היועמ"ש לבג"ץ: חוק ההסדרה אינו חוקתי ויש לבטלו

היועמ"ש, אביחי מנדלבליט(צילום: גיל יוחנן)

בצעד חריג, הודיע אתמול (ג') היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לבג"ץ כי חוק ההסדרה אינו חוקתי ויש לבטלו. "אין מנוס מהכרזה שיפוטית על על חוק ההסדרה כחוק בלתי-חוקתי אשר דינו בטלות".

מנדלבליט כותב עוד כי הוא סבור שהגיע להסדר חלופי שבאמצעותו ניתן יהיה להסדיר את רוב הקרקעות ביהודה ושומרון - שלא דרך חוק ההסדרה. כוונת הודעת היועץ היא לייתר את הדיון בעתירות נגד חוק ההסדרה, שעליו סירב להגן, כפי שנחשף ב-ynet.

על פי החוק, הקרקע שעליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכות השימוש בקרקע ותעביר אותה לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון שיקצה אותה למי שכבר מתגורר בה. בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום גבוה יותר משווי הקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.

חוק ההסדרה נחקק בניגוד לעמדו של מנדלבליט שסירב להגן עליו בבג"ץ. לטענתו של היועמ"ש, החוק אינו מידתי וקיים חשש שיגרור ביקורות קשות שיבואו לידי ביטוי בתביעות נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

ביום חמישי שעבר התברר כי התנגדותו של היועמ"ש לא נותרה בחלל ריק, וגובתה בכלים משפטיים אחרים. מנדלבליט מצא את הנוסחה המשפטית שתאפשר הכשרה מינהלית של החזקת הקרקע ללא צורך בחוק ההסדרה.

אותה "נוסחה" שהגה היועמ"ש נסמכת על "תקנת השוק", המוכרת גם כ"סעיף 5". סעיף זה קובע כי "עסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה על הרכוש הממשלתי בשטחים לבין אדם אחר, בכל נכס שהממונה חשבוֹ בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, תהיה תקפה, גם אם בפועל האדמה המדוברת לא הייתה שייכת למדינה". עיקרון דומה עמד גם בבסיס הפסיקה ההיסטורית בבית המשפט המחוזי בירושלים, שקבעה כי יש להסדיר את המאחז מצפה כרמים.

המהלך של מנדלבליט יצא לפועל בתום בדיקה משפטית שארכה שלוש שנים ובעבודה משותפת עם שרת המשפטים איילת שקד. "החלטת היועמ"ש מהווה בשורה של ממש להתיישבות", אמרה שקד על המהלך. "שנים של קיפאון, חוסר ודאות ואיום בהריסה באו אל קיצן. שינינו את השיח משיח של פינוי לשיח של הסדרה ובנייה. זו תשובה ציונית הולמת אל מול מעשי הרצח האכזריים של הימים האחרונים".

בחוות הדעת של מנדלבליט שנכתבה על ידי עוזרו הבכיר, עו"ד גיל לימון, נכתב בין היתר: "יישומו של סעיף 5 מהווה מרכיב משמעותי במדיניות ממשלת ישראל להסדרת בנייה בלתי חוקית ביו"ש, שהוקמה בתום לב ובמעורבות של רשויות המדינה. לפיכך, יש מקום לכך שמשרדי הממשלה הרלוונטיים ינקטו פעולה יזומה לקידום המהלכים הנדרשים לשם יישום הסעיף. פעולה יזומה זו צריכה לכלול תוכנית עבודה מתאימה, והקצאת המשאבים הנדרשים". ההכשרה תבוצע באופן מנהלי לאחר הליך בחינה מהיר של משרד הביטחון.