נתניהו ספד לעיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר: "היה לוחם שואה"
נפרדים מהעיתונאי שהלך לעולמו בגיל 93. בתו איריס אמרה בבכי: "בעיניי תישאר שורד לנצח". נתניהו בבית "ידיעות אחרונות", שם הונח ארונו של קליגר: "היו לו תעצומות נפש"
ראש הממשלה חלק לעיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר כבוד אחרון: ארונו של נח קליגר, שהלך לעולמו ביום חמישי האחרון בגיל 93, הוצב היום (א') בבית "ידיעות אחרונות" בראשון לציון, וראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע לטקס לזכרו שהתקיים במקום, לצד שר החינוך נפתלי בנט ורבים אחרים. ynet העביר את הטקס בשידור ישיר.
ראש הממשלה נתניהו אמר בדברי ההספד: "נח היה בשואה, אבל הוא היה בקטגוריה מיוחדת. הוא היה מה שאני מגדיר לוחם השואה, אדם צעיר שסייע בהצלת יהודים בצרפת, עד שנתפס על ידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ. זה ברור מאליו שהוא היה אדם עם כוחות גוף ונפש. הוא היה באמת אתלט, הוא היה ספורטאי, ומעבר לחריפות שכלו, היה בו כנראה רצון חיים כביר".
נתניהו אמר עוד: "אין כמעט אנשים ששרדו את אושוויץ עם תעצומות נפש כאלה. הוא שרד, הגיע לארץ, השתתף במלחמת העצמאות. הייתה לו הבנה ישירה על גודל החורבן ועל גודל התקומה ומשמעות התקומה. במהלך כל שיחה שלי איתו הוא הבין שמדינת ישראל זה נס, אבל זה נס נרכש. זה לא נס מובטח משמיים, לפחות לא לתפישתו. עוצמתו היא עוצמתה של מדינת ישראל, ואני אוסיף בצדקתה של מדינת ישראל".
ראש הממשלה הוסיף: "נח היה לוחם צדק, הוא היה חדור באש המוסריות והאמת. הוא לא עשה חשבון לאף אחד, הוא כתב את דעתו. לפני כשנה, היה טקס של ציון 75 שנים לגירוש יהודי פריז מפריז בנוכחות נשיא צרפת וביקשתי מנח וז'קלין להצטרף אליי לציון הטקס הזה. ההתרגשות שלו הייתה כבירה. הוא הבין את המשמעות - שאנחנו חוזרים כנציגיה של מדינת היהודים שקמה מהעפר והפכה לכוח יהודי עולה.
"הוא כתב לא את הכול, אבל הוא היה כותב את העיקר. הוא היה כותב באובייקטיביות מתוך עמדה, הוא היה כותב במקצועיות, הוא היה תפארת למדיניות הישראלית. הוא היה עיתונאי, אנחנו מגדירים את זה 'עיתונאי של פעם' אבל הוא מאיר את הדרך. זה לא פנס שמגדיר את הדרך אחורה - זה מגדלור שמאיר וצריך להאיר את הדרך קדימה".
הבת איריס קליגר-ליפשיץ אמרה: "נח שלי, לו רק יכולת להציץ לרגע ולראות כמה כבוד ואהבה חולקים לך כאן במשפחה הראשונה שלך, משפחת 'ידיעות אחרונות', משפחה מיוחדת במינה. 'מי שנכנס אליה לא רוצה לצאת ממנה לעולם' - ככה אמרת לי בשיחות הבוקר שלנו, שהיו עד לפני כמה ימים. עוד היית אומר 'למה לא צלצלת בשמונה וחצי? כבר תשע'. היית מסמיק מאושר ומחייך את החיוך שלך ועל הדרך מעיר את ההערה שלך 'כמה חבל שאנחנו לא בבניין בתל אביב', בניין שהיה לך כל כך קשה להיפרד ממנו. לכאן, לבניין בראשון לציון היה לך קשה יותר להגיע, אבל עשית את זה עם ההליכון שלך".
הבת אמרה עוד: "המשכת לכתוב מהבית, וכמו כתב צעיר כשלא היה מתפרסם האייטם שלך - היית מכין אותי מראש ואמרת שאתה שוב מתכוון להתקשר לעורך או לעורכים. אמרת 'גם אם אני בגיל 92, אם מאמר שלי לא מתפרסם איריס - אני לא קיים'. נח, למעשה מבחינתי לא הפסקת לכתוב לרגע, גם ביומך האחרון. הכתבת לי מאמרים ממיטת בית החולים ואוי לי אם הייתי מנסה להשחיל מילה נוספת כי לא כל כך הבנתי מה אמרת בגלל המצב שבו היית. יומיים לפני שהלכת העיתון שלנו ציין 79 שנה לגיליון הראשון. כל כך התרגשת כאילו והיית כתב צעיר שקיבל עכשיו את הידיעה שלו. כן, זה היה האיש. עיתונאי בכל רמ"ח איבריו עד יומו האחרון".
נטע ליבנה, עורך "ידיעות אחרונות", סיפר על הגיליון מהשבוע שעבר שבו הופיע טורו האחרון של קליגר: "בדיוק לפני שבוע חגג 'ידיעות אחרונות' את יום הולדתו ה-79. באירועים מיוחדים כאלה אנחנו שואלים במערכת מי יכתוב. לא הייתה לנו שום התלבטות, אין מתאים מנח קליגר למשימה, שגם בגיל 92 משגר בקלילות טורים למערכת, הוא האיש שאליו צריך לפנות. ז'קלין ענתה לטלפון: 'אני לא בטוחה שהוא יזהה אותך אבל תנסה'. אבל נח לקח את הטלפון ליד וניהלנו שיחה רגילה לגמרי, וכמו בכל שיחה הוא היה תמיד אופטימי. את החיוך שלו אפשר היה לשמוע עד ראשון לציון.
"מיד לאחר מכן גם איריס גויסה למשימה. איריס עזרה לו לכתוב את הטור ויחד הם שיגרו אותו למערכת. נח הזכיר את הכותרת העוצמתית 'מדינה עברית'. הטור הקצר שכתב פורסם כולו. נח, אנחנו אלה שזכינו, זכינו לקרוא אותך, זכינו להכיר אותך ובאמת זכינו לעבוד לצדך. אנחנו מצדיעים לך נח בפעם האחרונה, תחסר לנו כל כך".
העיתונאית ענת לב-אדלר אמרה בפתח הטקס: "בני משפחת קליגר היקרים, אנשי מערכת 'ידיעות אחרונות', ראש הממשלה, שר החינוך, אורחים ומכובדים, איך התקבצו נח ובאו לבית הזה לכבודך: כל הקהל האהוב הזה, וכל משפחת 'ידיעות אחרונות' לדורותיה, ותיקים שכתבו איתך את ההיסטוריה וצעירים שגדלו על הסיפורים שלך. אנשי מילים ואנשי מעשים. כאלה שרצים כמוך על כל המגרש וגם מי שרצים לאורך השורות, וכמה לא מפתיע שהשורות האחרונות שכתבת לפני כמה ימים היו לכבוד יום הולדתו של העיתון הזה, הבית שלנו. לוחם נצחי ולא מוותר".
היא אמרה עוד: "היום אנחנו נפרדים ממך נח, אבל אנחנו לא נפרדים מהמורשת שהותרת לנו. אנחנו מבטיחים להיות כאן ולהמשיך להעביר הלאה את זכר השואה ולעולם לא לוותר על התקומה. תודה לך נח, עמוד האש של כולנו, על כל מה שהנחלת לנו שספוג בדם, בדיו ובהרבה מאוד אהבה וגם צחוק, כי נח היה אדם כל כך מצחיק".
קליגר, מבכירי עיתונאי "ידיעות אחרונות", כתב כל חייו על נושא השואה - לאחר ששרד את מחנה ההשמדה אושוויץ ושתי צעדות מוות. בשנים האחרונות הוא סבל מאי ספיקת לב ולפני כמה שבועות אושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב.
בשבוע שעבר פורסם הטור האחרון שלו בעיתון. "את רוב חיי, 61 שנים ליתר דיוק, ביליתי במערכת העיתון. שורד שואה, שחלם לעלות לארץ ישראל ולכתוב בעיתון בשפה העברית. זכיתי", כתב.
לפני כשנתיים הוזמן קליגר לנאום בעצרת העצרת הכללית של האו"ם בטקס הרשמי לציון יום השואה הבינלאומי, כמי ששרד את התופת באושוויץ והפך לסמל ישראלי לזיכרון השואה והנצחת הקורבנות. "קודם כל, הרשו לי, במדים הלבנים יושב הנכד שלי. הוא משרת בחיל הים הישראלי", אמר אז בעברית בפתיחת דבריו. אחר כך המשיך באנגלית, וסיפר על הרגעים הקשים שחווה על בשרו כניצול שואה: "הפרק הזה לא נגמר. אני בשנות ה-90 לחיי ואני עובד ב'ידיעות אחרונות'. נולדתי כעיתונאי ואמות כעיתונאי".
קליגר נולד בשנת 1925 בשם נורברט קליגר בעיר שטרסבורג שבצרפת, וגדל והתחנך בלוקסמבורג ובלגיה. תחת הכיבוש הגרמני בבלגיה, היה פעיל במחתרת הבלגית ובתא מחתרתי של תנועות הנוער הציוניות, והעביר ילדים דרך צרפת לשווייץ. הוא נעצר ב-1942 על ידי הגסטפו, נשלח למחנה מעבר, וב-1943 הגיע לאושוויץ. הוא שרד שתי צעדות מוות ולאחר שיחרור המחנה בו שהה והפגישה עם הוריו, החליט לעלות לישראל. הוא עלה ארצה על אוניית המעפילים "אקסודוס", פעל כחלק מצוות הספינה והיה ממפקדי הקרב בלב ים נגד חיילי הקומנדו הימי של הבריטים.
הוא הצטרף למערכת "ידיעות אחרונות" בשנת 1957 ושימש עורך מוסף הספורט, עורך חדשות חוץ בדסק החדשות וכתב. קליגר נחשב למומחה לתולדות השואה ומלחמת העולם השנייה, פירסם אלפי כתבות בנושא וסיקר את משפטי אייכמן ודמיאניוק בישראל, כמו גם את משפט פושעי אושוויץ בפרנקפורט ופושעי מיידנק וטרבלינקה בדיסלדורף. לאורך השנים עמד בראש עשרות משלחות של ישראלים למחנות ההשמדה באירופה, והרצה מסביב לעולם על נושאים הקשורים לשואה.
לפנייה לכתב/ת 
