כך נראה יוקר המחייה בישראל: העניים מרחיבים את המינוס ב-2,000 שקל כל חודש
כשברקע גל התייקרויות ששוטף את המשק - נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי הפערים בין העשירונים התחתונים לעליונים לא נסגרים. נכון לשנת 2017, ההוצאות של העשירון התחתון גבוהות ב-80% מההכנסות - נתון הפוך מזה של העשירון העליון. על מה מוציאים משקי הבית הכי הרבה כסף?
כשברקע גל ההתייקרויות במשק, דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף היום (ד') את מצבם העגום של העניים בישראל. על פי סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2017, המינוס של שלושת העשירונים התחתונים ממשיך להתרחב - ועומד על יותר מ-2,000 שקל בממוצע בחודש. ההוצאות של עשירונים אלה עולות על ההכנסות, וזאת לעומת העשירונים הרביעי ומעלה - בהם ההכנסות עולות על ההוצאות. למעשה, המינוס החודשי של שלושת העשירונים התחתונים (2,008 שקל בממוצע בחודש) אף גדל במעט לעומת השנה הקודמת, אז הוא עמד על 1,944 שקל בממוצע בחודש.
מחצית ממשקי הבית בישראל נכנסו למינוס; "בזבוז של 100 אלף שקל"
סקר הוצאות והכנסות משקי בית לשנת 2016
הריבית עלתה: איך זה ישפיע עלינו?
סך משקי הבית בישראל הם 2.54 מיליון. על פי הנתונים, ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית בישראל מכל מקורות ההכנסה (עבודה, תמיכות וקצבאות, ריבית או דיבידנד) עמדה אשתקד על 20,027 שקל. לאחר תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) עמדה ההכנסה הכספית נטו למשק בית על 16,518 שקל.
אל מול ההכנסה, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת למשק בית עומדת על 16,267 שקל. הוצאה זו כוללת שירותי דיור בבעלות (ההוצאה על שכר דירה עבור מי ששוכר דירה, אך למי שיש בבעלותו דירה זוקפים לו את השכירות שהיה מקבל לו היה משכיר את הדירה); וכן מזון, מוצרים ושירותים, תחבורה ותקשורת, חינוך, תרבות ובידור, בריאות, ריהוט, הלבשה והנעלה.
ללא שירותי דיור ההוצאה הכספית הממוצעת לחודש מגיעה ל-13,114 שקל למשק בית, והיא מהווה כ-80% מההכנסה הכספית.
עיקר ההכנסה (79%) של משקי הבית מגיע מעבודה שכירה או עצמאית, ואילו 21% מההכנסה מגיעים מהון, פנסיה וקופות גמל, קצבאות ותמיכות - ובכלל זה קצבאות ביטוח לאומי.
ההוצאות של העשירון התחתון גבוהות ב-80% מההכנסות
מהעשירון השלישי ומטה עולות ההוצאות הכספיות של משק הבית על ההכנסות ב-2,008 שקל בחודש בממוצע. ככל שיורדים בעשירונים, כך מתרחב הפער בין ההוצאה להכנסה.
כך, בעשירון השלישי הפער עומד על 791 שקל בין הכנסה כספית נטו של 9,867 שקל בחודש, להוצאה כספית של 10,358 שקל בחודש – ההוצאה עולה על ההכנסה בכ-5%.
בעשירון השני עומד הפער על 1,372 שקל בין הכנסה כספית נטו של 7,913 שקל למשק בית בחודש לעומת הוצאה של 9,285 שקל בחודש – ההוצאה עולה על ההכנסה בכ-17%.
בעשירון התחתון כבר עולה ההוצאה על ההכנסה ב-80%, כאשר הפער ביניהן עומד על 3,860 שקל בחודש - בין הכנסה נטו של 4,820 שקל למשק בית להוצאה כספית של 8,680 שקל בחודש.
לשם השוואה, בעשירון העליון עולה ההכנסה על ההוצאה בכמעט 80%. הפער הוא כ-15,500 שקל כל חודש בין הכנסה שעומדת על כ-35,500 שקל לבין הוצאה שעומדת על כ-20 אלף שקל בחודש. ההכנסה עולה על ההוצאה מהעשירון הרביעי (הפרש של 8.7%) ומעלה.
פערי ההכנסות בין העשירון העליון לתחתון הם פי 7.4 – גבוהים בהרבה מהפערים בהוצאות, שהם פי 2.3. עם זאת, מדד ג'יני, המודד אי שוויון בהכנסות משקי הבית, נמצא בירידה מתמשכת מאז 2009 ועמד ב-2017 על 0.351 נקודות. למעשה, זהו מדד ג'יני הנמוך ביותר של ישראל מאז 1997.
ראש המשפחה? עדיף להיות עצמאי מאשר שכיר
נראה שכדי להגדיל את ההכנסה הכספית של משק הבית, כדאי יותר לראש המשפחה להיות עצמאי מאשר שכיר. זאת משום שההכנסה ברוטו של משק בית, שבראשו נמצא שכיר, עומדת על 22,461 שקל בממוצע בחודש; לעומת הכנסה כספית ברוטו של 25,679 שקל בממוצע בחודש במשקי בית שבראשם עומד עצמאי.
ההכנסה הכספית נטו הגיעה במשקי בית, שבראשם עומד עצמאי, ל-20,034 שקל בחודש - לעומת 18,448 שקל במשקי בית שבראשם עומד שכיר.
אבל כשכסף נכנס הוא גם יוצא - ועל פי נתוני הלמ"ס, גם ההוצאה הכספית במשקי בית שבראשם עומד עצמאי גדולה יותר - ומגיעה ל-16,895 שקל בממוצע בחודש, המהווים כ-84% מההכנסה הכספית נטו. זאת לעומת הוצאה כספית של 14,107 שקל בממוצע בחודש במשקי בית שבראשם עומד שכיר, המהווים כ-77% מההכנסה הכספית.
משקי בית שבראשם עומד אדם שלא עובד מתקיימים מהכנסה כספית ברוטו של 9,279 שקל בחודש. לאחר תשלומי חובה - עומדת ההכנסה החודשית נטו על 7,753 שקל. ההוצאה הכספית החודשית כמעט משתווה להכנסה נטו ועומדת על 7,487 שקל, המהווים כ-97% מההכנסה נטו.
עניים או עשירים: כולם רוצים אופניים חשמליים
על מה מוציאים משקי הבית הכי הרבה כסף? סעיף ההוצאה הגדול ביותר של משקי הבית היה סעיף הדיור, שהיווה כ-24% ממשקל ההוצאה הכוללת. סעיף התחבורה והתקשורת היווה כ-20% וסעיף המזון, כולל פירות וירקות, היווה כ-17%.
ההוצאה לתצרוכת למשק בית עלתה ב-2.7% (שינוי בניכוי מדד המחירים לצרכן) לעומת 2016; וסעיף ההוצאה שבו חל הגידול הבולט ביותר הוא הלבשה והנעלה – 7.6%.
ב-2017 עלתה ההוצאה על הלבשה וביגוד ב-7.6% לעומת 2016, על ריהוט וציוד לבית ב-3%, על תחזוקת הדירה ומשק הבית ב-3.7% וההוצאה על מזון (ללא ירקות ופירות) התייקרה ב-4.3%. ההוצאה על ירקות ופירות התייקרה ב-2%, ההוצאה על תחבורה ותקשורת התייקרה ב-4.3%, ההוצאה על דיור ב-1.5% וההוצאה על מוצרים ושירותים אחרים פחתה בחצי אחוז.
מחלוקת משקי הבית לחמישוני הכנסה (כל חמישון מהווה 20% מהאוכלוסייה ומורכב למעשה משני עשירונים) עולה כי מספר הנפשות בחמישון התחתון הוא 4.1 בממוצע - לעומת 2.7 נפשות בממוצע בחמישון העליון. על אף ההבדל במספר הנפשות, נראה כי בחמישון העליון ההוצאה על סעיפי התצרוכת הראשיים גבוהה יותר מאשר בחמישון התחתון.
סך ההוצאה למשק בית בחמישון העליון עמדה על 23,424 שקל לחודש – פי 2.2 מההוצאה בחמישון התחתון, שעמדה על 10,462 שקל לחודש. החמישון העליון הוציא על תחבורה ותקשורת פי 3.7 לעומת החמישון התחתון, על בריאות פי 3.1 לעומת החמישון התחתון ופי 2.3 על חינוך, תרבות ובידור לעומת החמישון התחתון.
סעיף ההוצאה הגדול ביותר בחמישון העליון הוא תחבורה ותקשורת, שמהווה 24% מכלל ההוצאה; לעומת הדיור, סעיף ההוצאה הגדול ביותר בחמישון התחתון, שמהווה כ-25% מכלל ההוצאה.
נתון מעניין שנמצא בסקר מציג עלייה מתמדת בשיעור משקי הבית שיש בבעלותם מזגן מאז 2003. בין אם הסיבה היא ההתחממות הגלובלית או העובדה שההכנסה נטו גדלה (16,518 שקל בחודש לעומת 15,751 שקל ב-2016) - בשנה שעברה כ-92% משפחות החזיקו במזגנים לעומת כ-89% בשנת 2016. מתקן לטיהור מים נפוץ יותר בעשירון העליון (42.5%) לעומת בעשירון התחתון (15% בלבד).
על רקע ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש במכשירי סלולר, פחות משפחות מחזיקות במחשבים פרטיים (נייחים ולפטופים). על פי נתונים, חלה ירידה מ-80% ב-2016 ל-78% ב-2017, כמו גם בבעלות על טאבלט - מ-41% לפני שנתיים ל-38.6% אשתקד. הבעלות על קו טלפון אחד לפחות ירדה מכ-69% ב-2016 לכ-62% בשנת 2017. לעומת זאת, הבעלות על קונסולות משחקים עלתה מ-14.7% ב-2016 ל-18.2% ב-2017.
כמו כן, יותר משפחות החזיקו ב-2017 שתי מכוניות ויותר (27%) לעומת ב-2016 (24.4%).
עדיין למעט משקי בית יש אופניים חשמליים – 7.7% בלבד; אבל הבעלות על כלי רכב זה חוצה מעמדות כלכליים, ושיעור דומה של משקי בית שמחזיקים בהם נמצא בכל העשירונים. בעשירון התחתון ל-7.4% ממשקי הבית יש אופניים חשמליים ובעשירון העליון 6.6% ממשקי הבית מחזיקים בכלי רכב זה.
לפנייה לכתב/ת 
