המהפכה השקטה במניעת התקפי לב חוזרים
למרות ההתקדמות העצומה שחלה ברפואת הלב והירידה הדרמטית בתמותה, עדיין חוזה האיגוד הקרדיולוגי האירופאי כי ניתן להוריד את התמותה ממחלות לב בעוד 50% בעשור הקרוב. בייחוד חשוב הדבר במניעה של התקפי לב חוזרים - כך זה אפשרי
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת נובו נורדיסק בע"מ
מחלות לב וכלי דם מהוות סיבת מוות עיקרית לפי ארגון הבריאות העולמי וגורמות לשליש ממקרי המוות בעולם. בישראל מתרחשים למעלה מ-20 אלף אוטמים בשריר הלב (התקפי לב) בשנה כשמחציתם כאירוע ראשון ומחציתם הם אירוע חוזר בחולה שכבר חווה אוטם לבבי בעבר.
למרות המספר הגבוה, ישראל מצטיינת בשיעור תמותה מהתקפי לב מהנמוכים בעולם, סביב 3% בחודש הראשון לאחר האירוע, והירידה בתמותה מהתקפי לב שנצפית בכל העולם המערבי הינה אף חדה יותר בישראל, בה התמותה המוקדמת מאוטם הייתה סביב 10% רק לפני כ-15 שנים.
התמותה ממחלות לב בישראל נמוכה יותר משמעותית מרוב מדינות העולם והן אחראיות ל-15% ממקרי המוות בארץ כשהסיבה המובילה הינה מחלת הסרטן שגורמות ל-25% מסך מקרי המוות בארץ.
הירידה הדרמטית הזו בתמותה ממחלות לב התרחשה בשל שני גורמים עיקריים:
הגורם הראשון הוא הטיפול הדחוף המהיר ומציל החיים שניתן בישראל לאדם שסובל מהתקף לב וכולל טיפול תרופתי מודרני וצנתור מהיר של כלי הדם של הלב לשחרר את החסימה בעורק הכלילי, שהוא הסיבה העיקרית לאוטם בשריר הלב כמו גם ההתקדמות הרבה שחלה בטיפול במחלות לב אחרות על ידי צנתור או ניתוח לב.
הגורם השני הוא הטיפול המונע שהלך והתרחב וכולל שינוי באורחות חיים שרבים מאמצים היום כולל הפסקת עישון (וחוקים שיתמכו בכך), תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדורה וכן עקב טיפול תרופתי מונע.
אחת מקבוצות התרופות החשובות שהביאו לירידה ב"עומס המחלה" בארץ הינה קבוצת הסטטינים שמורידים את רמת הכולסטרול ה"רע" (LDL) ומייצבים את הרובד הטרשתי בדפנות כלי הדם הכליליים ועל ידי כך מקטינים את הסיכון שיתבקע וייוצר בתוכו קריש דם וחסימה של העורק, כלומר התקף לב.
לאחרונה על ידי אמצעי דימות חדשניים על בסיס אולטרהסאונד או אור אנו עדים לתופעה מעניינת בחולים עם התקף לב: פחות ופחות נצפים אירועים שבהם הרובד הטרשתי מתבקע וחוסם את העורק עם קריש דם אלא מופיעים יותר התקפי לב שמתרחשים עקב "שפשוף" קל של הרובד הטרשתי ויצירת קריש דם בסמוך. כלומר הטיפול התרופתי המונע מקטין את הסיכוי להתקף לב וגם שהוא כבר מתרחש הוא לעתים קל יותר בחומרתו.
למרות ההתקדמות העצומה שחלה ברפואת הלב והירידה הדרמטית בתמותה, עדיין חוזה האיגוד הקרדיולוגי האירופאי כי ניתן להוריד את התמותה ממחלות לב בעוד 50% בעשור הקרוב. בייחוד חשוב הדבר במניעה של התקפי לב חוזרים באנשים שכבר חוו התקף לב והסיכון למוות בחולים אלו אינו נעלם גם בטווח הארוך.
לאחרונה חלה מהפכה (שקטה) בהבנה של התהליכים הגורמים להתקף לב חוזר ובמציאת דרכים למנוע את הישנותו. נראה כי הסיכון להישנות התקף לב, יותר מפעם אחת, שונה בין אדם אחד למשנהו וכרוך במנגנונים שונים שמעלים את הסיכון ושלכל אחד מהם מוצע כיום טיפול ייחודי, למשל: שורדי התקף לב עם כולסטרול רע (LDL) גבוה למרות טיפול ייהנו מזריקות חדשניות (פעם בשבועיים) להורדת רמת הכולסטרול, ואלו כבר קיימות בישראל.
שורדי התקף לב עם סימני דלקת בבדיקות הדם הינם מועמדים לטיפול בתרופה ביולוגית מיוחדת (ויקרה במיוחד) שמורידה את עוצמת הדלקת בכלי הדם ושכבר הוכחה יעילותה.
שורדי התקף לב עם נטייה לקרישיות יתר ייהנו מטיפול חדשני של דילול דם במינון נמוך שמקטין הסיכון להתקף חוזר אך בייחוד את הסיכון לשבץ מוחי.
שורדי התקף לב עם רמות טריגליצרידים גבוהים או שומנים אחרים שקשורים בסיכון גבוה לאוטם כגון Lp(a) ייתכן וייהנו מטיפולים חדשניים שפותחו ושנמצאים כעת בשלב ההערכה של יעילותם.
זיהוי הגורם להתקף לב חוזר
כך שנראה שעתיד רפואת הלב הינו בזיהוי גורם הסיכון המוגבר להתקף לב חוזר, וטיפול ממוקד בו בדרך שתהיה ייחודית לכל מטופל.
חלק מהטיפולים הייחודיים הללו שמוזכרים כאן קיימים כבר בישראל והם מצטרפים לתרופות חשובות אחרות שנמצאות בשימוש בארץ ושהוכחו גם הן כמפחיתות תמותה על רקע לבבי כגון: מדללי דם חדשים, תרופות חדשות לסוכרת, וכמובן נזכיר את הציוד החדיש ותומכנים (סטנטים) מודרניים בהם משתמשים לטיפול פולשני בהתקף לב ובחסימות של עורקי הלב.
נראה שהחזון המבטא הפחתה משמעותית בהתקפי לב ובמוות בעשור הקרוב הינו חזון ריאלי, אך כדי לממש את המהפכה השקטה וההתקדמות המדעית שחלה בתחום יש צורך בהקצאת משאבים מספקים על מנת לממן טיפולים אלו שחלקם יקרים, וכמו כן יש לדאוג לשימור ופיתוח מקצועי של צוות רפואי קרדיולוגי מיומן (כפי שקיים היום) הן ברפואת הקהילה והן ב-24 היחידות הקרדיולוגיות האשפוזיות הקיימות כיום בישראל.
בשיתוף האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת נובו נורדיסק בע"מ
הכותב הוא מנהל היחידה לדימות הלב בביה"ח כרמל ומזכ"ל האיגוד הקרדיולוגי בישראל
לפנייה לכתב/ת 
