גם אנחנו אחראיים ליוקר המחייה ולפגיעה בסביבה

יוקר המחייה בישראל מרים שוב את הראש, ועליית מחירי החשמל, המים והמזון קוראת לאזרחי המדינה לצאת שוב לרחובות. האצבע המאשימה מופנית בראש ובראשונה אל הממשלה, נגד שר האוצר, שחרט על דגלו את הורדת יוקר המחייה ונכשל, ושר הכלכלה, שהבטיח לפתוח את השווקים ולהוריד מחירים, ללא הצלחה. הזעם הוא על הטייקונים והמונופולים שעושים בשוק כבשלהם, ועל כל המתווכים בדרך שגוזרים קופונים שמנים. אבל מה עלינו, הצרכנים? האם אנחנו לא אחראיים ליוקר המחייה?

יוקר המחייה הוא למעשה עניין של ניהול מושכל של משאבים, שימוש מושכל במשאבים ולא פחות חשוב חיסכון במשאבים. לדוגמה, ייצור החשמל, שהוא הזרז העיקרי לגל העליות הצפוי בקרוב, כרוך בראש ובראשונה בעלות הדלקים, וכאשר מחיר הפחם בעולם עולה ומחיר הגז הטבעי המנוזל (LNG), שמשמש כגיבוי לגז שזורם ממאגר תמר, גם כן, אז גם מחיר החשמל עולה.

לכל הטורים של פרופ' עדי וולפסון

אז נכון, כ-60% מהחשמל במדינה מיוצר על ידי גז טבעי, ורובו ממאגר תמר, והבטיחו לנו שהגז הטבעי שמצאנו לחופי המדינה יעשה מהפכה במשק החשמל וגם יוריד את המחיר, ואפילו שכולנו נהנה מהתמלוגים, אז הבטיחו. בינתיים רק שותפויות הגז מרוויחות, כאשר יחידת חום שהן מפיקות בכ-30 סנט עולה לנו יותר מ-6 דולרים, אפילו כשהן כבר החזירו את ההשקעה המקורית.

יתרה מכך, החדשות "הטובות" הן שגם בעתיד נמשיך לשלם, והרבה. כי במתווה הגז שעליו החליטה המדינה לפני כמה שנים, נקבעו הסדרים והסכמים שהובילו את חברת החשמל לישראל ואת כולנו לקנות את הגז הטבעי העברי במחיר מופקע, כמעט מבלי שנוכל להתמקח שוב על המחיר. ואם זה לא מספיק, אז אנחנו קונים את הגז שמופק כאן בדולרים, ומשלמים גם תוספת על שינוי בשער החליפין, כשהמחיר צמוד למדד המחירים האמריקני בתוספת אחוז אחד, כלומר בהתאם לאינפלציה בארה"ב, הגבוהה מזו בישראל.

ואיך כל זה קשור אלינו?

פשוט מאוד, איפה הייתם אתם כאשר המדינה הפקירה את המשאבים שלנו והעדיפה את האינטרס של היזמים על פני האינטרס הלאומי, כלומר שלכם? האם מחיתם? האם יצאתם לרחובות? כי בזמן שהייתם עסוקים בעבודה כדי לשים אוכל על השולחן, לשלוח את הילדים למערכת החינוך, לממן את הרכב ולקנות דירה, זנחתם מראש את הקרב על יוקר המחייה בישראל.

ההשפעה של משאבי הטבע על יוקר המחייה לא מסתכמת רק במחירי הדלקים ובמחיר החשמל, שמתגלגלים לכל תהליך ייצור, אלא גם במחירי הסחורות. מבט מדוקדק על ההודעה של קבוצת אסם, חברת המזון השלישית בגודלה בישראל, שהכריזה על העלאת מחירים של שליש ממוצריה בתחילת 2019 ודחתה בסופו של דבר את העלאת המחירים, מראה כי העלייה קשורה גם למחירי הסחורות הבסיסות: קמח, תירס, שומשום, ועוד.

הסיבה לעליות במקרה זה קשורה בהתחממות הגלובלית ובשינויי האקלים, כאשר גשמים עזים ושיטפונות שפקדו את האזור שבו גדל חלק ניכר מהשומשום בהודו פגעו ביבולים וגרמו למחסור בעולם כולו, ואילו יובש מתמשך ברוסיה ובאירופה הוביל לפגיעה ביבולי החיטה. ובמילים פשוטות, התחממות גלובלית שמתחילה בשימוש לא מושכל בתחבורה, במזון ובאנרגיה ובצריכה לא אחראית, חוזרת אלינו כבומרנג.

נושא נוסף שעלה מההודעה של אסם הוא עלייה במחיר האריזות, וגם במקרה זה מדובר למעשה על תשלום רב שאנחנו משלמים על האריזה שאנחנו זורקים. העלות הישירה של האריזות מגולגלת כמובן אל הצרכן, אבל אנחנו משלמים על האריזות גם באופן עקיף, למשל בהיטל ההטמנה שכל אחד ואחד מאיתנו משלם על הטמנה של הפסולת. נוסף לכך, החברות הגדולות במשק גם משחקות עם גודל האריזות כדי לעלות את המחיר בצורה סמויה. כך, כדי לא להעלות את המחיר אליו התרגלנו הן מקטינות את האריזה, ומוכרות לנו פחות באותו המחיר, למרות שמבחינה כלכלית וסביבתית ככל שהאריזה גדולה יותר היא זולה יותר וידידותית יותר (כלומר פחות משאבים ליחידת משקל או נפח של מוצר).

פרופ' עדי וולפסון(צילום: דורית תבור)

וזה עוד לפני אריזת היתר, שמחייבת אותנו לקנות בסופר כרובית על תחתית של פלסטיק ובעטיפה של פלסטיק שקוף, ובמקרה זה לא מדובר בשם של מנה חדשה במסעדת פאר.

אבל הנקודה הפשוטה והחשובה ביותר היא, שעם כל יוקר המחייה, אנחנו ממשיכים לחיות כאילו אין מחר. אחרת איך תסבירו את העובדה שמשפחה ממוצעת זורקת לפח בכל חודש מזון בשווי של כ-650 שקל, כרבע מהמזון שרכשה. לאובדן המזון יש השלכות כלכליות וסביבתיות רבות, אבל יותר מכל הצלת מזון יכולה להפחית את יוקר המחייה וגם להוות פתרון לרבים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי. זאת ועוד, החשמל הכי זול והכי ידידותי לסביבה הוא זה שלא תקנו, כלומר שתחסכו, אם בכך שתורידו את הטמפרטורה של המזגן במעלה או שניים בחורף ותחסכו כ-5% מצריכת המזגן, שהוא מהצרכנים הבזבזנים בבית, או אם כשתתלו כביסה בחוץ במקום לעשות שימוש במייבש. פעולות פשוטות שכאלה מאפשרות לכל משק בית חיסכון של כמה מאות שקלים בשנה.

ההתחממות הגלובלית

לבסוף, לשימוש במשאבים יש גם הרבה השפעות חיצוניות, למשל על ההתחממות הגלובלית, על זיהום האוויר ועל בריאות הציבור. את העלויות החיצוניות השליליות הללו ניתן לכמת, והמחיר תמיד גבוה. עלות חיצונית שלילית היא העלות כתוצאה מההשפעה של יצור ו/או צריכה של מוצר על רמת החיים של צרכן אחר או על ייצור של מוצר אחר.

לדוגמה, העלות החיצונית של שימוש בחשמל בישראל מגיעה לכ-25% מעלות החשמל שאנחנו קונים, הרבה יותר מהעלייה במחירי החשמל המתוכננת בתחילת החודש הבא, והיא נגזרת מפליטת גזי החממה והמזהמים בשריפת הדלקים. גם למזון שמוכרים לנו ושאנחנו קונים יש השפעה חיצונית על הבריאות, למשל על תופעת ההשמנה. אולם את העלויות הללו, לא אנחנו ולא המדינה לוקחים בדרך כלל בחשבון, למרות שכולנו משלמים עליהן בתקציב הבריאות ובהוצאות הפרטיות על בריאות.

נכון, למדינה יש אחריות וכוח רב להוביל שינוי ולהוריד את יוקר המחייה בישראל, כמו גם לחברות הגדולות במשק, אבל גם לנו, הצרכנים, יש אחריות, ויש כוח, כי כוחות השוק פועלים גם מלמטה. יוקר המחייה מתחיל ומסתיים בניהול מושכל של משאבים, ואם אנחנו לא נשנה הרגלים אף אחד לא יעשה את השינוי בשבילנו.