הקש ששבר את אמריקה והאיחוד האירופי
הקשיות, המהוות רק 0.025% מפסולת הפלסטיק, הפכו ליעד של הקמפיינים להפחתת השימוש בפלסטיק. למה דווקא הן?
לכל מהפכה יש רגע של שינוי, כשהסכר נפרץ ואפקט הדומינו מתחיל. בדרך כלל מדובר במעשה אחד, בתמונה אחת, לפעמים בסולגן, שהם בחזקת "הקש ששבר את גב הגמל". כשמדובר על פסולת פלסטיק בים וביבשה, אז התמונות מציפות את התקשורת והרשת כבר שנים ארוכות, החל מהחופים היפים בעולם המזוהמים בבקבוקים, שקיות וכלים חד פעמיים, דרך תמונות של צבים, ציפורים וכלבי ים שאוחזים, נפצעים או מתים מכלי פלסטיק, ועד איי הפלסטיק השונים שנוצרו באוקיינוסים, כשהגדול והידוע שבהם בצפון האוקיינוס השקט, בין קליפורניה להוואי, וגודלו כ-1.6 מיליון קמ"ר (פי 80 משטחה של מדינת ישראל).
לאחרונה, גם התגלה שכמעט כל בעלי החיים בים אוכלים מיקרו-פלסטיק, כלומר חלקיקי פלסטיק זעירים שמקורם בבליה ובפירוק של מוצרי פלסטיק סינטטיים, ושאותם החלקיקים מגיעים למזון ולמלח שאנחנו צורכים. אבל סרטון אחד משנת 2015 ובו צב ים עם קשית פלסטיק תקוע באפו, שהפך ויראלי והמשיך "להתגלגל" שנים אחר-כך, הוא זה שהתחיל כנראה את השינוי.
כמה עובדות לגבי פלסטיק
השימוש המאסיבי בפלסטיק החל לפני כ-70 שנה, ומאז יוצרו כ-8.5 מיליארד טון פלסטיק. בשנת 1950 היו בעולם 2.5 מיליארד אנשים ויוצרו 1.2 מיליון טון פלסטיק, בעוד שב-2016 היו בעולם 7 מיליארד אנשים ויוצרו 320 מיליון טון פלסטיק, כלומר עלייה של פי 90 בכמות הפלסטיק לנפש, והתחזית לשנת 2030 היא שהכמות תוכפל.
בכל שנה מיוצרים בעולם כ-500 מיליארד בקבוקי פלסטיק, ורק ברשת סטארבק משתמשים בכל שנה ב-4 מיליארד כוסות חד פעמיות. דרך אגב, כ-50% מהפלסטיק בעולם משמש לשימוש זמני בלבד, אם בכלים חד פעמיים ואם לאריזה ולעטיפה, ולכן הוא מוצא את דרכו לאשפה מיד. יחד עם זאת, רק 9% מכל פסולת הפלסטיק שיוצרה עד כה עברה למיחזור ועוד כ-12% ממנה נשרפה, כאשר כל היתר מצא את מקומם באתרי הטמנה או בטבע.
כמה עובדות לגבי זיהום פלסטיק
כרגע יש בים כ-5.2 טריליון חתיכות מקרו- ומיקרו-פלסטיק, שמשקלן הכולל כ-260 אלף טון. אי הפלסטיק הגדול באוקיינוס השקט מכיל כ-1.8 טריליון חתיכות פלסטיק, אשר שוקלות כ-80 אלף טון.
מחקר שפורסם לאחרונה טוען שבכל דקה נשפכת לים פסולת פלסטיק השווה למשאית זבל, ובסך הכל 8 מיליון טון בשנה, וצופה שעד לשנת 2050 יהיה בים יותר פלסטיק מדגים. מחקר אחר מצא כי פסולת פלסטיק נמצאת ב-100% מצבי הים, 60% מהלווייתנים, 40% מציפורי המים ו-35% מכלבי הים, ויותר מ-100 אלף מהיונקים והצבים בים ומיליון ציפורי מים מתו כתוצאה מזיהום פלסטיק.
ומה על קשיות מפלסטיק?
כיוון שקשיות הפלסטיק קטנות יחסית וקלות, והשימוש בהן הוא לזמן קצר מאוד, רובן ככולן מתפזרות ביבשה ובים. יתרה מכך, קשיות הפלסטיק לא מתאימות למיחזור. אבל העובדה הפשוטה היא, שלמרות שהקשיות נמצאות בכל מקום אפשר בקלות לחיות בלעדיהן, והיא כנראה זו שהעמידה אותן בחזית המאבק נגד זיהום פלסטיק.
וכך הפכו קשיות הפלסטיק, שמהוות רק 0.025% מפסולת הפלסטיק, ליעד העיקרי של הקמפיינים להפחתת השימוש בפלסטיק ובעיקר בכלי פלסטיק חד פעמיים, קמפיינים שהובילו לאחרונה לכמה החלטות חשובות בעולם כולו. כך, בתחילת יולי הפכה סיאטל לעיר הגדולה בארה"ב שאסרה שימוש בקשיות פלסטיק, כאשר מקדונלדס הכריזה על הפסקה של שימוש בקשיות פלסטיק בבריטניה ובאירלנד כבר בשנה הבאה, וסטארבק הכריזה שיפסיקו את השימוש בקשיות פלסטיק בכל הרשת בשנת 2020.
אולם המהפך לא הסתכם רק בקשיות, ולאחרונה הכריזה מדינת ניו-יורק על הפסקה גורפת של השימוש בשקיות פלסטיק, ובקליפורניה, שכבר מזמן הגבילה את השימוש בשקיות פלסטיק, בוחנים איסור להשתמש בפקקי פלסטיק בבקבוקים.
גם האיחוד האירופי קידם צעד נרחב להפסקת השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים שונים כגון קשיות, מקלונים לניקוי אוזניים, סכו"ם חד-פעמי ועוד. ואפילו ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, הודיע כי משנת 2022 ייאסר השימוש בכלים חד-פעמיים ובשקיות פלסטיק בתת היבשת.
ומה בישראל?
בתחילת השנה הכריזה עיריית הרצליה ביחד עם עמותת צלול על פרויקט "עיר ללא פלסטיק", שיחל תחילה בבניין העירייה ומאוחר יותר יגיע לגני ילדים, בתי ספר ועוד.
צלול מובילה לאחרונה גם קמפיין להפסקת השימוש באריזות פלסטיק למכירה של ירקות ופירות בסופר, ומקדמת הצעת חוק לאיסור שימוש בכלים חד פעמיים. יחד אם זאת, בטח לא תתפלאו לשמוע שבעוד שהעולם כולו מתחיל להילחם בפלסטיק החד פעמי, מדינת ישראל התמכרה לכלים החד פעמיים.
הכלים החד פעמיים הפכו להיות מצרך הכרחי בכל בית, בכל חג, וכאלו יש לנו הרבה, ובכל טיול ופיקניק משפחתי, וחנויות של כלים חד פעמיים נפתחות כאן חדשות לבקרים. זאת ועוד, לפוליטיקאים בישראל אין מודעות לנושא או זמן לעסוק בו, וגם המשרד להגנת הסביבה, שעוסק לא מעט בתחום הפסולת, מתמקד בפתרונות קצה ולא בהפחתה במקור.
חשוב לומר, במהלך השנים הוצעו חלופות שונות לפלסטיק הסינטטי, למשל שימוש בביו-פלסטיק, פלסטיק מתכלה שמיוצר ממקורות מתחדשים וטבעיים כגון סוכר, אך בשל התוספים השונים שמעורבבים בו גם הוא לרוב אינו מתפרק באופן טבעי כל-כך. גם שריפה של הפלסטיק, שגורמת לזיהום אוויר, או ניקוי של חלקי פלסטיק מהים, הם פתרונות קצה לא יעילים ולא ידידותיים לסביבה.
אז מה עושים?
מפחיתים במקור, מפסיקים את השימוש בקשיות מפלסטיק, משתמשים בכוסות, צלחות וסכו"ם רב פעמיים, מוותרים על כל אריזות היתר בסופר. כי לפני שהמדינה תרים את הכפפה, תדון בנושא, תסדיר את התחום, תחוקק חוקים ותיקח אחריות, אתם יכולים לעשות את השינוי.
רק שאף אחד לא ימכור לכם כלים חד פעמיים ירוקים או מתכלים, ואפילו לא כוסות קרטון, שלמעשה מצופות בפלסטיק. ובפעם הבאה שתשתמשו בכלי פלסטיק חד פעמיים תחשבו על צבי הים, הדולפינים והלוויתנים, ועל כך שלבסוף הכל חוזר אלינו בחזרה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
לפנייה לכתב/ת 
