ביום חמישי ייוולדו 400 קורבנות חדשים

בשל החיוב של בג"ץ להרחיב את שטחי המחיה לאסירים בשב"ס, ייצאו השבוע לחופשי המוני עבריינים. מה המחיר של המהלך? את מי זה מעניין

ד"ר דנה פוגץ'פורסם: 18.12.18 , 14:37

.(צילום: shutterstock)

ביום חמישי השבוע יצאו מבתי הכלא יותר מאלף אסירים בשחרור "מנהלי" מוקדם. המהלך הוא תוצאת פסק דין של בית המשפט העליון שקבע שיש להגדיל את שטח המחיה של האסירים. בעוד שהיו פתרונות אחרים לאפשר זאת, נבחרה הדרך המהירה והמסוכנת מכולן: שחרור אסירים כדי לפנות מקום מרווח יותר לאחרים. ההחלטה ההומנית לכאורה לא לוקחת בחשבון זכויות חשובות ביותר: זכותם של נפגעים קיימים לחיות בבטחה וזכותם של אזרחי ישראל לביטחון אישי. זוהי החלטה קצרת רואי שעלולה להוביל לתוצאות מרחיקות לכת.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

אלה שכבר נפגעו לא יוכלו לחזור ולהרגיש ביטחון או לתת אמון במערכת המשפט אחרי שמי שפגע בהם יוצא לחופשי מוקדם בהרבה מהמתוכנן, מבלי שניתן משקל כלשהו לחשש שלהם ולצורך להגן עליהם. הנה דוגמה: בחודשים האחרונים, ברקע הקמפיין כנגד הטיפול באלימות במשפחה, שואלים לעיתים מדוע הנפגעות לא פונות לעזרת המשטרה. ואחרי שחרור מסיבי כזה, מדוע שיפנו? כדי לראות את התיק נסגר בהסדר טיעון (במקרה הטוב שבו יוגש כתב אישום), ואז לפחד (לעיתים פחד מוות ממשי) מפני שחרורו המוקדם של הפוגע?

אבל לא רק הנפגעים הקיימים יושפעו מהמהלך. הנתונים מפחידים: הרשות לשיקום האסיר מדווחת שמתוך 1,000 אסירים משוחררים, כ-400 יחזרו לכלא. על הנתון הזה אפשר להסתכל גם כך: שחרור של 1,000 אסירים משמעותו 400 קורבנות חדשים, לפחות - אנשים שיסבלו מעבירות מין, מאלימות, מהונאה, משוד. ואלה רק הקורבנות שיגיעו לידיעת מערכת המשפט ובעקבות זאת יחזרו אותם אסירים לכלא.

הנתון לא כולל, למשל, את כל אותם ילדים שייפגעו ושהפגיעה בהם לא תגיע כלל למערכת המשפט, כפי שקורה, בדרך כלל, בעבירות המבוצעות בילדים.

"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" מבטיח כי "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". אבל ההבטחה הזו נעלמה מול אינטרס האסירים לשטח מחיה גדול יותר. ההסבר האפשרי היחיד להחלטה הוא שבישראל של היום אינטרס העבריינים הוא זה שמכוון את מערכת המשפט הפלילי. קורבנות קיימים, קורבנות עתידיים – לא מעניינים את המחוקק ואת השופט.

זוהי מחשבה לטווח קצר כיוון שלקורבנות הרבים שיתווספו למעגל הפגיעה יש גם מחיר, וזהו מחיר ציבורי: אובדן ימי עבודה, אובדן האמון במערכת המשפט, עלויות כלכליות ואף קורבנות ההופכים לפוגעים. את כל אלה ניתן למנוע. כל שצריך הוא להפוך את המשקפת ולהסתכל, לפחות הפעם, גם על קורבנות הפשע.

המשמעות העתידית של השחרור ביום חמישי היא שכ-400 מהאסירים הללו יחזרו לכלא. ומה יקרה אז? ישחררו אחרים כדי לפנות להם מקום?