מחיצים לרובים: מלחמות השבטים בפפואה גינאה החדשה
במשך מאות שנים נלחמו השבטים במדינה שבאוקיינוס השקט באמצעות קשתות, גרזנים וחניתות. רובים שהובאו לאחרונה למדינה מאיימים להפוך קרבות נקודתיים למלחמה כוללת. "אנשים מחליטים לקחת את החוק לידיים", אמר מפקד תחנת משטרה מקומית, "זה מרוץ חימוש שבטי"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
לאקי בן ה-69 עדיין נושא צלקות מהקרבות שבהם השתתף, וגם את רוח המִנהגים הישנים באזור הציורי שבמרכז פפואה גינאה החדשה, אזור שאליו הגיעו המערביים רק בשנות ה-30 של המאה הקודמת. גם כיום המדינה המודרנית אינה אלא מושג מופשט באזור המבודד הזה, ומעטים בלבד בו מכבדים את הממשלה.
היריבויות הישנות ממשיכות להתקיים במדינה, כמו גם קרבות על אונס, גניבה וגבולות שבטיים. אבל המסורת מתמזגת יותר ויותר עם המודרנה, והתוצאה עלולה להיות הרסנית: התושבים המקומיים מדברים בחשש על זרם של רובים מדגם AR-15 ו-M-16 האמריקניים וכן רובי FN בלגיים – כולם רובים אכזריים ביעילותם המיועדים לשימוש צבאי – ועל שכירי חרב משוטטים וסוחרי נשק שמוכנים לעבוד תמורת כסף מזומן, חזירים או נשים.
מוות בצד הדרך
אוכלוסיית פפואה גינאה החדשה גדלה ביותר מפי שניים מאז 1980, מה שמגביר את התחרות על הקרקע ועל המשאבים ומעמיק את היריבויות השבטיות. בכמה אזורים במדינה הפכו בינתיים הקרבות השבטיים לנדירים יותר או למנהג פולחני בלבד, בין השאר הודות לעיור ולפחד שנשק חם יצית סכסוך שרק ילך ויגדל, אבל במחוז אנגה, מפקד המשטרה האזורית ג'וזף טונדופ ראה כבר עשרות בני אדם נהרגים במהלך שלושת החודשים שבהם הוא ממלא את התפקיד. "הופתעתי לראות אנשים חמושים בנשק בעל עוצמה רבה, והם פשוט הורגים זה את זה בצד הדרך", הוא מספר.
בעקבות פֶּרץ האלימות הוקם מתקן צבאי מאולתר בבית מלון בעיר הגדולה וואבאג, וכמאה חיילים התמקמו שם. "הם מחליטים לקחת את החוק לידיים שלהם ולהחיל את הצדק בינם לבין עצמם", אמר טונדופ, "משפט של ג'ונגל". בשיטה זו, הוא אומר, "הבעיה של אדם אחד הופכת לבעיה של כולם".
לפי מודיעין צבאי, הרובים מגיעים מהאי הסמוך בוגנוויל – שם השתוללה מלחמת אזרחים עד 1998 – או מעבר לגבול האינדונזי החדיר, ואפילו מתוך שירותי הביטחון עצמם.
מפקד המשטרה מגדיר את המצב "מרוץ חימוש שבטי". "כשאנשי שבט אחד יודעים שלשבט האחר יש כמה כלי נשק, גם הם צריכים לרכוש קצת נשק בדרך כלשהי. זה כמו מלחמה עכשיו", הוא אומר.
טונדופ מקווה להשיק בשנה הבאה תוכנית שתכלול פרסים בגובה של עד 6,000 דולר למי שימסור מרצון את נשקו לכוחות הביטחון, אבל הוא מודה שהתשובה האמיתית היא עבודת משטרה טובה יותר ומערכת משפט הנתפשת כהוגנת ויעילה יותר.
לחישות עם גרזנים ומצ'טות
מחוץ למִפקדת המשטרה הצנועה בוואבאג, הדחיפוּת של המשימה הזו ברורה. קהל של כ-300 גברים חמורי סבר התגודד ברחוב כדי לדרוש צדק עבור בן שבטם כריס סולומון בן ה-16. הנער נורה לאחרונה למוות וגופתו בותרה על ידי בן שבט יריב כשהיה בדרכו הביתה מבית הספר.
בית הספר היה סגור למעשה במשך חודשים, אחרי שהפך למוקד אלימות בין שבטים והתלמידים הפסיקו להגיע אליו. לבסוף נאלצו התלמידים לחזור ללימודים אחרי שנאמר להם שהם ייכשלו בשל אי-נוכחות.
אחרי שקיבלו הבטחות שטונדופ יעצור את הרוצחים, נשאו אנשי השבט את גופתו של הנער חזרה לאדמתם בשיירה שכללה יותר מתריסר אוטובוסים, משאיות ורכבי שטח. בכפר פיליקמבי השתתפו כמעט אלף בני אדם בטקס "Haus Krai", שבו השבט כולו מקיף את ארונו של המת, בוכה, מיילל ומזמר במשך יותר משעה בגשם.
פפואה גינאה החדשה: מדינה אחת, 841 שפות
הטקס משמש להפגנת צער, וכל חבר שבט מנסה בו לעלות בעצבותו על זו של האחר. אבל אפשר היה להרגיש שם גם את הכעס. בשולי הטקס לחשו אנשי השבט זה לזה, עם גרזנים ומצ'טות, בעודם בוחנים את הזרים בחשדנות.
שוטרים וחיילים חמושים מכף רגל ועד ראש עמדו מרחוק, נערכים לכל מקרה של פרץ אלימות. אם השוטרים ירצו להכיל את הזעם, יהיה עליהם לפעול במהרה: לזהות, למצוא וללכוד חשודים לפני שתפוג סבלנותו של השבט. הם יודעים שעם רובים, הפעולות של הצעירים המחפשים נקמה, מעמד או כבוד יכולות להפוך במהרה למערבולת של רציחות – ורציחות נקמה.
"חשבתי שהוא יחזור הביתה", אמר אביו של סלומון, מתעקש שבנו היה חף מפשע. "הממשלה חייבת לעשות מעשה", הוא הוסיף, והבהיר כי אם לא כך יהיה, השבט יבחר בדרך אחרת.
לפנייה לכתב/ת 
