דייט ראשון כגרושה, וכבר נפלתי על מטרידן
אני לא יכולה לתאר את התדהמה שאחזה בי כשקלטתי מה הוא אומר לי, וכשהבטתי בפניו כדי לוודא שאני אכן מבינה נכון את מה שנאמר לי הרגע. הוא חייך אליי בציפייה דרוכה, והבנתי שאני עומדת בפני בחירה שתשפיע עמוקות על הדרך בה אני הולכת לתפוס את עצמי בתקופה הזאת
כגרושה טרייה שיצאה אל שוק הפנויים-פנויות אחרי שעזבה אותו בגיל 18 בלבד, התמלאתי תקווה שהפעם אצליח לאתר את החצי השני שלי מבין אלפי הגברים הנפלאים שהקיפו אותי. חשבתי שבגיל 30 פלוס, כשאני יותר חכמה ויותר מנוסה בזוגיות, הבחירה שלי תהיה חכמה יותר. כמה תמימה הייתי.
יוצאים ונהנים: איך לבחור מקום לדייט ראשון?
כמה שבועות לאחר סיום סאגת הגירושים פגשתי בפגישת עבודה את משה, סמנכ"ל מכירות צעיר ומוצלח, שבקושי הספיק לסיים את האינטראקציה העסקית בנינו לפני שהזמין אותי לצאת אתו למועדון. "כמה קל זה היה", חשבתי לעצמי אופטימית. בהיותי אימא לילדים עם דירה משלי ועבודה טובה, ידעתי שאין בי לחץ. שאני יכולה לקחת את כל הזמן שאני צריכה, וליהנות מתהליך החיפוש.
בעודנו יושבים ליד הבר, בעודי מנסה ללא הצלחה לשאול שאלה אחת או שתיים כדי להכיר את הגבר הזה שיושב מולי, הוא לפתע התקרב אליי ולחש: "את יודעת מה יגרום לי להתאהב בך חזק?". התרגשות עזה אחזה בי בעודי ממתינה להמשך המשפט, משוכנעת שסוף-סוף אפצח את הסוד השמור ביותר של הגברים, ואגלה מה גורם להם להתאהב באישה אחת על פני אחרת. ואז הוא קירב עוד יותר את פיו אל האוזן שלי, ולחש: "אם תיקחי אותי עכשיו לשירותים ותדפקי אותי כאילו אין מחר". וואו.
אני לא יכולה לתאר את התדהמה שאחזה בי כשקלטתי מה הוא אומר לי, וכשהבטתי בפניו כדי לוודא שאני אכן מבינה נכון את מה שנאמר לי הרגע. הוא חייך אליי בציפייה דרוכה, והבנתי שאני עומדת בפני בחירה שתשפיע עמוקות על הדרך בה אני הולכת לתפוס את עצמי בתקופה הזאת.
מכירות את זה שבשניות אחדות אתן מריצות בראש את כל החיים שלכן, הבחירות שלכן, האהבות שלכן והרגעים הכי חשובים ומרגשים שחוויתן? כי זה מה שחוויתי באותם רגעים. הייתי צריכה להחליט איזה מין אישה אני רוצה להיות – זאת שנלחמת באינסטינקטים הכי טבעיים שלה ומתאימה את עצמה לרוח התקופה והמקום, או אחת שמתחברת מחדש להוויה שלה והולכת בדרך שהיא מאמינה בה.
לבסוף הבטתי אל משה בחיוך גדול, חיוך של קבלה ואהבה ולחשתי לו באוזן: "אתה יודע מה? אני מתכוונת ללכת לשירותי הנשים עכשיו". הוא הזדקף וחייך אליי מרוצה, ואז המשכתי: "ואני חושבת שמה שהכי כדאי שיקרה הוא שכשאצא משם, אתה כבר לא תהיה פה. אתה אפילו יכול להשאיר לי את החשבון. היה לי נעים להכיר אותך". אספתי את כל הכוחות שהיו לי והושטתי אליו את ידי ללחיצת שלום. משלא נעניתי, צעדתי לכיוון שירותי הנשים, נכנסתי לחדרון המעופש והבטתי על עצמי במראה.
למרות הרצון המיידי שהיה בי להעיף לו סטירה ולשאול אותו מי הוא חושב שהוא, או יותר נכון - מי הוא חושב שאני, הצלחתי להתעלות מעל עצמי ולסיים את הסאגה הזאת בצורה שיכולתי לחיות איתה בשלום. למרות זאת, מספר ימים לאחר מכן שאלתי את עצמי מה שידרתי באותו הערב, מה הוא ראה בי שחשב שיוכל להגיד לי את מה שאמר בביטחון וללא פחד, ומדוע חשב שיוכל להעביר את זה מלכתחילה. אחרי התייעצויות עם מספר חברות ואפילו כמה גברים שסמכתי על עצתם, הבנתי שקרוב לוודאי שזה אפילו לא היה קשור אליי, למה שאמרתי או למה שעשיתי, ולכן מזל שנשארתי נאמנה לעצמי ולדרך שלי.
אנשים כמוהו שוכחים שבייחוד במפגש ראשוני עם אדם מסוים, מספיק משפט אחד, תגובה אחת לא במקום, כדי לקבוע מיד אם תהיה פגישה נוספת או אם נתקדם לשלב הבא. אני גאה בעצמי על שלא נתתי לטעם הרע שנותר בי להרוס לי, ובחרתי שמפה אני ממשיכה הלאה, בידיעה שהמסע החדש שלי הולך כנראה להיות טיפה יותר מורכב ומאתגר משחשבתי, והכול בסדר. יש לי את כל הזמן שצריך.
