ירידה חדה במספר הנבחנים: הפסיכומטרי ברוסית יבוטל?

מ-7,000 נבחנים בשנה באמצע שנות התשעים עד לפחות מ-800 בשנת 2017: בשנים האחרונות חלה ירידה חדה במספר הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית בשפה הרוסית. הירידה המשמעותית במספר העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר וילדי העולים שמעדיפים להיבחן בשפה העברית מעמידים את שאלת הרלוונטיות של הבחינה כיום, כמעט שלושה עשורים לאחר גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר. במרכז הארצי לבחינות והערכה אומרים כי במידה והמגמה תימשך "לא מן הנמנע שבעתיד הבחינה ברוסית תבוטל".

בחינת פסיכומטרי(צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות")

בנוסף, חלו גם שינויים בהישגי הנבחנים ברוסית. בעבר ההישגים בחלק הכמותי של הנבחנים היו גבוהים יותר לעומת החלק המילולי וחלק האנגלית, ואולם כיום ההישגים בשלושת החלקים כמעט זהים. שפות נוספות, בהן איטלקית, ספרדית ופורטוגזית "מתנדנדות" גם הן, מאחר ומספר הנבחנים בהן קרוב לסף המינימאלי (250 בכל מועד) לקיום הבחינה, קיים סיכוי כי גם הן יבוטלו.

השיא במספר הנבחנים היה באמצע שנות התשעים, כשברקע גלי העלייה הגדולים ממדינות חבר העמים. למעשה, רוסית הייתה השפה השנייה במספר הנבחנים לאחר עברית. עם זאת, באמצע העשור הקודם חל היפוך במגמה, וזו נמשכת עד היום: מספר הנבחנים שבוחרים בבחינה בשפה הרוסית צונח, וכיום היא משתרכת הרחק מאחורי השפה הערבית.

לדוגמה, בשנת 2004 נבחנו 4,232 נבחנים בבחינה בשפה הרוסית, ובשנת 2017 רק היו רק 796 נבחנים. המספר הנמוך ביותר, עם זאת, נרשם שנה קודם לכן, ב-2016, ועמד על 743 נבחנים בלבד.

"קיום הבחינה בשפה מסוימת הוא עניין של ביקוש וככל שהוא רב יותר כך יש יותר סיכוי שהבחינה תתורגם", אומר כרמל אורן, ראש מדור מחקר במרכז הארצי לבחינות והערכה, שמציין כי הסף המינימאלי הוא 250 נבחנים למועד. "הסיבות לסף הזה הן גם כלכליות וגם פסיכומטריות. מבחינה כלכלית, ההפקה, התרגום והעריכה של הבחינות עולים מאות אלפי שקלים. לצורך העניין, הספרדית כבר כמעט ונכחדה, וכבר ירדה מתחת לסף הזה. אנחנו לא 'הורגים' שפה אם יש לה ביקוש. עם זאת, שפות נוספות כמו איטלקית ופורטוגזית גם כן קרובות לסף הזה מבחינת מספר הנבחנים וצפויות להיעלם".

באשר לרוסית, אומר אורן כי "היה גל עלייה אדיר בתחילת שנות התשעים שהניב בתחילת הדרך אלפי נבחנים בשנה. העולים וילדיהם התערו, והם כבר 'צברים' ולא צורכים יותר את השפה הזו. כיום כמות העלייה קטנה ביותר ומספר הנבחנים הוא בהתאם. בשנים הקרובות מאוד הבחינה ברוסית כנראה תימשך אבל לא מן הנמנע שאם המגמה תימשך – היא תבוטל".

הוא הוסיף כי "אף שפה היא לא יותר מיוחדת מהאחרת, ונוסח של בחינה שמתורגם, מרגע שהוא יורד מתחת לסף – דינו להיעלם. פעם הרוסית הייתה השפה השנייה בגודלה והתחרתה בערבית, אבל כיום היא הרחק מאחור". ממצא נוסף שעולה מן הנתונים הוא שהנבחנים ברוסית מגיעים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות יותר, אולם רמת ההשכלה של הוריהם גבוהה יותר.

מנגד, לא כולם מצדדים בהיתכנות של ביטול הבחינה בעתיד. לדברי פרופ' אילנה שוהמי, מומחית לרכישה והערכה של שפות מאוניברסיטת תל אביב, הפתרון המועדף הוא דווקא בחינה דו-לשונית, בשפת האם ובעברית. בחינה כזו כיום קיימת בעברית ואנגלית בלבד. לדבריה של פרופ' שוהמי, חלק מהנבחנים בוחרים בשפה העברית כשפת הבחינה, על מנת "להראות שהם יכולים", מה שעלול לגרום לתחושת תסכול.

"חלק מהתלמידים מתמודדים באופן קשה עם העברית, ובייחוד כאלו שנמצאים בגילאי תיכון", היא אומרת. "אין ספק שהיות ואין תמיכה לרוסית בבית הספר, העברית משתלטת לחלוטין. גם כיום, למרות שגלי העלייה הגדולים הסתיימו, הילדים אמנם חשופים לשתי השפות, אבל משכיחים להם את הרוסית. היא נעלמת להם, ובוודאי בהקשר האקדמי. אני חושבת שתלמיד שכבר יודע רוסית, חייבים לעזור לו דווקא לשמר אותה. אני לא חושבת שיש צורך לבטל את הבחינה, כי יש תלמידים שמגיעים בגיל תיכון ולכן עדיין יעדיפו להיבחן ברוסית".

פרופ' שוהמי טוענת שייתכן כי מופעל על העולים לחץ להיבחן בעברית, על אף שהם מעדיפים באופן טבעי להיבחן בשפת אמם. "יכול להיות שמעודדים אותם לעשות את הפסיכומטרי בעברית. עם זאת, מחקר שערכתי בנושא הראה פעם אחר פעם שכשנותנים לילדים להיבחן בשתי השפות – הם מצליחים יותר. ראינו באופן חד משמעי שתלמידים שעשו את הנוסח הדו לשוני הצליחו יותר בבחינה".

"אף אחד לא נותן להם להבין שהרוסית שיש להם שווה המון. ילדים דו-לשוניים מתפקדים כל החיים בשתי שפות. היות שנותנים להם אפשרות להיבחן בשפה אחת בלבד, אז הם בוחרים בעברית כדי להראות שהם יכולים. יש לתלמידים העולים קשיים אדירים בשימוש בשפה אקדמית בעברית. ואנחנו יודעים שלוקח בין תשע ל-11 שנים לרכוש שפה כהלכתה".