מחדל: רבים מחברי ועדת סל התרופות - לא באים לישיבות
כמדי שנה, חולים רבים ממתינים בדריכות להחלטותיה של ועדת סל התרופות, אך מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי בשונה משנים קודמות, הפעם חלק מהחברים נעדרים מהישיבות - וחלקם לא נכחו ביותר ממחצית הדיונים. הוועדה: "לחלק מהחברים יש מחויבויות מתוקף תפקידיהם, הם ישתתפו בישיבות המכריעות"
כך, למשל, אורנה הוזמן–בכור, יו"ר נמל אשדוד, נעדרה משש ישיבות מתוך עשר שהתקיימו. היעדרותה של הוזמן–בכור משמעותית, משום שהיא נבחרה לוועדה על תקן "נציגת ציבור" - זו שאמורה להשמיע את קולם של החולים. אבל לא רק הוזמן–בכור החמיצה את הדיונים בוועדה: גם פרופ' עידית מטות, רופאה מרדימה ובכירה בטיפול נמרץ בבית החולים איכילוב, נעדרה משש ישיבות מתוך עשר שהתקיימו עד היום.
ד"ר טליה גולן, אונקולוגית משיבא, החמיצה ארבע ישיבות - כמעט מחצית מאלו שהתקיימו. ד"ר גולן נחשבת לאונקולוגית חשובה, שעורכת מחקרים קליניים רבים בשיתוף חברות תרופות. לכן הסבר אפשרי להיעדרותה הוא חוסר יכולתה להשתתף בחלק מהדיונים בגלל ניגוד עניינים.
ד"ר ניקי ליברמן, נציג שירותי בריאות כללית, נעדר מארבעה דיונים, וכך גם אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר. מכשליש מהדיונים נעדר הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא בתל־אביב ועו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה - שניהם נציגי ציבור, שאמורים להשמיע את קולם של החולים בוועדה.
10 חברי ועדה נוכחים - תנאי הכרחי לקיום דיון
אם לא די בכך, חלק מחברי הוועדה עוזבים באמצע הדיונים. לפי הנוהל של משרד הבריאות, החלטות יכולות להתקבל רק אם נוכחים לפחות עשרה מחברי הוועדה. אולם השנה, נעצרו הדיונים מספר פעמים מפני שחלק מחברי הוועדה פשוט הלכו, ולא היה ניתן להמשיך בדיונים עד שהם התבקשו לשוב."מדובר בשיעורי היעדרויות גבוהים ולא סבירים, שלא היו בשנים קודמות", אומר חבר ועדת סל התרופות לשעבר. "במקרים כאלו צריך למנוע מאותם חברי ועדה לקחת חלק בדיונים בשנה שלאחריה". לדבריו, היעדרות של מעל חמישה מחברי ועדת סל התרופות פוגעת בדיוני הוועדה, "בעיקר אם מדובר ברופאים שהידע המקצועי שלהם חשוב כדי לקבל החלטות".
חברת ועדת סל, שהשתתפה בדיונים בשנים האחרונות, הוסיפה: "לא סביר שחברי הוועדה נעדרים כל כך הרבה, בעיקר אם אלו נציגי ציבור. זה מקומם ושערורייתי, ומשרד הבריאות צריך להעיר להם. יש עשרות אלפי חולים שממתינים למסקנות הוועדה. לכן החברים צריכים להבין את גודל האחריות שמוטלת על כתפיהם. נכון, אלו דיונים ארוכים ומעמיקים".
גורמים במערכת הבריאות הביעו תרעומת על הנוכחות הדלה. "כל מי שמסכים להיות חבר ועדת סל, יודע שבין החודשים אוקטובר לדצמבר הוא צריך להקדיש לפחות יומיים בשבוע לטובת הדיונים", אמרו הגורמים. "מובן שלעתים יש אילוצים, אולם יותר משתי היעדרויות זה לא סביר.".
מנגד יש לציין לחיוב את חברי ועדת הסל שלא החמיצו אף דיון כמו: ד"ר אהובה גוליק מבית החולים אסף הרופא, מרכזת הוועדה ד"ר אוסנת לוקסנבורג, השופטת בדימוס הילה גרסטל, שלוקחת חלק פעיל בדיונים על אף שאין לה השכלה רפואית, ועוד חברים.
מהוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2019 נמסר: "הוועדה מונה 20 חברים מובילים בתחומם ובתפקידים בכירים מאד, ובאופן טבעי יש לחבריה מחויבויות חשובות שנקבעו לפני מינויים לוועדה (בסוף אוקטובר השנה) ואינן ניתנות לשינוי.
"היות והוועדה מתכנסת בתדירות גבוהה ביותר, יתכן שחלק מהחברים נעדרים מחלק מהישיבות. יודגש כי כלל החברים מקבלים את חומרי הוועדה המלאים וסיכומי הדיונים ובאפשרותם לבקש דיון חוזר בכל תרופה או טכנולוגיה, ולכן הם פעילים בעבודת הוועדה גם אם נעדרו מישיבה מסויימת.
"קבלת ההחלטות מתקבלת בדיונים רק בנוכחות "קווארום" - לפחות מחצית מחברי הוועדה או למעלה מכך. בהמשך, בשלב קבלת ההחלטות הקריטי והסופי כלל חברי הוועדה צפויים להיות נוכחים בדיונים.
"החלטות הוועדה נתונות לביקורת פנימית וחיצונית, ויודגש כי הן מוצגות בשקיפות מלאה באתר משרד הבריאות, וכל גורם רשאי להגיש ערעור על החלטותיה, לרבות חברות מסחריות, מוסדות וארגוני רפואה ובריאות, חולים והציבור הרחב".
לפנייה לכתב/ת 
