתנאי העבודה, העומס והעסקה, לא יהיו יותר שירותים סוציאליים בישראל. אנחנו דורשים כניסה מיידית למשא ומתן רציני עם משרדי הרווחה והאוצר על הצלת שירותי הרווחה בישראל".
יניב בן-דן יחזקאל, דובר עמותת "עו"סים שינוי" של סטודנטים לעבודה סוציאלית, הוסיף כי "המאבק מול האוצר רחוק מלהסתיים. עובדים ועובדות סוציאליות חווים אלימות ותנאי העסקה שגובלים בהשפלה והזנחה. עובדים ועובדות שלמדו קשה, גם אלה בעלי התואר השני, משתכרים סכומים נמוכים מאוד ואף מסכנים את חייהם למען העבודה והציבור. אנו קוראים לאוצר להיכנס איתנו למשא ומתן ולשים סוף לסאגה הזו. 'עו"סים שינוי' בשותפות עם האיגוד לא תוותר עד שדרישות האיגוד ייענו".
בדיון מיוחד שנערך באחרונה במשותף לוועדת העבודה והרווחה ולוועדה לקידום מעמד האישה תקף יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), את משרד הרווחה ואמר כי המשרד "לא ראה לנכון לבחון את מצבם של העובדים הסוציאליים ולבצע צעדים כדי לשמור עליהם. גם התשתיות ברוב הלשכות לא ברמה הנדרשת, בחלק מהמשרדים עו"סים מקבלים אזרחים במשרדים של 7 מטר מרובע, אין סביבת עבודה נורמלית".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), הוסיפה כי "העובדות והעובדים הסוציאליים סובלים במשך שנים מהזנחה, היעדר תקנים, תנאי עבודה בלתי הולמים ומעל הכול אלימות מצד מטופלים ומשפחותיהם".
במשרדי האוצר והרווחה, לעומת זאת, מאשימים את אנשי איגוד העובדים הסוציאליים כי לא הציגו שום דרישות קונקרטיות לפני שפתחו בשביתה. מנכ"ל משרד הרווחה, אביגדור קפלן, כתב לחרמוני כי "השר ואנוכי מעריכים מאוד את העבודה הקשה המתבצעת על ידי העובדים הסוציאליים, באשר הם, ומכירים בצורך לשפר את תנאי העסקתם ואת ביטחונם האישי. הושטתי לך יד בעבר מספר פעמים והצעתי ליטול חלק פעיל בדיונים ענייניים ותכליתיים עם הממונה על השכר ואנשיו, אך מסיבותיך שלך בחרת לא לשתף אותי. חבל שבמקום למצות תהליך של משא ומתן תכליתי, בהשתתפותנו, הכרזת על ימי שביתה מחוזיים הפוגעים קשות בהכנסתם הנמוכה ממילא של העובדים הסוציאליים".
ממשרד האוצר נמסר כי "אנו מצרים על כך שאיגוד העובדים הסוציאליים בחר להכריז על שביתה שתפגע בציבור כשאנו רק בתחילת הדיונים ועוד בטרם העבירו את דרישותיהם בנושא האלימות".
מאז יום חמישי האחרון איגוד העובדים הסוציאליים משבית בכל יום את כל שירותי הרווחה באחד המחוזות. במסגרת ההשבתות אין קבלת קהל במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, לא נכתבים תסקירים לבתי משפט, לא מתקיימות ועדות החלטה בנושא קטינים בסיכון, לא פועלים מרכזים לטיפול באלימות במשפחה, אין קבלת קהל של עובדים סוציאליים במשרד הרווחה (לרבות קציני מבחן נוער, מבוגרים ומעצרים וחוקרי ילדים) והעובדים הסוציאליים במשרד החינוך, במוסד לביטוח לאומי ובמערכת הבריאות (בתי החולים, קופות החולים והתחנות לבריאות הנפש) שובתים. עד כה התקיימו שביתות במחוזות צפון, ירושלים ודרום, וביום חמישי הקרוב יושבתו שירותי הרווחה במרכז הארץ.
לפנייה לכתב/ת 
