ירידה בנתוני ההגירה השלילית מירושלים
מנתוני הלמ"ס שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" עולה כי ההגירה השלילית בירושלים יורדת לרמה הנמוכה מזה תשע שנים. עם זאת, הנתון אינו מעודד ומצביע על כך שאשתקד עזבו את הבירה 17,100 תושבים לעומת 11,100 שעברו לגור בתחומה
למרות המשך ההגירה השלילית מהבירה, בשנת 2017 עזבו את ירושלים ליישובים אחרים בארץ 17,100 תושבים ועברו אליה מיישובים אחרים בארץ 11,100 תושבים חדשים. הרמה הנמוכה ביותר בתשע השנים האחרונות.
מאזן ההגירה של העיר אמנם נותר שלילי ועומד על 6,000 אך הוא נמוך באופן ניכר בהשוואה למאזן בשנים 2015־2016, שבהן היה המאזן השלילי כ-7,900 תושבים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהגיעו ל"ידיעות אחרונות".
הירידה במאזן ההגירה השלילי ב-2017 נובעת בעיקר מעלייה במספר הנכנסים לעיר בשנה זו - 11,100, בהשוואה ל-9,700 נכנסים ב-2016 (עלייה של 1,400 איש) וירידה קלה במספר העוזבים (של 550 איש).
70 אחוזים מהעוזבים את העיר הם חילונים ודתיים, לעומת 30 אחוז חרדים בלבד - 5,150 מכלל העוזבים. עם זאת, חלקם של החרדים במאזן ההגירה של האוכלוסייה היהודית לא השתנה כמעט בשלוש השנים האחרונות ועומד על 42 אחוזים.
בקרב העוזבים את ירושלים בלט אחוז הצעירים הגבוה. 44% מהעוזבים ב-2017 היו צעירים בני 34-20, והעיר אליה עזבו המספר הגדול ביותר של תושבים היא תל אביב, עם 1,620 ירושלמים שעברו אליה. בקרב עשרת היישובים שבמעלה מדרג הנכנסים לעיר ישנה בולטות ליישובים חרדיים וליישובים שבהם יש אוכלוסייה חרדית גדולה. הערים שמהן נרשמה הכניסה הגבוהה ביותר של תושבים לירושלים הן בני ברק, בית שמש ובית"ר עילית.
מיכל קורח, חוקרת במכון ירושלים למחקרי מדיניות, אמרה: "כששאלנו תושבים מדוע הם עוזבים את העיר, בקרב האוכלוסייה החרדית מרבית העונים הסבירו כי הסיבה היא מחירי הדיור. בציבור הכללי התשובות מגוונות: עזיבה בעקבות משפחה וחברים, תעסוקה, איכות חיים וגם מחירי הדיור". מחרתיים יקיים המכון כנס לרגל 40 שנה להיווסדו.
ירושלים
צילום: AFP
מומלצים